מזה זמן רב, האנושות נושאת את עיניה למעלה אל החלל החיצון, מנסה לדפוק על דלתו, ושואלת "הלו? יש שם מישהו?".
סופרים כותבים ספרי מדע בדיוני על מה שנמצא אי שם; במאים יוצרים סרטים עם שלל יצורים אכזריים, מוזרים, מרתקים, וחמודים הממלאים את היקום; המוני אנשים ברחבי העולם מאמינים שיצורים מהחלל החיצון יצרו קשר עם כדור הארץ בדרכים כאלו ואחרות.
אבל יש גרוע מכך: פיזיקאים רציניים שכותבים ספרים על הנושא ומשערים השערות, פרויקטי SETI, ועוד.
ייתכן שכל האנשים האלו, שאת חלקם קשה להאשים בתמימות או בורות, טועים?
ובכן, כן. והסיבות לכך הן חוסר הבנה של התהליך האבולוציוני, ובעיקר חוסר דמיון – הצבת האדם במרכז הבריאה כמן מטרה שהתהליך האבולוציוני חותר לעברה בעקביות מזה מליוני שנים. כמובן שאינני יודע בוודאות שאין שום יצורים אינטליגנטים ביקום (בואו נגדיר אינטלגינציה לצורך העניין כיכולת לפתח מדע וטכנולוגיה מתקדמת), אבל יש לי סיבות טובות להניח שלמרות גודלו של היקום ומספרם העצום של הכוכבים המצויים בו, הסיכוי לקיומה של אינטליגנציה חוצנית כלשהי הוא עדיין נמוך.
"אתה טוען שאני לא קיים? אתה רוצה לחשוב על זה שוב?"
נתחיל מההתחלה: כל בעלי החיים ביקום חייבים להיווצר בתהליך אבולוציוני (או שהם נבנו על ידי בעלי חיים אחרים שנוצרו בתהליך אבולוציוני). בניגוד לטעות הרווחת בציבור הרחב, לאבולוציה אין כיוון או מטרה. מדובר בתהליך עיוור שבמהלכו גנים מנסים לארגן לעצמם "מכונות שרידה" שמתאימות לסביבתם, על מנת שיוכלו ליצור שכפולים של עצמם. אנחנו כולנו מכונות שרידה כאלו שבנו הגנים לעצמם, כמו גם כל שאר היצורים החיים בכדור הארץ. בכל מקרה, מילת המפתח כאן היא התאמה לסביבה. אבולוציה בכוכבים אחרים ככל הנראה לא תכלול DNA דומה לשלנו, אבל היא חייבת לכלול גירסה כלשהי של מולקולות המנסות לשכפל את עצמן.
האבולוציה משרטטת לעצמה נתיב מפותל, נסחפת עם השינויים בסביבה ועם המוטציות האקראיות – פעם היצורים האלו מתאימים ומשגשגים, ומיליון שנה אחרי זה נוצר שינוי אקלימי שהופך אותם ללא מתאימים, הם נכחדים, ועולים יצורים אחרים שמתאימים יותר לסביבה החדשה. הנתיב האבולוציוני הוא אקראי במידה רבה, ונקבע על ידי כל מני גורמים חיצוניים, אסטרואידים, רעידות אדמה, בעלי חיים אחרים, הכחדות המוניות, והתרחשותן של מוטציות אקראיות. לא ניתן לחזות אותו מראש.
במהלך מיליוני השנים, יצורים שונים פיתחו טקטיקות שונות על מנת להתאים למספר רב של סביבות ולפזר את הגנים שלהם ביעילות. הם פיתחו כנפיים, רגליים, שיניים, קרניים, מערכות סונאר משוכללות, עיניים, ציפורניים, ושלל איברים ויכולות אחרות.
חלק מהיכולות האלו מאוד נדירות, וקיימות רק אצל בעלי חיים מעטים. אחרות הן מאוד נפוצות. מבין אלו שהן נפוצות, חלקן נפוצות מכיוון שהתפתחו פעם אחת בענף מסוים של האבולוציה שהפך למאוד מוצלח והתפצל להרבה תתי ענפים שלא נכחדו, וחלקן נפוצות מכיוון שהן התפתחו מספר פעמים בנפרד, מה שנקרא אבולוציה מתכנסת.
