הדמוקרטיה היא אשליה. בהרבה מדינות בעולם, שיטת הבחירות היא רק "דמוקרטית בערך" – כלומר, העם לא קובע מי ישלוט בו על ידי רוב פשוט של מצביעים, כאשר לכל קול משקל שווה. למשל, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2000 הפסיד אל גור לג'ורג' בוש למרות שקיבל כחצי מיליון יותר קולות ממנו, בגלל שיטת האלקטורים המוזרה של האמריקנים. בישראל הפגיעה בעיקרון הדמוקרטי מתרחשת בעיקר בבחירות המקדימות הפנימיות במפלגות (הפריימריז), הקובעות את דירוג המועמדים לכנסת.
במסגרת הפריימריז, קבוצה קטנה מאוד מהאוכלוסייה קובעת למעשה את הרכבן של המפלגות הגדולות ביותר בארץ, מלבד מפלגת "ישראל ביתנו", בה לא מתקיימות בחירות כאלו. העם כולו אמנם בוחר את המפלגה שתנצח בבחירות, אבל למשתתפים בבחירות הפנימיות ישנה השפעה גדולה יותר מאשר לכל אזרח אחר במדינה. על פי כתבה בעיתון דה-מרקר, בבחירות האחרונות בחרו 28 אלף איש את הדירוג של מועמדי קדימה, 48 אלף איש את הדירוג של מועמדי הליכוד, ו – 36 אלף איש את הדירוג של מועמדי מפלגת העבודה. בסך הכל ניתן לומר כי 116 אלף איש, 2% מהבוחרים, בחרו 68 מהח"כים. כל אחד מחברי המפלגות הגדולות שווה למעשה פי 34 מאשר אזרח ממוצע מבחינת יכולתו להשפיע.
זה לא דמוקרטי במיוחד, אבל זו השיטה, והיא עובדת כך שנים רבות. ומיהם אותם אזרחים "שווים יותר" אשר כוחם הדמוקרטי גדול פי 34 מכוחנו? קל לנחש: נציגיהם של קבוצות האינטרסים השונות שבגללם מדינת ישראל היא כמעט המדינה הענייה ביותר במערב. במפלגות השמאל נכנסים לשם כל החקלאים והקיבוצניקים, ובמפלגות הימין נכנסו לשם לאחרונה המתנחלים בהמוניהם בעקבות משה פייגלין, ויש גם מקום לעיירות הפיתוח ושלל מבקשי נדבות וג'ובים וועדי עובדים (גם בימין וגם בשמאל) וכל מי שיש לו אינטרס ששווה לו להגן עליו.
ועכשיו, גם אני.
מי לא נמצא שם, אתם שואלים?
אתם.
כן, כן. אתם לא שם. אני אישית לא מכיר אף אחד שהתפקד אי פעם למפלגה כלשהי. לציבור הרחב אין זמן לכך, האינטרסים שלו מורכבים יותר, ואינם נעים סביב סובסידה יחידה כזו או אחרת. לציבור הרחב גם אין סיבה להילחם עבור כספי מדינה, דווקא מכיוון שהוא כל כך רחב. נראה זאת על ידי דוגמה, מכיוון שנראה שהנושא בלבל כמה אנשים בתקופת ההפגנות של הקיץ.
במדינת לה-לה-לנד חיים 100 גמדים. נניח של 90 מתוכם יש ילדים, והם מפגינים מול הממשלה בדרישה לחוק חינוך חינם מגיל 3, ודורשים גם כי הממשלה לא תממן אותו על ידי קיצוץ בשירותים חברתיים אחרים, כפי שעשה כאן ביבי. עלות החוק הוא 10 ₪ לתושב בעל ילדים, כלומר 900 ₪ בסך הכל. הממשלה מסכימה, מחוקקת את החוק, ומממנת אותו על ידי העלאת מיסים לכל 100 התושבים. כל תושב ישלם עוד 9 ₪. הגמדים ההורים קיבלו חינוך בשווי 10 ₪, ושילמו 9 ₪ במיסים, כך שהרוויחו בסך הכל שקל יחיד.
במדינה חיים גם עשרה גמדים חובבי מוזיקה קלאסית. הם מפגינים מול הממשלה בדרישה לסבסוד מופעים של הפילהרמונית, שעולים, נגיד, 50 ₪ לגמד – סה"כ 500 ₪ לעשרת הגמדים. הממשלה מסכימה, מממנת את החוק על ידי העלאת מיסים לכל 100 התושבים, כל אחד עוד 5 ₪. חובבי הפילהרמונית הרוויחו כל אחד מוצר בשווי 50 ₪, וספגו העלאת מיסים של 5 ₪, כך שהרוויחו 45. רואים מה קרה כאן? לקבוצה גדולה לא שווה להיאבק על הטבות, כי עלותן תתקזז עם עליית המיסים ההכרחית. לקבוצות קטנות ומלוכדות זה שווה, והן עושות זאת כל הזמן – על חשבוננו.
אולי הגיע הזמן שנבקש מהן יפה להפסיק?
ידידי ר' היה הראשון שהציע לי להתפקד למפלגה כלשהי, לפני מספר שנים. לא היה לי זמן, לא היה לי כוח, לא חשבתי שזה ישנה משהו. המחאה החברתית שינתה את דעתי בנידון.
עכשיו, אני כן חושב שזה ישנה משהו. לא בגלל שאני עצמי קיבלתי יותר כוח, אלא בגלל שכמה מאות אלפי ישראלים יצאו לרחוב בדרישה לשנות את המציאות. על מנת לשנות את הרכבן של המפלגות שלנו דרושים הרבה פחות ממאות אלפי ישראלים. למעשה, גם אם עשרת אלפים איש יתפקדו לליכוד, עשרת אלפים נוספים לעבודה, ועוד עשרת אלפים לקדימה, הם יוכלו להשיג שינוי משמעותי. שלושים אלף איש לכל מפלגה, ואנחנו כבר שולטים בפוליטיקה הישראלית.
אינני אומר לכם לאיזו מפלגה להתפקד, או לאיזו מפלגה אני התפקדתי. מדובר במפלגה שאני מסוגל להזדהות עם האידיאולוגיה שלה באופן חלקי, ואינני מרוצה מהאנשים שנמצאים במיקום גבוה ברשימתה. מה שכן חשוב, לדעתי, זה להתפקד למפלגות שיש סיכוי כלשהו שהן יהוו חלק מהממשלה הבאה. הרכב החברים של מפלגות זניחות באופוזיציה לא משפיע על המציאות במדינת ישראל. אני לא רואה בפעילות הזאת "סוס טרויאני", ואיני נלהב לראות תומכי מרץ מושבעים מתפקדים לליכוד על מנת להפוך את ההרכב שלו ליותר שמאלני. זו לא המטרה לדעתי.
המטרה הסופית היא זו: לנקות את הכנסת. להוציא ממנה את כל אותם פרצופים מזויפים והזויים שהשתלטו לנו על מסכי הטלוויזיה. להוציא ממנה את הנציגים של קבוצות האינטרסים, את העסקנים, את כל אותם אנשים שאינם טורחים להגיע לוועדות וסוגרים עניינים בלחיצות יד הרחק מעינו של הציבור. אנשים כאלו קיימים בכל המפלגות הגדולות, ומשיחות עם חברים נראה לי כי ישנה הסכמה די רחבה לגבי האישים בהם מדובר. המטרה היא לא להוציא מהמפלגות הגדולות את הימניים, או את השמאלנים, או את הדתיים. המטרה היא להוציא משם את כל אותם אנשים שלא היינו נותן להם לנהל אפילו חנות מכולת. להשאיר שם אנשים ישרים, שאוחזים באידיאולוגיה ברורה ומובנת, אנשים אינטליגנטים שלא נסחפים אחרי רוח תקשורתית כזו או אחרת. מהבחינה הזו, בני בגין ושלי יחימוביץ' טובים בעיני באותה המידה, ולא אכפת לי שהאידיאולוגיה שלהם הפוכה לחלוטין ושאינני מסכים עם שניהם.
"ניקיון" הכנסת לא יפתור את הבעיות הדמוגרפיות של מדינת ישראל. הוא לא יסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא לא יחסל את הריכוזיות באופן מיידי, ולא ישפר את השוויון או יחזיר לכאן מוחות שברחו לחו"ל. הניקיון בסך הכל יציב שם למעלה, בחלונות הגבוהים, אנשים ראויים. אם ישנה דרך כלשהי להתמודד עם שלל האיומים על עתידנו, רק אנשים ישרים, רחבי אופקים ואמיצים יוכלו להוביל את המדינה בכיוונה. ייתכן שהדרך הזו תגרום לחלקם לשנות את עקרונותיהם, ייתכן שלא, אבל הם הסיכוי הטוב ביותר שלנו.
תהליך ההתפקדות פשוט למדי. ניתן לעשות זאת באינטרנט, והעלות זניחה למדי. אלו הם האתרים:
מפלגת העבודה:
עלות: 50 ₪ לשנה.
מפלגת הליכוד:
עלות: 64 ₪ לשנה ליחיד, 96 ₪ לשנה לזוג (יקר יותר משתי המפלגות האחרות… מעניין למה)
מפלגת קדימה:
עלות: 50 ₪ לשנה.