יש לא מעט איברים שהתפתחו מספר פעמים בענפים נפרדים של האבולוציה, ביניהם חדק או עיניים.
דווקא אינטליגנציה, ולא במקרה, איננה נפוצה בכלל.
מעט פרופורציות: העץ האבולוציוני המלא, עם ההתפצלויות העיקריות שהתרחשו בו. איפה בני האדם? שאלה טובה.
ועכשיו, בואו נחזור אחורה, לנקודת ההתחלה: כוכב חדש. האבולוציה מתחילה מחדש, במקום שאינו כדור הארץ. לאילו מקומות יוביל אותה הנתיב שלה?
ובכן… תלוי בסביבה של אותו הכוכב. נניח את המקרה האופטימי ביותר האפשרי – שהסביבה שלו מאוד דומה לכדור הארץ. אפילו זהה לכדור הארץ. יבשות, אוקיינוסים, אטמוספירה, הכל. לאן האבולוציה תגיע במקרה הזה?
קודם כל, לא בטוח בכלל שהיא תגיע ליצורים חד תאיים או לחיידקים למיניהם. המהפך האבולוציוני שהוביל ליצורים בגודל שאינו מיקרוסקופי התרחש רק פעם אחת בהיסטוריה של הכוכב שלנו, אין שום סיבה שהוא יקרה שוב באבולוציה של כוכבים אחרים.
אבל גם אם נמשיך עם האופטימיות, ונניח שבכוכב החדש יווצרו בעלי חיים וצמחים של ממש – איך הם יראו?
טוב, העיניים התפתחו מספר פעמים באבולוציה של כדור הארץ. בטח יש להן יתרון משמעותי. סביר להניח שהן יתפתחו גם שם. כנ"ל לגבי איברים אחרים שהתפתחו מספר פעמים בנפרד, או לאיברים נפוצים.
אבל אינטליגנציה?
ולא אינטליגנציה במובן הכלבי או הדולפיני של המילה, אלא במובן האנושי של המילה?
אני מקווה שבשלב הזה כבר ברור לכם שההיגיון מכתיב בהכרח שמספר המינים עם חדק ביקום עולה על מספר המינים עם אינטליגנציה ביקום. כנ"ל לגבי מספר המינים המכונפים, מספר המינים שעורם מכוסה בפרווה מפוספסת, מספר המינים בעלי הקרניים, וכל איבר אחר שיש יותר ממין אחד בכוכב שלנו החולק אותו.
"אני הרבה יותר סביר מאנשים ירוקים בצלחות מעופפות"
אינטליגנציה אנושית היא לא מטרתה הסופית של האבולוציה. ההנחה כי כל תהליך אבולוציוני יוביל להתפתחות יצורים אינטליגנטים היא פשוט מטופשת. יש סיבה טובה לכך שאינטליגנציה לא התפתחה בשום יצור חי אחר בעולם שלנו: היתרונות שלה בטווח הקצר מעטים – אבולוציה לא מסוגלת לחזות התפתחות תרבותית אלפי שנים קדימה, האדם ממש לא היה אחד המינים המוצלחים בעולם של לפני מיליוני שנים ואף הגיע לסף הכחדה בתקופות מסוימות ובאזורים מסוימים – והמחיר שלה כבד מאוד.
מה המחיר, אתם שואלים?
תינוקות.
לא במקרה תינוקות אנושיים הם היצורים הכי חסרי אונים בטבע. הם חסרי אונים, מכיוון שהם נולדים מוקדם מדי. הם נולדים מוקדם מדי, מכיוון שהם לא יכולים, פיזית, להיוולד מאוחר יותר מבלי להרוג את אימותיהם המסכנות. הם לא יכולים להיוולד מאוחר מדי, מכיוון שאז הראש שלהם יהיה גדול מדי. מכיוון שאז המוח שלהם יהיה גדול מדי. אינטליגנציה דורשת מוח די גדול ביחס לגוף.
זהו מחיר כבד מאוד, ולא רק בגלל שעות השינה המועטות של ההורים או העלות המופרכת של גני ילדים בישראל – שיעורי התמותה בלידה אצל בני אדם גבוהים מאשר אצל בעלי חיים אחרים (אם נבטל את הרפואה המודרנית ואת הטכנולוגיה שנצברה בעשרות אלפי השנים האחרונות), ותינוקות חסרי אונים הם עול משמעותי על הוריהם.
אז מה יאמרו לי עכשיו המתנגדים? כל מני דברים:
יש ממש הרבה כוכבים ביקום.
יופי. אז מה? יש גם ממש הרבה מסלולים אפשריים לתהליך אבולוציוני, אפילו בכוכב זהה לשלנו. ממש ממש הרבה. אולי אפילו הרבה יותר ממספר הכוכבים ביקום. תחשבו על המוטציות האקראיות שיכולות לקרות או לא לקרות, על שינויים כמעט בלתי מורגשים בסביבה… למשל, לולא הדינוזאורים היו נכחדים בגלל פגיעת אסטרואיד, יש סיכוי טוב שבני האדם לא היו מתפתחים לעולם. "יש ממש הרבה כוכבים ביקום" יכול להיות גם טיעון שיסביר שבהכרח על אחד הכוכבים האלו מתגוררים יצורים קטנים וכחולים שחובשים כובעים לבנים וקוראים לעצמם דרדסים.
ברגע שנוצר מין אינטליגנטי, הוא דוחק את רגליהם של מינים אחרים שיכלו לפתח אינטליגנציה.
זו נשמעה לי טענה מאוד מוזרה בפעם הראשונה ששמעתי אותה, והיא עדיין נשמעת לי מוזרה. למה שהאדם יפריע למינים אינטליגנטים אחרים להתנחל בכוכב? למה שהוא לא ישתף איתם פעולה? ברגע שנוצר מין אחד עם חדק (למשל פיל), הוא דחק את רגליהם של מינים אחרים עם חדק, כגון אוכלי נמלים?
אולי יהיו יצורים אינטליגנטים אחרים שיהיו מאוד מאוד שונים מאיתנו?
שוב, היצורים האלו צריכים להיווצר בתהליך אבולוציוני. צריך להתקיים בכוכב שלהם לחץ אבולוציוני שדחף אותם לכיוונה של אינטליגנציה. מכיוון שבטווח הקצר שרירים חזקים, ציפורניים, שריון, יצירת פולסים חשמליים, שיגור קרני ליזר מהעיניים, ושלל דברים אחרים תמיד יהיו מועילים הרבה יותר מאינטליגנציה, בכלל לא בטוח שהיא תתפתח, איפה שהוא. בהחלט ייתכן שההתפתחות שלה על הכוכב שלנו הייתה מאוד מאוד מקרית. האם נראה לכם הגיוני לטעון שבהכרח יש מינים אחרים ביקום שפיתחו לעצמם זנב טווס? דבשות גמל? אף עם איברי חישה בצורת כוכב? צר לי לאכזב את חובבי המד"ב, אבל אין שום סיבה שהאוקיינוס סולאריס יפתח אינטליגנציה, מכיוון שלא נראה שהיא דרושה לו על מנת להפיץ את הגנים שלו באופן כלשהו. האבולוציה אינה מפתחת סתם את היצורים החזקים ביותר, המהירים ביותר, והחכמים ביותר. כל דבר בא על חשבון דבר אחר.
שימו לב שאני לא טוען בהכרח שאין יצורים אינטליגנטים בחלל – אני רק טוען שהסיכוי לכך הרבה יותר נמוך מהאמונה המקובלת, הגורסת שאם קיימים כל כך הרבה כוכבים, וודאי חלקם מסוגלים לתמוך בחיים, ועל כן אם רק נחכה מספיק זמן יופיעו שם ציוויליזציות (אגב, בשביל ציווילזציות דרושים עוד כמה דברים מלבד אינטליגנציה, אבל לא ניכנס גם לזה).