לפי עמוד הפייסבוק של קבוצת "מתפקדים", הפריימריז בשלושת המפלגות, בהן בוחרים את רשימות המועמדים לכנסת, מתקיימים לרוב כחצי שנה לפני הבחירות לכנסת. במידה והבחירות אינן מתקיימות במועדן מסיבה כלשהי (ובישראל זה קורה לא מעט), הפריימריז מתקיימים כשלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת. אם הבחירות לכנסת הבאה יתקיימו במועדן בנובמבר 2013, הפריימריז במפלגות הגדולות יהיו בקיץ 2013. לכל מפלגה גדולה יש תקנון הקובע את נהלי הבחירות והחברות במפלגה. בכל המפלגות יש תקופת הכשרה – פרק זמן מרגע ההתפקדות ועד שהחברים החדשים מקבלים זכות להצביע בפריימריז, על מנת למנוע מאנשים להתפקד למפלגה בסמוך לפריימריז רק על מנת להצביע למועמד מסוים, ואז לעזוב את המפלגה. תקופת ההכשרה משתנה בין מפלגה למפלגה ועומדת על חצי שנה במפלגת העבודה, 14 חודשים בקדימה, ו-16 חודשים בליכוד.
מי שיתפקד עכשיו לאחת משלוש המפלגות הללו יוכל להצביע כבר בפריימריז הקרובים. מי שיחכה, ימצא את עצמו מחוץ למשחק. בכל מקרה, אני רואה במהלך הזה משהו לטווח הארוך, שישפיע גם על מערכות הבחירות הבאות, לא רק על זו הקרובה.
זוהי הדרך. אין משהו אחר.
כל המחאות וההפגנות והסיסמאות והטוקבקים וההחרמות והבלוגים והעמודים בפייסבוק לא שווים הרבה. גם הקמת מפלגות חדשות היא משהו שנוסה פה בעבר ללא הצלחה, חבל לחזור שוב על הפארסה הזו. התפקדות למרכזי המפלגות, לעומת זאת, שווה הרבה. זו הדרך לשינוי. איני יודע אם זה מה שיציל את המדינה מגורל עצוב, אבל זו תהיה התחלה. קודם כל בואו נשים שם למעלה אנשים אינטליגנטים וישרים, אחר כך נחשוב הלאה.
ימי ההפגנות והפופוליזם נגמרו, והכדור במגרש שלנו.
הגיע הזמן לבעוט.
פוסט מעולה. מסכים עם כל מילה
רעיון מצויין, נראה לי שאתפקד לעבודה.
בהצלחה…
אצלי האסימון נפל לפני כשנה והתפקדתי לאחת המפלגות הנ"ל…
אין ספק שמדובר באחד הנושאים החשובים ביותר, שמסיבה שאינה ברורה לא נמצא במרכז המודעות הציבורית…
כן… זה מצחיק, כי הרבה יותר קל להתפקד למפלגות מאשר לצאת לרחוב ולהפגין, ובכל זאת רק מעטים עשו את זה עד כה. זה קל כמו לעשות like לעמוד בפייסבוק.
פוסט מצויין! גם אני בדרך להתפקד, השאלה היא לאן…
פשוט תבחר את המפלגה שאתה מרגיש הכי הרבה הזדהות איתה, או את זו שיש לה הכי הרבה סיכויים להיות בשלטון, תלוי עד כמה אתה מוסרי… צריך לאזן בין שני הגורמים הללו, בכל אופן.
יש כאלו שיאמרו שלעבודה יש סיכוי נמוך יותר להיות בשלטון מאשר לליכוד או לקדימה, אבל אני לא חושב שזה וודאי בכלל. אני התלבטתי הרבה לפני שהחלטתי. מקסימום אם תטעה, עדיין תשפיע על חברי הכנסת של מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, זה גם משהו.
יש דרך די טובה שאתה יכול להמליץ עליה.
למעשה, הרשומה שלך הוציאו אותי מהאדישות ויוזמות נוספות שרצות כרגע ברשת שכנעו אותי סופית להתפקד, אבל אז נתקלתי במחסום של – לאן להתפקד? אני סבור שלא מעט אנשים נעצרים במחסום הזה וניצוץ העשייה דועך עד לחזרה לשגרה.
לעניינו… קיימת יוזמה בשם "כנסת פתוחה" שמנגישה לציבור מידע לגבי הצבעות בפועל של חברי כנסת ומפלגות, השתתפות בועדות וכן הלאה. הכל מבוסס על מידע מאתר הכנסת שמנותח סטטיסטית – שיטה מהימנה מאוד בעיני.
באתר יש להם לשונית שנקראת אג'נדות:
http://oknesset.org/agenda/
המטרה של אג'נדות היא לחשוף את מידת ההתאמה בין פועלו של ח"כ/מפלגה לבין אג'נדות שונות. בחרתי לעצמי 2-3 אג'נדות שמבחינתי הן top priority וראיתי איך המפלגות שאני מתלבט בינהן פועלות לקידום האג'נדות הללו. התשובה צצה לי מול העיניים.
מכאן ועד להתפקדות במפלגה הנבחרת עברו מספר דקות והנה אני – חבר מפלגה גאה.
אני חושב שיש פגם מוסרי בהתפקדות למפלגה שאין שום סיכוי שאצביע לה בבחירות. ולכן חברות בשלוש המפלגות הגדולות לא באה בחשבון מבחינתי.
לאף מפלגה גדולה אין מסורת אידאולוגית במובן ש"לא משנה מיהם האנשים, פעילות המפלגה תלך לאור המסורת הזו (אם וריאציות קטנות כאלה ואחרות)". לכולן יש את המסורת של "אנחנו נעשה מה שטוב לכסאות שלנו, משיקולים קואליציוניים, עסקניים ואחרים. אידאולוגיה? זה בשביל מפלגות קטנות".
בתרבות פוליטית שכזו, חברות במפלגה היא בבחינת "אני חבר שלך כל עוד תעשה דברים שמוצאים חן בעיני, תריץ את רשימת החביבים עלי במקומות ריאליים וכו'. אם לא, אז ברגע האמת אצביע למישהו אחר". בעיני זהו סוג של סחטנות. אני שונא שהחרדים עושים את זה, ולא אעשה את זה בעצמי.
אולי, לכן התפקדתי למפלגה שיש סיכוי שאצביע לה בבחירות – תלוי ברשימה שתוצג אחרי הפריימריז (ותלוי גם מה יאיר לפיד יעשה…).
כמו שכתבתי, אני לא בעד התפקדות של תומכי מרץ מושבעים לליכוד או ההפך.
אני לא חושב שזו סחטנות. אני יכול לחשוב על קבוצה לא קטנה של אנשים בליכוד, בעבודה ובקדימה (האמת היא שבקדימה קצת קשה לי לחשוב…) שהייתי מוכן להצביע להם לראשות הממשלה.
זהו בדיוק. אני חושב שלקפוץ על העגלה של מפלגת העבודה (נניח), להצביע, להשפיע, ואז, אם האג'נדה שלך לא הצליחה לקפוץ על עגלה אחרת (יאיר לפיד?) – נשמע לי אופורטוניזם טהור סוג התנהגות שאני לא מסוגל לא לצערי, ואני חושב שהוא בעייתי. חברות על תנאי היא בעייתית. אני לא מצפה להתחייבות חוזית או חתונה קתולית עם אידאולוגיה, אבל אני כן מצפה לסוג של מחוייבות מפעילי מפלגות.
אין פה בעיה מוסרית. זה רק משחק מספרים וכסאות במסגרתו קבוצות שונות מקדמות את האג'נדה שלהן. קבוצות קיצון עושות את זה יפה, וראוי שלא נישאר מתוסכלים ועזובים עם המוסר כביכול כשאנו רואים איך כספנו ועתידנו נגזל. כל עוד המשחק מאפשר את זה, מי שלא משחק אותו מפסיד. עם מוסר או בלי מוסר.
עמית, מוסר הוא דבר חשוב מאוד, אך מעבר לצקצוק בלשון, הוא לא מקדם אותך לשום מקום.
כי בעוד חברי המנהיגות היהודית של פייגלין מתפקדים לליכוד, הם מצביעים בבחירות הכלליות לאיחוד הלאומי. ואז קיבלת איחוד לאומי בכנסת (שיושב באופוזיציה) וקיבלת אנשים שמתאימים לאיחוד הלאומי בתוך הליכוד, שמבינים מי בוחר אותם בפריימריז, ואם ברצונם לשמור על הכיסא שלהם, הם חייבים לחוקק חוקים מטורפים, אפילו אם הם יודעים שאין סיכוי שהם יעברו… הם ימשיכו לעשות רעש בשביל התדמית שלהם מול המתפקדים.
בעוד אתה יושב על הספא ודן במוסריות עם אלוהים, האינטרסים שלך כמעמד ביניים נזנחים ונזרקים לפח….
הכל מסתכם במה אתה מעדיף? לשבת על הספה ולהתלונן בעודך יודע איך ישכחו אותך בפעם הבאה, או להכנס ולהשפיע שלא ישכחו אותך…
אני לא יושב על הספה ומתלונן. אבל אני גם לא מצטרף ולא אומר אמן לאנשים שנוקטים באופורטוניזם ובסחטנות פוליטית למען השגת מטרה. כל מטרה. גם אם היא בעדי. לכאורה. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לפוליטיקה בישראל זה שהגרעין שמאמין שאפשר אחרת – בהגינות, בחשיבה אפקטיבית, מעשית, אידאולוגית – ייעלם. אני לא מתכוון להצטרף לפופוליזם של "ככה זה עובד". הגינות זה דבר חשוב. בעיקר כשמדובר במערכת שלטונית. אם אתה מסתכל דרך רק דרך החור של הגרוש של האינטרסים, אתה רואה תמונה מעוותת וקצרת טווח של המציאות.
ברק: כך השיגו החרדים את מה שהשיגו ב30 השנים האחרונות. באמירה שלך אתה מצדיק את הדרך בה הם נקטו. אני אולי קצת הפוך מהרבה אחרים – אין לי בעיה עם הדרישות של החרדים, יש לי בעיה גדולה עם הדרך. עם מערכת שלטונית הוגנת הם היו מקבלים חלק, הוגן פחות או יותר של הדרישות, בלי להיגרר לסחטנות אינסופית. אבל הרבה חילונים (אולי לא אתה, אבל על פי דבריך אני חושש שכן) הסתכלו על החרדים ואמרו "כזה אנחנו רוצים גם כן" ומיד אחר כך הוסיפו "עכשיו נראה להם" ועוד "בשיטה שלהם". אז סליחה שאני לא קופץ על הרכבת הזו. סחטנות פוליטית, גזירת קופונים ועסקאות מפוקפקות כאלה ואחרות הן לא כוס התה שלי. כשאני זועק שאני רוצה שינוי במחאה כזו או אחרת, זה לא כדי לקבל יותר מחרדי, אלא כדי לשנות את הגישה/שיטה. אם תהיה מפלגה שתבטיח לי שתעשה את הדברים שאני מאמין בהם, אבל בדרך גסה ולא מוסרית, היא לא תקבל את הקול שלי.
עמית,
אני לא נגד חרדים, אני חושב שמגיע להם מה שמגיע להם, אבל גם לי כסקטור העיקרי במדינה שנושא אותה על הכתפיים – גם לי מגיע.
ואם נכנס שנייה לעניין המוסר –
בשנים האחרונות המדינה שלנו מוחזקת שבוייה בידי סחטנים פוליטיים, בידי קיצונים משיחיים סהרורים, אנשים שתקפו את צהל, אנשים שיורקים עלייך ואומרים לך תביא את הכסף ואל תתערב לי בחיים – בריונות לשמה.
אני רואה בצעד ההתפקדות,צעד מוסרי עליון להחזיר את המדינה שלי למסלול שפוי ותקין, אני נלחם כאן כיום, כדי שאני אוכל להמשיך לגור כאן. כי אם זה לא ייבלם עכשיו, על ידינו שכורעים תחת הנטל, מה יהיה עוד 6 שנים, עוד 10?
אם לדעתך זה לא מוסרי לעשות כל מה שצריך, וכל מה שהתפקדות מבקשת זה שתהיה מעורב במה שקורה במדינה, לא דרך החדשות, אלא בהבנה שההתפקדות שלך תשפיע על ההצבעות של החכים, אז אני לא יודע מה מוסרי…
כי אני לא רוצה לוותר על הארץ, אני רוצה להמשיך לגור כאן
התפקדות זה אחלה אם יש מפלגה שאתה יודע מראש שסיכוייך להצביע לה גבוהים מאד, ומעוניין לקחת חלק בעיצובה ובקבלת ההחלטות בה. אם אין לך כוונה מראש להצביע לה, או אם כוונתך להצביע לה תלויה/מותנה במידת הצלחתך להנחיל לה את האג'נדה שלך – אז אני רואה בהתפקדות צעד לא ראוי.
כל שאר הדברים שכתבת נראים לי לא רלוונטיים לשאלת ההתפקדות. כן, המצב במדינה חרא. כן, צריך לשנות. אבל חשוב לעשות זאת בסדרה של צעדים שכל אחד בפני עצמו הוא ראוי. כאמור, התפקדות למפלגה לכשעצמו איננו צעד בלתי ראוי. הוא בלתי ראוי בתנאים שתיארתי בפסקה הראשונה של התגובה הזו. וגם זה רק לדעתי, אתה כמובן מוזמן לא להסכים איתי. יש כמובן גם דרכים אחרות להיות מעורב ולנסות ליצור שינוי שלא עוברות דרך התפקדות למפלגות, ולכן מתאימות גם למי שאינו מזדהה עם מפלגה כזו או אחרת (כמוני למשל).
אתה יודע עמית, אם לא הייתי מרגיש שאנחנו כבר בקו השחור, אולי הייתי יכול להסכים עם כל מה שאמרת. אבל, כאשר אני רואה אלפי מתנחלים מתפקדים לליכוד ומצביעים לאיחוד הלאומי, אני לא מרגיש רע, כי אני מתקן עוול שנעשה כאן בעשור האחרון, אני מנסה לשחרר את המפלגה שהיא מפלגת השלטון מציפורני חוטפיה בשביל שיהיה לכולנו ייצוג בתוכה.
בינתיים דיברת על צעדים ראויים, יש לך דוגמא לתת לי?
עודד – אם אתה מתכוון באמת להצביע לליכוד, אין לי איתך ויכוח. טוב מאד שהתפקדת אליו.
צעד ראוי? ברמה הפוליטית אני עובד על שכנוע אנשים. אם אצליח לשכנע 5 בוחרי ליכוד להצביע למפלגות אחרות, ראויות יותר בעיני, נראה לי שעשיתי את היומית.
אבל אם נשאיר את הפוליטיקה לרגע בצד, התרומה האמיתית לשינוי במדינה היא באמצעות חינוך והשכלה. אם בזכות דברים שאני עושה יהיו ל10 אנשים יותר בגרות במתמטיקה מאשר לולא הייתי עושה את הדברים – דייני. אני איש של מיקרו. חושב ששינוי מתחיל מלמטה וקשור, תמיד, לחינוך ולערכים. השאר יבוא כמעט מעצמו.
בעולם אידאלי, אתה צודק, אבל תראה מה קורה מסביב, בזמן שאתה שכנעת 10 אנשים להצביע למפלגה אחרת, העבירו חוק שמסדיר את זה שאין לימודי ליבה בכל הארץ, למה? כי אתה שקוף, אין לך את האפשרות להפריד חכ מהכסא שלו, אתה פשוט שקוף….
ושלא לדבר בכלל על תופעת היד הרועדת, שאנשים אומרים אחרי שחיים שלמים הצביעו משהו – הפעם אצביע אחרת, ולפני הבחירות, היד מתחילה לרעוד, היא משקשקת, ובסוף הם מצביעים מה שהצביעו כל החיים.
מיקרו זה אחלה,
אבל תבין, אם תגרום ל-10000 אנשים להצביע משהו אחר, לא השגת הרבה, צר לי לאכזב אותך, השגת רבע מנדט בערך,
אם תגרום ל-10000 איש להתפקד (לאו דווקא לליכוד, גם לעבודה או קדימה) אתה יכול לעשות רעידת אדמה במפה הפוליטית של ישראל, רעידת אדמה שבעזרתה תוכל לגרום לכך שלימודי ליבה ילמדו בכל מקום, כי כאשר תעלה הצבעה, יבינו שלאנשים שהתפקדו עכשיו חשוב שיהיו לימודי ליבה, ואם לא ננסה להעביר אותם, נשלם על כך בכסא ויבוא מישהו אחר שיעביר אותם.
מסכים איתך שהחינוך יעזור המון בעתיד – אבל תראה את החינוך של היום, תראה מה סופגים בבתי הספר, תראה את המקצועות שנשחקים, מקצועות ליבה שלא נלמדים – על זה אפילו אין לך השפעה.
אני הצבעתי כל מיני דברים בחיי, אני מקווה שאחרי הפריימריס, יהיו בליכוד אנשים שארגיש טוב להצביע עבורם, אבל בניגוד לקבוצת כדורגל שגם כאשר היא בקרשים את אוהד, מפלגה לא, אתה יכול לנדוד אם היא לא משקפת אותך.
הדבר האחרון שאני מנסה לומר הוא, שמה שאתה מדבר עליו, לא סותר את מה שאני מדבר עליו – תתפקד למפלגה שאתה מזדהה איתה, ותמשיך בעבודה שלך, הרווחת פעמיים. גם בעבודה ובטח שגם בקדימה חייבים ניקוי אורוות, אז למה אתה משאיר את עצמך חלש מבחינת הקול שלך, כי הוא לא שווה לקול שלי בעיצוב הכנסת?
הויכוח הזה מתחיל להיות הזוי. ואולי זה בעצם לא ויכוח.
טענתי שזה לא מוסרי בעיני להתפקד למפלגה שהסיכוי שתצביע לה נמוך. במקום לתת לי נימוק למה הטיעון שלי שגוי, אתה מסביר לי למה זו עת חרום שבה צריך לשים נימוקים מוסריים בצד. זה לא משכנע. זה בטח לא הופך התפקדות למעשה מוסרי.
ואז אתה מסביר לי על השפעה של אדם אחד על 10000 איש. סליחה. מצטער. במקרה הטוב אני יכול להשפיע על 10 אנשים אולי על 20. בין אם זה להתפקדות ובין אם זה להצבעה בבחירות. אם כבר להתאמץ להשקיע בלהשפיע על אנשים אז אני מעדיף ללמד אותם מתמטיקה או ניהול או לקיים איתם דיון מעמיק על ערכים ועל פילוסופיה.