לסיכום, ההנחה שהאבולוציה תוביל כוכבים אחרים לאותו המקום שאליו היא הובילה את הכוכב שלנו, מעידה בעיקר על חוסר הבנת המנגנון האבולוציוני, ועל חוסר דמיון. יש סיכוי לא רע בכלל שאנחנו לבד ביקום, אולי מלבד כמה חיידקים חייזריים שלא יוכלו לספק יותר מדי חומר לפנטזיות על מלחמות בין-גלקטיות.
ובכדור הארץ, יש חיים אינטליגנטים?
נ.ב
מסתבר שאנשים רציניים ומכובדים עדיין ממשיכים להתעסק בשטויות האלו.
"העיתון הבריטי "סאנדיי טלגרף" דיווח היום (יום א') כי בקרוב תהיה לקהילה הבינלאומית תשובה לכך. האסטרופיזיקאית המלזית, מזלן עותמן, תתמנה בקרוב לתפקיד מתאמת האו"ם להכנת האנושות למפגש עתידי עם חייזרים."
אני מקווה שמדובר בסטנדרט הקבוע של עיתונאים שמקצינים רעיון רציני (למשל מישהי שתהיה אחראית על מעבדה שתוכל לבחון יצורים מיקרוסקופיים מהחלל החיצון אם ימצאו כאלו אי פעם) לרעיון מד"ביסטי פופוליסטי על מנת למשוך אנשים.
רשומה מעניינת, אבל אני חולק על הנחת היסוד (הסמויה?) שלך – שאינטליגנציה היא איבר. מוח הוא איבר, תבונה היא יכולת של המוח שנגרמת ממוטציה כזו או אחרת (עד כמה שאני מבין הגרסה המובלת כיום גורסת שהאונה הקדמית המפותחת שלנו היא זו המבדילה אותנו משאר בעלי החיים), וברגע שאתה מקבל את הטענה שאין מניעה עקרונית להתפתחות חיים תבוניים הכוללים מוח, אז מה הסיכוי *שלא* תתרחש מוטציה כזו לאורך אלפי שנים? מיליוני שנים? נמוך. עכשיו תכפיל את הסיכוי להיווצרות של המוטציה הזו בכמות הכוכבים המאפשרים חיים מסוג כלשהו ותקבל תוצאה לא רעה בכלל…
למה הסיכוי נמוך? האינטליגנציה, קודם כל, היא בהחלט איבר כמו כל איבר אחר. היא מתפתחת כמו כל איבר אחר, באופן אבולוציוני, ואין שום הבדל עקרוני בינה לבין ציפורניים חזקות או סנפירים על הגב. היא לא מתפתחת מאיזה מוטציה אקראית שהופיעה יום אחד, אלא על פני מיליוני שנים של הישרדות.
למה אין בעולם יצורים עם קרן כחולה על הראש? ברגע שאתה מקבל את הטענה שאין מניעה עקרונית להתפתחות חיים תבוניים הכוללים מוח, אז מה הסיכוי *שלא* תתרחש מוטציה כזו לאורך אלפי שנים? מיליוני שנים? נמוך. עכשיו תכפיל את הסיכוי להיווצרות של המוטציה הזו בכמות הכוכבים המאפשרים חיים מסוג כלשהו ותקבל תוצאה לא רעה בכלל…
אתה מבין למה הטיעון הזה שגוי? אפשר להפעיל אותו באותה מידה לגבי יצורים עם קרן כחולה על הראש, עם זנב כתום המנוקד בירוק, וכך הלאה.