אני מקווה שזה שהתפקדת לליכוד גורם לך להרגיש פחות שקוף. בפועל לא השתנה דבר.
אח"כ
עמית,
אני לא יודע עד כמה הדעות שלי חופפות את אלו של עודד, והוויכוח המוסרי הוא לדעתי קצת חסר טעם מכיוון שלכל אחד יש סטנדרטים אחרים. אבל זה שלמי שמתפקד יש השפעה יותר חזקה על המציאות מאשר מי שלא, זה וודאי.
אתה יכול לטעון שזה לא מוסרי, שזה לא יפה, שזה לא נחמד – אבל אם עשרים אלף איש יתפקדו מחר לכל אחת משלושת המפלגות עליהן אנחנו מדברים כאן, אתה לא יכול לטעון שהמציאות לא תשתנה, שהרשימות לכנסת לא ישתנו.
עמית, יכול להיות שאתה צודק, בא אתן לך נקודת מבט אחרונה, אולי תבין את העמדה שלי, אולי אפילו תשתכנע (לא תולה בזה תקוות), מילים של חבר טוב:
כשפורצים אלי הביתה זכותי להגן על הבית? יש בעיה מוסרית בהגנה על הרכוש שלך?
כשמישהו מנסה לחטוף לאישתך את התיק שלה אתה אומר לעצמך… נו טוב, אני לא ארד לרמה שלו? או שאתה מתחיל לרדוף אחריו?
דרך הפעולה שלי היא אולי הדרך שיחידה שרלוונטית כרגע (לאור ניסיון העבר).
אין לי אפילו משטרה לפנות אליה ולתת לה את התיאור של הפושע. אתה יודע למה? כי הם לא פושעים. הם פשוט אנשים שהבינו את המשחק הפוליטי.
אנחנו מגנים על דרך החיים שלנו ועל המדינה שלנו בזמן שאנשים אחרים מנסים לגנוב לנו אותה.
אין יותר מוסרי מזה….
בהצלחה לך בדרכך, ומי ייתן ונשב עוד 20 שנה על בירה (כאן בישראל ולא באוסטרליה), ונרגיש ששנינו הצלחנו
אורי: אתה גם לא יכול להתווכח עם העובדה שהעלמת מס זו דרך נהדרת להגדיל את ה"נטו" שלך, ואפילו יש סוגי הכנסות מסויימים שהעלמת מס בהם הפכה לפרקטיקה מאד מקובלת וקשה מאד לאכיפה. זה עדיין לא הופך את זה לבסדר, למרות האפקטיביות יוצאת הדופן של השיטה. וכן, חוסר המוסריות (או החוקיות, במקרה של העלמת מס) הוא פקטור לגיטימי וחשוב בשאלה האם כדאי או לא כדאי לנהוג בצורה מסויימת. לא רק האפקטיביות של התוצאה. הנסיון לטאטא את הנימוק המוסרי מתחת לשטיח נשמע לי מוזר. הרי אפילו בכלכלה לא בודקים רק את שורת ההכנסות (תועלת), אלא מחסרים ממנה את שורת ההוצאות (מחיר) לפני שמחליטים.
כן, לכל אחד יש סטנדרטים מוסריים אחרים, ורגישויות שונות. הצטרפתי לדיון כדי לספר על הרגישות שלי והתפיסה שלי את עניין, כי אני חושב שזה אספקט חשוב בכל דיון בנושא של התפקדות למפלגות.
כמובן שזכותך (ו/או אחרים) לחשוב שזה ממש בסדר להתפקד לליכוד רק כדי לוודא שפייגלין לא ייכנס (אגב, לו אני נוקט בגישה הזו, הייתי דווקא מנסה לדחוף את פייגלין וחבריו אלעל ברשימה. ככל שיותר אנשים הזויים ייכנסו למקומות ריאליים, כך פחות אנשים יבחרו במפלגה, וכך יהיה קל יותר לתקוף אותה, נניח במהלך תעמולת הבחירות). אני לא בא לבקר את רמת מוסריותו של אדם בעת בחירת דרכו. אני מנסה להעלות את ההיבט המוסרי של התפקדות למפלגה כחלק מהדיון, ולא להשאיר את הדיון לשיקולי תועלת בלבד.
לדעתי אתה מפספס את המטרה. הכןונה אינה להחור מפלגה שאתה מתכוון להצביע לה ואותה לנקות, כי מן הסתם אני מעריך אותך בתור קורא פוסט זה ומאמין שמלכתחילה לא תבחר במפלגה מושחתת. המטרה היא לנקות מפלגות שלטון. אני מתכוון להתפקד לאחת משלושת המפלגות הגדולות- גם אם אני כלל לא מתכוון להצביע לה.
לא ברור לי למה 'העבודה' נמנית על שלושת המפלגות הגדולות בעוד 'ישראל ביתנו' לא.
לעבודה 8 ח"כים. לישראל ביתנו 15. כמעט כפול.
אופס, מסתבר שליברמן לא דוגל בדמוקרטיה.
כן, בדיוק. תכלס? ליברמן הכי חכם מהבחינה הזו.
נראה לי קצת תמים…
לדעתי הבעיה היותר גדולה היא השיטה הקואליציונית וכוחם הקטן והולך של המפלגות "הגדולות". מישהו זוכר את הימים שלליכוד ולעבודה היו למעלה מ-40 מנדטים כל אחת?
כמובן שגם אז "לשון המאזניים" הכריעה את הכף והדתיים זכו בהרבה יותר מחלקם באוכלוסיה (ובכנסת).
בבחירות האחרונות המפלגה הגדולה היתה "קדימה" (אני די בטוח) אבל השלטון בידי הליכוד – בעיקר ב"זכות" ישראל ביתנו. כך "זכינו" לקבל את שר החוץ הגרוע ביותר אי פעם.
אני כבר הרבה זמן שוקל להתפקד לאחת המפלגות ה"גדולות" אבל כמו שמישוה אחר הגיב יש לי בעיה מוסרית להתפקד למפלגה שלא אצביע לה. כנראה שמוסר ופוליטיקה לא הולכים טוב יחד (וזה לא חידוש).
אולי בכל זאת אתפקד…
להפך – לצאת לרחובות ולזעוק סיסמאות זה תמים.
להיכנס לפוליטיקה זה ההפך המוחלט מלהיות "תמים"…
כל הדברים שאתה כותב נכונים, ואין לנו שמץ של סיכוי לשנות אותם. הדבר הלא-תמים לעשות זה לשנות את מה שאנחנו יכולים, לאו דווקא את מה שאנחנו רוצים.
לי הייתה יכולה להיות בעייה מוסרית להתפקד למפלגה שאני לא מרגיש שום הזדהות עם ערכיה ועם האנשים העומדים בראשה. אבל בשלושת המפלגות הגדולות (אם נשמיט לרגע את ישראל ביתנו) יש אנשים שאני יכול להזדהות איתם, וערכים שאני יכול להזדהות איתם.
למי אצביע?
לא יודע. זה תלוי בתוצאות הפריימריז, עליו אני מקווה שאנשים כמוני וכמוך ישפיעו, תלוי במה שמפלגות אחרות יעשו. בכל המפלגות מבקשים ממך להתחייב לכך שאינך חבר באף מפלגה אחרת, ולהתחייב לכך שאתה מזדהה עם ערכי המפלגה. לא מבקשים ממך להתחייב להצביע עבורה.
מבחינתי טיעונים אלו פוסלים את הבעיה המוסרית.
האמת היא שאם כבר, יש לי בעיה מוסרית עם כך שאני עכשיו שווה פי 34 ממך. זה לא מפריע לך?
הי אורי, ראשית רעיון נכון ומבורך, גם אם גנבת אותו מהתשדיר של קיציס… 🙂
http://savedem.org.il/?p=6822
הבעיה לדעתי, שגם בתוך המפלגה, ההשפעה מוגבלת לבחירה מתוך רשימה מצומצמת של אנשים הקיימים כבר במפלגה – חלקם הגדול כבר הצמיח שורשים בכסא וקשרים בכיסים הנכונים, ולא בטוח שיש מספיק אנשים באיזו מן המפלגות על מנת לעקור מן השורש את הכ"צים, הפואדים ושאר הדומים להם.
הסיבה היא, שלרובנו אין זמן ורצון להשקיע בפוליטיקה, ובנוסף למחיר האישי שכרוך בכך, נוח יותר להישאר בבית ולתת למישהו אחר ללכת לבר מצוות ולהתחנף לעסקנים, או לעסוק בפוליטיקה מפלגתית כזו או אחרת. כך שפוליטיקה נקיה תוכל להתקיים רק אם אנשים טובים יותר יבחרו לא רק להשקיע מחיר של ארוחת בוקר ולהתפקד למפלגה, אלא גם להיכנס לפולטיקה ולהכניס דם חדש למערכת.
אבל אין ספק שהצעד הראשון הוא בכניסה של הרוב הדומם למוקדי ההשפעה במרכזי המפלגות, כל הכבוד!
לא ראיתי את התשדיר של קיציס, אבל בהחלט הושפעתי מהכתבה בדה-מרקר שהושפעה מהקבוצות האלו בפייסבוק, להם נתתי קישור כדי שלא יחשבו חס וחלילה שאני לוקח לעצמי את כל הקרדיט על העניין…
במפלגות יש הרבה מועמדים לכנסת, ובסופו של דבר רק 20-30 מהם נכנסים פנימה. בנוסף לכך, אני גם חושב שאם, נגיד, דן מרידור זוכה למקום גבוה יותר ברשימת הליכוד מאשר ח"כ אחר, יש סיכוי טוב שראש הממשלה יתן לו תפקיד בכיר יותר.
אני לא הולך להריץ את עצמי ברשימה, זה בטוח… אני גם חושב שצריך להיות חבר מפלגה זמן רב לפני שעושים זאת.
לרובנו אין זמן ורצון להשקיע בפוליטיקה, אבל חברות במרכז מפלגה לא דורשת בכלל זמן. הרבה הרבה פחות זמן מאשר ההפגנות של הקיץ, זה בטוח. להירשם באינטרנט זה קל כמעט כמו לעשות like לעמוד בפייסבוק, וכשמגיעים הפריימריז אתה מגיע, שם את הקול שלך, וחוזר הביתה. אפס מאמץ.
אני מניח שאני אלך גם לכל מני הרצאות של פוליטיקאים שיעזרו לי להחליט למי להצביע, אבל זה לא באמת הכרחי.
היי לכולם,
שמי עודד ואני אחד ממקימי הליכודניקים החדשים, אנחנו כולנו אנשי מרכז, שהבינו שבסופו של יום, אין הבדל כזה גדול בין קדימה, עבודה או ליכוד, הם כולם אומרים את אותו הדבר בניואנסים שונים, לכן בחרנו להתמקד בליכוד – כיון שככל הנראה היא תהיה מפלגת השלטון הבאה, ואנחנו כאנשי מעמד הביניים המשרת, המייצר ומשלם המיסים – רוצים שיהיה לנו ייצוג במפלגה, שבמקום לספור את המתפקדים הישנים והסחטנות הקואליציונית, יבינו שאם מצביעים נגדנו, אנחנו נפעל להורדת הדירוג של אותו חכ, ואפילו להוציאו מהכנסת.
סתם לסבר את האוזן, חכ אופיר אקוניס מהליכוד נבחר למקום של מחוז תל אביב עם 2000 קולות סה"כ, מה שאומר שעם 2001 קולות היינו יכולים לשים מועמד שיקדם את המטרות שלנו ולא יצביע נגד חוק תחבורה ציבורית בשבת (לדוגמא), כפי שאקוניס עשה – למרות שזה מנוגד לחלוטין לאינטרס של הציבור הרחב ושל מי שבחר בו ממחוז תל אביב.
כפי שאורי ציין, 10 אלף איש שמתפקדים יחד למפלגה כלשהי (עבודה, קידמה וליכוד), יוצרים באותה מפלגה רעידת אדמה (ממש כפי שפייגלין עשה בתקופה של כמעט עשור), לנו אין זמן ואנחנו חייבים להצליח עד מרץ לפקוד עוד 15 אלף איש, אחרת זה ידחה לבחירות הבאות, אבל המהפכה תגיע דרך הכניסה לפוליטיקה ואמירת: "די, אותנו לא ימכרו יותר, ומי שיעשה כן, ישלם על כך בכסא שלו בפריימריז הבאים".
ועכשיו לעניין המפלגות: רק בקדימה, העבודה וליכוד יש פריימריז, בשאר המפלגות אין, לכן אי אפשר להשיג השפעה בהתפקדות אליהן. בעוד כולם בטוחים שהם יודעים מה המצע של כל מפלגה, חשוב לעין בחוקה שלה, ואני מביא כאן ציטוט מחוקת הליכוד, שאני בטוח שכולם יכולים להזדהות איתה, הרבה יותר מחכ דנון, חוטובלי, אלקין ולוין, כי חוקת הליכוד היא מאוד ליברלית, ואם נסתכל על זה כך:
* הליכוד ביטל את החוקים שאסרו על יחסים הומוסקסואליים
* הליכוד היה הראשון שהחזיר שטחים תמורת שלום
* הליכוד היה הראשון שישב עם אשף
ויש עוד מספיק דוגמאות
ברצוני להבהיר: אני לא הצבעתי ליכוד בחיי, אך אני מאמין שאם רעיון ההתפקדות יצלח, אני אשמח להצביע לליכוד, במטרה להעניק רוח גבית שאולי בבוא היום תוביל לממשלת אחדות חילונית שמורכבת מליכוד, קדימה ועבודה – ממשלת אחדות כזו תוכל לקום, רק אם יהיו מספיק מתפקדים נורמליים בשלושת המפלגות, שיעניקו את הרוח הגבית לחברי הכנסת השפויים.
וכמובטח, חוקת הליכוד, תקדישו דקה ותקראו, תראו שכל אחד יכול למצוא שם בית, הרבה יותר בקלות מהאנשים שמייצגים את הליכוד כיום:
פרק ב': מטרות
1. "הליכוד" הינו תנועה לאומית ליברלית, הדוגלת בקיבוץ גלויות, בשלמות המולדת, בחרות האדם ובצדק חברתי והיא חותרת להשגת מטרות אלה:
א. ריכוז העם היהודי בארץ ישראל, קיבוץ גלויותיו ומיזוגו במולדת, טיפוח האהבה לארץ ישראל בלב העם וההכרה באחדות הגורל של בני העם היהודי.
ב. שמירת זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל, כזכות נצחית שאינה ניתנת לערעור, התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם.
ג. קיום ריבונות המדינה ובטחונה ושלום אמת עם שכנינו.
ד. השרשת ערכיה הנצחיים של מסורת ישראל בחינוך ובחיי המדינה, שמירת ערכי המוסר וטוהר המידות, והקמת חברת איכות בארץ ישראל.
ה. קיום משטר ממלכתי-דמוקרטי במדינה: הבטחת עליונות החוק, זכויות האדם והאזרח, חופש המצפון, חרות הפרט, שוויון זכויות והזדמנות כל אזרחי המדינה ומניעת כל אפליה על רקע מין, גזע, עדה, דת, מעמד או השקפה.
ו. שילוב אוכלוסיית המיעוטים במערכות המדינה והתנועה.
ז. ביצורה הכלכלי של המדינה ויצירת תנאים נאותים לצמיחה כלכלית ולכינון משק חופשי- תחרותי הנושא את עצמו והמבוסס על יוזמה חפשית, והימנעות הממשלה, ככל הניתן ממעורבות במשק .
ח. טיפוח וקידום ערי הפיתוח ושכונות המצוקה.
ט. אחריות ממלכתית לרמה סבירה של בטחון הפרט, חינוך, בריאות, תעסוקה ואיכות הסביבה.
אורי, כתבת "אני אישית לא מכיר אף אחד שהתפקד אי פעם למפלגה כלשהי". ומה אני, עז?
אה, טוב, נו….
יש הוכחה מעניינת בתורת ההצבעה שאומרת בעצם שברגע שיש יותר משני מתמודדים וכל הקולות שווים אין שיטת הצבעה שהיא לגמרי הוגנת. כולן ניתנות למניפולציות שונות ומשונות.
תראה אתה צודק בעיקרון אבל זו נבלה זו טרפה והשלישי זה הליכוד. יותר מדי אנשים במפלגות האלה עושים לי בחילה. ואם אתפקד לקדימה נניח, האם יהיה לי למי להצביע? איפה אני אמצא מועמד אמין עם סיכוי? כמעט כולם נראים לי חלקלקים ואינטרסנטים.
עמית, בגדול אתה צודק, הם חלקלקים ובעלי אינטרסים, אך האינטרס היחיד של החכ הוא להמשיך לשבת על הכיסא ולהתקדם איתו קדימה, מסכים?
מכיון שזה האינטרס היחיד שלו, והדרך היחידה שלו להשיג זאת היא על ידי המתפקדים בפריימריז, הוא יודע לאן הרוח נושבת וישנה את דעותיו ואת האג'נדות שלו לפי כמות המתפקדים שיצביעו עבורו אם יעשה א מול אלו שיצביעו עבורו אם יעשה ב.
האם לא בא לך להיות זה שיגרום לחכים מהמפלגה להתיישר, כי כך הם יזכו בקולך ובכל מתפקדים כמוך? מה אכפת לך למה הוא עושה זאת, כל עוד הוא עושה זאת ומייצג אותך. עם הזמן, נוכל למצוא את האנשים שהם גם ערכיים והולכים לעשות את השליחות הציבורית מתוקף מצפונם.
אבל למי להצביע? כמעט כולם לא אמינים ובוגדניים או שאין להם סיכוי. אתה צודק אבל זה יאוש, כי המצב יכול להיות שאחרי שנתפקד ונשלם לא נדע איזה שמות לשים בפתק.
אגב. פרסמתי בעבר את האתר הזה:
http://oknesset.org/agenda/
שהוא אולי קצת עוזר.