אין הבדל בין אינטיליגנציה לבין ציפורניים? אתה לא יכול לקחת תכונה של איבר (מוח) ולתת לו את אותו התואר. זה כמו שאני אגיד ששיער בלונדיני זה איבר…
אם אתה מסכים ששיער הוא תכונה רצויה, אז ברגע שיצור מפתח שיער אין סיבה שלא יופיעו צבעים שונים של שיער, כאשר אותם הצבעים שמועילים יותר להישרדות "יתפסו" בתהליך הברירה הטבעית. כך גם עם האינטליגנציה, אם יש מוח, אין כל מניעה להתפתחות של מוח מפותח יותר ושהנ"ל "יתפוס" אם הוא נותן יתרון הישרדותי לבעליו.
והטיעון הנגדי שלך עם הקרן הכחולה שגוי גם הוא, מאחר והקרן הכחולה לא נותנת יתרון הישרדותי לבעליה (בשונה ממוח מפותח).
נ.ב. אין אני יכול להגיב לתגובה שלך ולא להוסיף תגובה ראשית כל פעם?
האומדנים לגבי מספר הכוכבים (שמשות) בגלקסיה שלנו הוא בין 100 מיליארד ל-300 מיליארד.
ככל שעובר הזמן אנחנו מגלים יותר כוכבי לכת (פלנטות) ואם לוקחים בחשבון שאם רק לשמש שלנו יש בין 8 ל-9 כוכבי לכת (נכון, רובם לא מסוגל להכיל חיים) אבל בהתחשב בעובדה שגם לכל פלנטה יש בין 0 ל-64 ירחים זה מגדיל את כמות הגופים היציבים בכל מערכת כוכבים שלהזכירך קיימות בין 100 ל-300 מיליארד מהן.
וכל זה רק בגלקסיה שלנו שהיא אחת מתוך בין 100 ל-300 מיליארד ג-ל-ק-ס-י-ו-ת.
לגבי הסיכויים לחיים תבוניים, אתה צריך לקחת בחשבון את כל כוכבי הלכת שיש בכוחם למלא אטמוספירה כלשהי ושבמרוצת כמה מיליארדי שנים (למרות שיתכן שאפילו בקצת פחות ממיליארד שנים) יוכלו להעמיד מין או כמה מינים אינטליגנטיים מספיק.
מבחינה סטטיסטית עדיין הסבירות היא גבוהה, איך שאני רואה את זה. כמובן שניתן להתווכח על כך.
ויש גם עוד נקודה.
אנחנו התרגלנו לכך שהאבולוציה האנושית נעצרה. כבר עשרות אלפי שנים שאין שינוי משמעותי בגנים האנושיים.
עם זאת, סביר שבעתיד האבולוציה האנושית תימשך. לא במנגנונים הרגילים של הכחדה והשרדות המתאימים ביותר, אלא באופן מכוון: השבחה מכוונת של גנים, יצירת מוחות משוכללים בסדרי גודל, חיבור רכיבים טכנולוגים לגוף האדם, ועוד ועוד.
אם זה כך, אז בני האדם של ימינו ייראו כמו יצורים עלובים ומשעממים לבני האדם העתידיים. נניח שזה אכן קורה גם לחייזרים, אז בני האדם של ימינו נראים להם כמו סוג נחות של בעלי חיים (שאולי מזכיר להם את עברם הפרה-היסטורי, כמו שהקופים מזכירים לנו את עברנו הפרה-היסטורי). אם זה כך, אז דווקא סביר שהחייזרים לא ייצרו איתנו כל קשר.
וכאשר אנחנו נגיע לרמת התפתחות כמו זו של החייזרים הנוכחיים, הם כבר יהיו ברמה עוד הרבה יותר מתקדמת, ושוב, לא סביר שיווצר קשר בינינו. לעומת זאת, ייתכן שאנחנו (כלומר צאצאנו המפותחים) נתקל בחייזרים דמויי-אדם, אבל הם לא יעוררו בהם שום עניין, כי הם לא יהיו עבורנו יותר ממה שהיום הקופים בעינינו.
יש לפי חישובים מינמלים 100 מיליארד מיליארד חיים שנראים כמו כגור הארץ. אין מצבבבב שאין בכל המספר העצום הזה לפחות 1, 1! כוכב אחד שיש בו חיים. זה לא שטוית בכללללל