הוא בהחלט עוזר לדעת מי הצביע מה ומתי, אבל העניין הוא שכאשר תתפקד לאחת המפלגות, תוכל בקלות למצוא דף שקשור להתפקדות לאותה מפלגה. לנו יש קבוצה סגורה של הליכודניקים החדשים, שכל מי שהתפקד ואנחנו מכירים הכנסנו לקבוצה – שם אנחנו מדברים על האג'נדה שלנו, על אילו חכים נראים לנו ואילו לא, התחלנו לקבוע פגישות עם חכים ושרים כדי שיכירו אותנו. ובינתיים אנו רואים את השינוי אצלם שמתחיל בדיבור מתחנחן בפגישות ובטלפונים.
אני מאמין שאתה יודע לבד מי פוגע בך ומי לא, ואם אינך יודע, בקלות תוכל למצוא אותם.
אתר מצוין, טוב ששמת אותו. אני אוסיף למועדפים.
כמה דברים:
1. פוסט טוב, מעורר הזדהות. אולי אפילו חשוב.
2. למרות הכל, אולי אתה צריך קצת לטעום מהתרופה של עצמך – אתה הרבה יותר מדי אופטימי לדעתי. התהליך הזה עלול להסתיים בכך שהמפלגות הגדולות (בהן האנשים הרבה פחות איכותיים באופן מובהק) יהיו חזקות יותר מבלי שהלחץ יהיה חזק מספיק כדי לעשות אותן איכותיות יותר. אם כי, אתה יודע מה, יש גם יתרון בחיזוק מפלגות גדולות (אבל האם הוא עולה על המחיר של מפלגות עצומות של חדלי אישים כמו הליכוד של 2003, הליכוד הנוכחי וקדימה של 2006?
3. גם בש"ס לא נראה לי שיש תהליך דמוקרטי של בחירת מועמדים
4. אחרי הכל די שכנעת אותי, ולמרות הכל אני לא חושב שאצליח להתפקד לאף אחת מהמפלגות האלו. הליכוד הוא לא אופציה מבחינתי, בשום צורה. אני בספק אם אפשר לשנות את הריקבון שפשה שם מבפנים, וגם אם כן, אז למה? ז'בוטינסקי ובגין, הגם שהיו רהוטים ואינטלקטואלים, היו לאומנים שרחוקים ממני מאוד אידיאולוגית. רובי ריבלין הוא ההתגלמות הטובה והאיכותית ביותר שלהם, ובגלל שהוא כ"כ ישר והגון, הוא בעצמו אומר שעדיפה מדינה דו-לאומית על פני נסיגה מיו"ש. אז אני נשאר עם קדימה והעבודה. אני חושב שכשהמצב שלהן כ"כ רע, ארגיש יותר בנח להצביע למרצ, למרות הכל. כן, למרות שמפלגות קטנות זה רע. כן, למרות שיש להן פחות השפעה. אם נניח היפותטית שיש לקול שלנו איזשהי השפעה (ובכל זאת, אין לו) אז גם להכניס עוד ח"כ של מרצ מבחינתי יכול להיות חיובי יותר.
2. למה שהן יהיו חזקות יותר? זה שעוד כמה אלפי אנשים יתפקדו לא אומר שלמפלגה יהיו גם יותר מצביעים. וגם אם כן, לכל היותר יהיו לה עוד כמה אלפי מצביעים – לא משמעותי ביחס לאוכלוסיה כולה, רק ביחס לאוכלוסיית חברי המפלגה. אני לא חושב שמהלך כזה, גם אם הוא יצליח לסחוף המונים, ישנה באופן מהותי את תוצאות הבחירות הכלליות. הוא ישנה רק את תוצאות הפריימריז.
3. טוב מאוד. אני לא רואה מה "דמוקרטי" בתהליך הזה, לדעתי זה בעיקר פתח לשחיתויות ולבזבוז כספים של מועמדים על קמפיינים.
4. ניסיתי לקרוא בתקופה האחרונה דברים של ז'בוטינסקי, ולא הצלחתי למצוא משהו שבאמת רחוק ממני אידיאולוגית. אבל לא נברתי בזה לעומק.
בכל אופן, בסופו של דבר המטרה היא לשנות. אם כל מה שתעשה זה להצביע למרץ, וזה גם מה שיעשו שאר חברי הבועה התל-אביבית שבתוכה אני חי (באמת, אם הסביבה הקרובה שלי הייתה מדגם מייצג מרץ הייתה מכניסה 100 מתוך 120 חברי כנסת), הבחירות הבאות יראו כמו הקודמות ודבר לא ישתנה.
בעוד עשרים שנים מהיום, כשנשב ביחד על כוס קפה אי שם באוסטרליה ובחדשות ידברו על מלחמת האזרחים בישראל, אני אוכל להתגאות בכך שלפחות ניסיתי לעשות משהו.
אני חושב שזה רעיון מצוין. העקרון שאומר שאנחנו (כן אנחנו..) מנצילם את חוקי המשחק כדי לנצח בו הוא רעיון מוסרי מאין כמוהו ובו בזמן מעשי ואפשרי. קבלת חוקי המשחק הדמוקרטי גם אם חלקם לא מוצאים חן בעינננו, היא הכלל הראשון ואולי החשוב ביותר שמאפשר את עצם קיומה של הדמוקרטיה. שימוש בהם לקידום רעיונותיך\סידרי העדיפויות שלך כפרט, זה כבר ממש מצווה. ובאשר לאנינות האידיאולוגית: אם אינני טועה, אנחנו המדינה המערבית עם מספר המפלגות הגדול ביותר ובאופן משונה וקצת עקום, האנינות ואולי אפילו הטהרנות האידיאולוגית היא היא שמאפשרת עיוותים נוראים ומעשים לא מוסריים. היא היא שבסופו של יום מאפשרת למשל את לשון המאזניים החרדית. צריך להבין שהפוליטיקה היא לא משחק של הכול או לא כלום אלא בפרוש משחק של סידרי עדיפויות. אם כל אחד מאיתנו יבחר לעצמו דבר אחד חשוב (אולי אפילו שניים או שלושה) שהוא היה רוצה לקדם אין לי שום ספק שהוא היה יכול למצוא מפלגה אחת גדולה להצביע בעדה.
ובשם המעשיות: הדבר הזה יעבוד רק אם הוא יהיה מאורגן ומסודר. בעניין הזה אני חושב שמעשה עודד וחבריו הוא הנכון. לא סתם להתפקד אלא להתפקד ולהשתייך למסגרת שבכוחה להשפיע. לא הצבעה ספורדית, אלא הצבעה מאורגנת וממוקדת. יצירת מוקד כוח פנים מפלגתי בעל אג'נדה ברורה שהמועמדים השונים מודעים לכוחו ולסדרי העדיפויות שלו. אלא שהפעם, לשם שינוי, מוקד הכוח הזה לא יהיה שייך לקבוצת מיעוט אינטרסנטית (קיצונים ימניים, קיצונים שמאליים, הוועדים הגדולים, החקלאים ועוד ועוד) הפעם, הקבוצה הזאת תהיה שייכת לאלו שיש להם אג'נדה קצת יותר רחבה ואולי קצת משונה: להפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר לחיות בו עבור כלל\מרבית תושביה (ככה, לפחות הכי בגדול ורחב אני מבין את זה)
ולמי שמתרשם יותר מדי ממתק השפתיים של הרצוג והעוקצנות של שלי, המשחק הוא אותו משחק גם במפלגת העבודה:
http://www.themarker.com/career/1.1606401
כל הכבוד לך orikatz
אני מזדהה איתך לחלוטין. אני התפקדתי בהיסוס ובמבוכה לפני כשלוש שנים, וכדי לא ארגיש בודד והזוי, גררתי איתי עוד מאה חברים, ויחד הצבענו בפריימריס לראשונה בחיינו. הרגשתי סבבה עם זה, לפחות עשינו משהו.
היום, עם הגב של מחאת הקיץ, זה נראה לי הרבה יותר נוח.
הכתיבה הרהוטה שלך כאן, והזמן שאתה משקיע בויכוח עם המתנגדים, הם פעולות אזרחיות למופת. אל תפסיק. אם תצליח, יחד עם החברים האחרים כאן, לייצר טרנד בקרב מעמד הביניים העובד והמשרת, זה יהיה לא פחות ממהפכה.
אמר מי שאמר שבחשיכה גדולה גם אור קטן מאיר למרחקים
פגשתי במחאות הקיץ את ליאור מאירי, שאכן מאיר. הוא עושה עבודת קודש אמיתית, ומייצר השפעה במרחב התקשורתי וגם הממשי:
http://j14.org.il/articles/14432
מניסיוני ומשיחותיי עם בעלי תפקידים במפלגה, למדתי שהנוכחות של מתפקדים אידיאולוגים ומאורגנים במפלגות משפיעה מיידית על המודעות וההתנהגות של חברי כנסת, אפילו כשמדובר רק על כמה עשרות. כשמדובר על מאות רבות ועל אחת כמה וכמה אלפים – זה דרמטי. זה אמיתי. זה הכי אמיתי שיש.
אם נצבור כוח של אלפים בודדים, אפילו רק אלפיים, תוך חודשיים-שלושה, זה ייצר מסה קריטית תקשורתית שכבר תזין את עצמה.
לכל מי שבגדול הזדהה עם הכתוב, אני מציע לא להסתפק בלכתוב כאן, אלא לקחת את זה הלאה. תפרסמו את זה בין חבריכם, באימייל, בפייסבוק.
תשלחו להם לינק לכאן, או לתכנים המעולים האלו:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000710542#Fromelement=MoreArticles
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4123106,00.html
amit, motior,
זה מוערך שאתם תורמים לדיון הזה את דעותיכם הלגיטימיות, ומאפשרים לכולם כאן להתבונן בהתנגדויות הטיפוסיות. אני חושב שאתם טועים גם מוסרית וגם מעשית.
אני חושב שמפלגות המרכז ליכוד-עבודה-קדימה נועדו להיות סופרמרקט רעיוני.
המרחק האידאולוגי שקיים כבר היום בין המתפקדים הקיימים שלהן, יותר גדול מהמרחק של חלקם מהמצטרפים החדשים שמתדיינים כאן.
אלו כללי המשחק של הדמוקרטיה המעשית כפי שהתפתחה בישראל של היום, ואנחנו מוכרחים לנצח אותה בכללים שלה. זה לא קורס במדעי המדינה. אין לנו מדינה אחרת. ואני לא מוכן שייקחו לנו את זאת היחידה.
הליכה לשוליים אולי גורמת להרגיש יותר זך, אבל בתמונה הגדולה של הדברים, היא תורמת פחות לשינוי הנדרש כל כך, ברגע חשוב כל כך.
ואם להיות לרגע דרמטיים : יש סיכוי שאנחנו כבר בתחילתו של עימות עקוב מדם ורב שנים עם איראן ותומכיה באזור. אנחנו באמת רוצה שמי שיוביל אותנו לתוך המיצר הזה יהיו אופיר אקוניס, יריב לוין, דליה איציק, יוליה שמאלוב, פואד ושלום שמחון?
לא עדיף לכולנו שבראש הרשימות יעמדו אנשים קצת יותר הגיוניים? אני מודה שקצת קשה היום למצוא כאלו, אבל בכל זאת יש כמה שמשתדלים:
גדעון סער, גלעד ארדן, משה כחלון, דורון אביטל, מאיר שטרית, ציפי לבני, רחל אדטו, זאב ביילסקי, רוביק דנילוביץ, מוטי ששון, מתן וילנאי, איתן כבל, יעל גרמן, נינה אבסדזה
וזה רק מבין מי שכבר נמצא בזירה העכורה. לצידם יופיעו עוד מעט עשרות אנשי הייטק, וחינוך, בעלי עסקים מצליחים, מנהלים, רופאים, מנהיגי עמותות וסטודנטים, עורכי דין עם ערכים (יש כאלה) – הם כולם בינינו ומסביבנו. אולי חלק מהם זה אתם.
הם יעזו לעשות את הצעד הראשון לזירה הציבורית כשיתחילו לראות שיש להם גב. אתם.
בואו נגרום לזה לקרות.
זה בידינו.
שלום לך מר פ' זה פריימריס. תודה שאתה מעריך את תרומתי לדיון ומעניק לה לגיטימציה אנונימית שכזו.
אתה כותב, ואני מסכים: "אלו כללי המשחק של הדמוקרטיה המעשית כפי שהתפתחה בישראל של היום". אבל אז אתה טועה וממשיך "ואנחנו מוכרחים לנצח אותה בכללים שלה". הדברים המקולקלים במדינה שלנו לא נובעים כי אידאולוגיה אחת ניצחה אידאולוגיה אחרת. זה לא כי הימין בשלטון או כי השמאל בשלטון, לא כי היתה התנתקות או כי קוצץ תקציב כזה או אחר. הקלקול במדינה מתחיל ונגמר בדיוק באותם הכללים של הדמוקרטיה המעשית כפי שהתפתחה בישראל. אם הכללים האלה ימשיכו להיות כללי המשחק – שום דבר לא ישתפר. לא משנה כמה אנשים יתפקדו למפלגות, לא משנה אם הימין יהיה בשלטון או השמאל, ולא משנה אם יהיה כאן משבר כלכלי גדול או תקופת פריחה, צמיחה ולבלוב. הקלקול נובע מהכללים. ולכן אסור (!!!!!!) לשחק לפי הכללים אם רוצים להשיג שינוי אמיתי (לטובה).
אני חוזר. כל מי שהולך לשחק לפי הכללים, אולי ישיג, מקומית ולטווח קצר, אינטרס כזה או אחר שלו, אבל בגדול לא ישיג שום שינוי משמעותי במדינה. ה"כללים" של ה"דמוקרטיה" כפי שהתקבעו בשנים האחרונות במדינת ישראל יובילו אותה לאבדון. את הכללים צריך לשנות. את תרבות השלטון.
אתה טוען שהליכה לשוליים לא מאפשרת שינוי והשפעה, ואני מאתגר אותך למצוא לי דוגמא אחת של שינוי משמעותי בהיסטוריה שהגיע מהמרכז. כל מהפיכה או שינוי משמעותי הגיע מהשוליים והצליח בדרכים כאלה ואחרות להפוך למרכז (ותוך כדי, להפוך את מה שהיה מרכז, לשוליים). אתה רוצה להשיג שינוי משמעותי, מהותי וארוך טווח? אתה חייב ללכת לשוליים!
עמית, לא יודע מי זה פ' זה פריימריז, אבל להלן תשובה לאתגר שלך:
הליכוד לפני 10 שנים לא היה מקום המצאם של סהרורים משיחיים, מחברי תורת המלך וחבריהם.
פייגלין, לאט לאט ובשיטתיות, הכניס אנשים מההתנחלויות לליכוד ולאט לאט צבר כח, כך שבבחירות הפריימריז האחרונות, אנשי המנהיגות היהודית, היוו 25% מסך המצביעים, זה המון.
זה בדיוק שינוי שקרה מהמרכז, ולקח את המפלגה שהחזירה שטחים, שישבה עם הפלשתינאים במדריד ושייסדה את חוק כבוד האדם וחירות, לצד קיצוני שיוביל אותנו לאבדון, אם לא מלחמת אחים קודם.
סקר מראה ש-83% מחברי הליכוד נגד החזרת שטחים והקמת מדינה פלשתינאית, בעולם האמיתי, בארץ ישראל – 58% בעד הקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 עם שינויים….
איך זה יכול להיות שאין הלימה? כי הליכוד כבר לא מייצג את המדינה, אלא אנשים אחרים, והשינוי הזה הגיע בדיוק מהמרכז
תשמע, הליכוד לא באמת מעניין אותי. כאמור, אין שום סיכוי שאצביע לו או לאחת המפלגות הגדולות האחרות.
אבל התשובה שלך לאתגר שלי לא טובה. הליכוד לא הביא לשום שינוי במדינה בשנים האחרונות. לא עם פייגלין ולא בלעדיו. שום מהפכה אמיתית. שום שינוי ארוך טווח.
הליכוד הביא בעבר שינוי, הסכם השלום עם מצריים. זה קרה בדיוק אחרי המהפך: הפיכת הליכוד משוליים למרכז, וגם אז, ולהזכירך, היוזמה באה מהצד השני של הגבול. עוד שינוי לכאורה – ההתנתקות, הביאה לפילוג בליכוד, והקמת קדימה. שוב – הליכוד כמרכז לא יכל להתמודד עם זעזוע כה גדול.
אבל תתעלה מעבר למפלגה שלך. תסתכל על ההיסטוריה כולה. תחפש תהליך אחד גדול של שינוי, שאפשר לראות בפרספקטיבה את האפקט שלו, שגדל והבשיל בתוך גוף מרכזי. אני בספק אם תמצא.
שלום עמית,
הסכם השלום עם מצרים ששנה דרמטית את מאזן הכוחות וקיבע את עיקרון הנסיגה לגבולות 67 התאפשר בזכות 15 מנדטים של תנועת דש, שהיתה הכי מרכז.
אתה יכול טעון ימצפן וישעיהו ליבוביץ היו הכל הקורא במדבר, אבל בסוף, כדי לבצע את המעשה הפוליטי, חייבים את אנשי המרכז.
ההתנתקות היתה מהלך דרמטי דומה (עדיין לא ברורה עד הסוף משמעותו) ששרון יכל לבצע בזכות העובדה שהיו מספיק חבר כנסת שפויים (או אולי אופורטוניסטים, חבל) שהלכו איתו את המהלך. בליכוד של היום זה לא היה יכול לקרות – בגלל פייגלין. האם זה נכון וטוב? לא חושב.
גם בזירה הכלכלית – מפלגת שינוי אפשרה לאריק שרון להוציא את ש"ס מהממשלה ולשנות את סדרי העדיפויות הכלכליים ברגע של משבר מסוכן ב 2003
זה הפך את ש"ס של אלי יש להרבה יותר זהירה, יצר מחלוקות פנימיות (ישי-אטיאס-דרעי) ויקרה שוב בבחירות קרובות עד שהם ילמדו לא לזלזל בחילוניים.
השיטה עובדת.
מה ההצעה החלופית הקונקרטית שלך להיום?
מה המניעה להתפקד למפלגת מרכז ובמקביל להצביע למשהו אחר?
ושאלה אחרונה – איך נראה לך שתשנה את השיטה דרך מפלגת שוליים? בכוח? מי שצריכים להסכים על השינוי הם חברי מפלגות המרכז שמהווים רוב, אבל השיטה נוחה להם באופן אישי.
אם אני ואתה לא נבעיר להם אש מתחת לכיסא הם לא ישתנו.
אגב, אני לא חושב שסכנה מכיוון השוליים פסולה
למעשה, שנינו צודקים
מפלגת מחאה א לה איציק שמולי או יאיר לפיד או שלי יחימוביץ שתתחיל לתפוס תאוצה בסקרים תשפיע על ההצבעה בפריימריס של מתפקדי הליכוד וקדימה.
אבל לא על מתפקדי פייגלין, וועד הרכבות, שפוטי הלוביסטים של חברות הסוללאר והחשמל והלאה
לכן צריך לדלל אותם
לי זה ברור כשמש
אתה קצת מתבלבל בין "מרכז" במובן הפוליטי לבין "מרכז" במובן של מיקום בתודעה. מפלגת ד"ש היתה מפלגת שוליים למהדרין. מפלגה של מערכת בחירות אחת שבאה משום מקום (ממקום של מחאה ורצון של שינוי) והלכה לשום מקום אחרי אותן בחירות. מפלגה שולית לגמרי. דווקא הטיעון שלך שבזכות ד"ש נחתם הסכם השלום (טיעון שאני לא מסכים לו, כמובן) מחזק את טענתי ששינויים גדולים מגיעים מהשוליים. לפעמים השוליים מייצגים את המרכז הפוליטי, אבל הם עדיין שוליים. להפוך משוליים למרכז (מבחינת התודעה והפעילות הציבורית) דורש הרבה יותר מ15 מנדטים בכנסת, מסתבר.
בתור מי שחוקר את הנושא בשנים האחרונות: החל מ"נולד להנהיג", "הומו ספיאנס הוא קוף פחדן", "שכירים" וכו'; הגעתי למסקנות החד-משמעיות הבאות:
1) כולנו הומוספיאנס. הקוף הומוספיאנס מאופיין בכך שנותן לרגש הפחד לנהל את חייו: הוא מזדרז קודם לעשות, ולטווח הקצר ביותר האפשרי, במקום קודם להבין את הבעיה בכלל ולדמיין לה פיתרון בפרט.
2) רגיעה מושגת ע"י דבקות במוכר מאתמול הנחשב לבטוח.
3) סעיף 2 לעיל הוא למעשה כל הקטע, ולא משנה אם עושים זאת באופן ממוקד ע"י התפקדות למפלגת שקר כלשהו, או ע"י הצבעה בבחירות הכלליות לכנסת. >>מה שמשנה זה שמה שעשינו אתמול והצליח הוא זה שב-ה-כ-ר-ח ימוחזר היום *ויהי מה – לא משנה התוצאה* (למשל הקול לא הלך לאיבוד – המפלגה נכנסה לכנסת).
4) בגלל זה תושבי הצפון שהפכו לפליטים ימשיכו להצביע קדימה, בגלל זה תושבי שדרות מצביעים ליכוד, ובגלל זה השכירים מצביעים רק למי שמוסיף מיסים חדשים ומעלה קיימים; כי אז זה אומר שהם לא יכולים להפסיק לקבל הוראות במסגרת עבודתם, בה אומרים להם "לעשות" אז הם עושים.
5) 'התפקדות' היא מבחינתי 'הצבעה ממוקדת'. זה חסר טעם כי זה לא משנה איך אתה גוזם את העץ אם אתה ממשיך להשקותו באותו אופן.
6) השינוי האמיתי יתרחש *אך ורק* כשרוב המצביעים *לא יתנו לרגש הפחד לנהל את חייהם*: כי יוכלו *לדמיין את הפיתרון לבעיה*.
סבבה, כשתתעורר/י ותציע/י משהו קונקרטי שיוביל לשינוי *אמיתי* ל-א ס-ת-ם,
אני אשמח לשמוע – עד עכשיו לא אמרת כלום עם המסקנות החד-משמעיות שלך, רק אל תשכח/י שמסקנות מחקר לא יכולות להיות חד משמעיות – ניתן לאושש או להפריך אותן, אבל הן לעולם לא חד משמעיות
השימוש בכוכביות, במקפים להדגשת מילה לא מראה שמה שכתבת זה נכון….
ולפי מה את/ה קובע שזה חסר טעם? היום נכנסים למפלגה 15 אלף איש, זו רעידת אדמה, אז מה חסר טעם בזה? יש בזה בטוח יותר טעם מאשר הקמת מפלגה חדשה שתקבל 100 אלף קולות שזה בדיוק 2 מנדטים….
דבר/י איתי אחרי שדיברת עם רוב המצביעים, אני מאמין שאחרי נותרו לך רק עוד 4,999,999
המצביעים, לא משנה אם למפלגה או לכנסת, לא באמת כותבים תסריט טוב יותר אלא רק מחליפים תפאורה.
אתה לא יכול להכניס מישהוא נקי אם המטרה הראשונה היא קודם "שהקול לא יילך לאיבוד". אתה לא יכול 'לנקות את הפוליטיקה' אם במקום לבחור זוכי פרס נובל אתה מבטיח את כהונתו של מי שאתה מכיר רק כי נבחר בעבר.
כשאנשים שלא התפקדו למפלגה כלשהי מצביעים לכנסת, וזה רוב העם, השיקול הראשון שלהם הוא 'המוכר מאתמול'. אם תצביע לפוליטיקאי שישנה, כך שמחר תתקיים מציאות השונה מאתמול; רוב העם *לא* יצביע לפלגתך!! והשינוי שלך באמת יקטין את כוחה של המפלגה לה התפקדת אם לא ימחק אותה 😦 |נחמה|.
אני אתן לדוגמא את קדימה, מפלגת על"ק המוצלחת ביותר: לא רק שהיא נכנסה לכנסת, היא גם קיבלה הכי הרבה מנדטים. שים לב שהמטרה שלה היא לא 'להקים קואליציה' או 'להיכנס לממשלה'. כל מטרתה של קדימה היא *אך ורק* "שהקול לא יילך לאיבוד"
עבודה וליכוד אחראיים רק על העלאת מיסים קיימים והוספת חדשים, כדי שהשכיר הממוצע לא יוכל להפסיק לעבוד. לא משנה שהנשמה שלו הולכת לאיבוד, מה שמשנה זה שעכשיו אין סוף מיסים מכריחים אותו להמשיך לעבוד, כי במסגרת העבודה אומרים לו "לעשות".
אין שום שינוי ולא יהיה כל שינוי: ברגע ש100% מהקואליציה תהיה מורכבת ממפלגות על"ק (יאיר לפיד הוא המפלגה הרביעית ויהיו עוד) הם יהפכו את חוק הבחירות לחסר ערך ואז יעלה דיקטטור ואז נהפוך לצפון קוריאה.
כל עוד רוב המצביעים נותנים לרגש הפחד להניע אותם לפעולה, כאשר הדבקות במוכר מאתמול היא ערך עליון: עליית הדיקטטור היא בלתי נמנעת. השיטה הנוכחית היא לעשות זאת באמצעות ריבוי מפלגות שמחשיבות את *עצם ההכרזה* לעשיה כולה.
נ.ב
היום מנדט זה כ30,000 קולות. בחירות פנימיות לא שוות הרבה אם העם לא מצביע להן.
אם אני אתפקד אז כנראה זה יהיה לליכוד, לכן עדיף שלא אתפקד 🙂
ההפך…
(לא קראתי את כל התגובות אז תסלחו לי אם יש פה חזרה.. )
כותב הפוסט אופטימי מדיי ומתעלם מכמה "שלבים" שהמדינה הזו עוד צריכה לעבור. להערכתי, מעט מאוד אנשים מחליטים למי להצביע לפי התנהגות כלשהי בכנסת. בלי להפריד כרגע בין המפלגות השונות, מה שרוב האזרח יודעים, מגיע מעורכי ynet ותוכניות החדשות. כמה אנשים בכלל יודעים מה חברי הכנסת שלהם מצביעים? או מה הם אומרים בועדות (למקות שהפרוטוקולים עולים לרשת דיי מהר).
בשביל לשפר את המצב בישראל, חייב להגביר את השקיפות ואיכות הדיון הציבורי. הפתרון לא יגיע ממוסדות התקשורת הישנים, אלא מהאינטרנט והתקשורת החופשית.
מלבד ההתפקדות, כדאי לנו לפעול למען עוד שינויים : לפרסם יותר דברים באופן עצמאי בבלוגוספריה, להשקיע בדיונים יותר מעמיקים ו"לתגמל" את חברי הכנסת המקדמים את המטרה הנכונה.
נכון, יש לי בשבילך שני אתרים:
http://www.oknesset.org/agenda
(משום מה לא עובד עכשיו, אבל עבד לפני כן)
http://www.haoona.com/article_i.asp?id=1026
תהנה…
לא רק ישראל ביתנו, גם אצל החרדים אין פריימריז.
תודה על הקישורים. התפקדתי (אני דחיין, מתכנן כבר חודשים, אין כמו קישור ישיר)
[…] את הגזירה הקשה. לשם כך הוא מנסה לגרור את כל קוראיו להתפקד למפלגות הראשיות בישראל – הליכוד, קדימה והעבודה – במטרה להשפיע עליהן […]
[…] גם לחלקים אחרים בעם. בעלות של 50-70 ש"ח לשנה, אתם יכולים לנקות את הכנסת. דוגמה? תסתכלו על תוצאות הפריימריז האחרונים בליכוד, […]