בימים האחרונים הרשת רועשת וגועשת עקב גזירות המיסים של ממשלת נתניהו, שנועדו לסתום את הפערים הגדלים והולכים בין הכנסות המדינה לבין הוצאותיה. אני מבין את התסכול שחשים רבים מהאזרחים, וחלק לא קטן מהביקורת שמגיעה משמאל ומימין הוא מוצדק, אבל בכל זאת היה חשוב לי להדגיש מספר דברים.
מי אשם בחור בתקציב?
בנימין נתניהו. המשבר הכלכלי אולי אחראי לירידה בהכנסות המדינה מהמיסים, והמחאה החברתית, המצב הבטחוני וההסכמים עם כל מני ארגוני עובדים אולי אחראיים לגידול בהוצאות, אבל החור בתקציב הוא אשמתה של הממשלה בלבד. בנימין נתניהו יכל בכל שלב להוביל קיצוץ עמוק יותר בהוצאות הממשלה, או אם זה בלתי אפשרי מבחינה פוליטית – לבטל את ההפחתות במיסים, כמו שפחות או יותר כולם (ובין השאר חברי וועדת טרכטנברג וסטנלי פישר) אמרו לו לעשות. הוא לא כל כך רצה, אז הוא נאלץ לעשות זאת עכשיו. נו, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
במצב הנוכחי, להעלות מיסים זה דבר טוב
סדר העדיפויות למימון הוצאות המדינה הוא כזה: קיצוץ בהוצאות > העלאת מיסים > הגדלת החובות.
על השלב הראשון הסוציאל-דמוקרטים, כמובן, לא יסכימו איתי. הם מעדיפים העלאת מיסים על פני קיצוץ בהוצאות הממשלה, מכיוון שהם מאמינים שהוצאות הממשלה חשובות מאוד על מנת לשפר את מצבם של העניים ולתרום לשוויון בחברה. אני מעדיף קיצוץ בהוצאות, מכיוון שלדעתי ממשלות הן ארגונים בירוקרטים מנופחים יתר על המידה שלא מסוגלים לעשות כמעט שום דבר באופן יעיל, ולכן עדיף שיעשו את המינימום ההכרחי.
על השלב השני, לעומת זאת, סוציאל-דמוקרטיים אחראיים שמבינים דבר או שניים לגבי הדרך שבה עובד העולם בהחלט יסכימו איתי. כל עוד אין סיבה להאמין שההכנסות יגדלו דרמטית בעתיד בעזרת צמיחה כלשהי במשק (ולנוכח המשבר הכלכלי ההפך הוא הנכון), אין סיבה להגדיל חובות. במצב כזה, הגירעון הוא לא יותר מקסם פופוליסטי שנועד לרצות את ההמונים עכשיו ולדחות את התשלום לקדנציה של ראש הממשלה הבא.
השאלה החשובה היא האם קיצוץ בהוצאות בכלל אפשרי. מבחינה פוליטית ומעשית בהחלט יכול להיות שביבי אינו יכול לקצץ בהוצאות מבלי שממשלתו תיפול (ולא משנה כרגע אם מדובר בהוצאות למימון ישיבות חרדיות, הוצאות ביטחון, או סבסוד תרופות עבור ניצולי שואה). אם זה המצב, אז זו לא חוכמה גדולה לעמוד מהצד ולצעוק שביבי מתקפל; כל ראש ממשלה היה מתקפל, והפתרון היחיד הוא שינוי שיטת הממשל לשיטה שתמנע סחטנות פוליטית (כפי שטוען בצדק יאיר לפיד). אם מישהו מתומכיה של שלי יחימוביץ' חושב שהיא תהיה מסוגלת להקים קואליציה ללא החרדים והדתיים, הוא חי באשליות.
אם קיצוץ בהוצאות בלתי אפשרי, או אם אתם סוציאל-דמוקרטיים בנפשכם ולא רוצים מלכתחילה לראות קיצוץ שכזה, עליכם לברך על העלאת מיסים, לפחות ברמה העקרונית, כפי שעשה הבוקר הנגיד סטנלי פישר. זה כמובן מעביר אותנו לשאלה הבאה: אלו מיסים להעלות?
אי אפשר להעלות מיסים רק על העשירים
רוב האנשים בארץ תומכים בגידול במיסים, בתנאי שלא יהיו אלו המיסים שהם עצמם משלמים (בהתאם לכך גם אני תומך נלהב בהעלאת המס על הבירה, מה שאולי יגרום לכם להבין שבירה זה מגעיל). זה מאוד נחמד ויפה, אבל הבעיות מתחילות להתעורר כאשר המדינה צריכה לכסות חור גדול בתקציב. חור גדול צריך לכסות עם הרבה מיסים, וזה אומר שיהיו הרבה אנשים שישלמו את המיסים הללו. האשליה הזו, כאילו שאי שם ישנה חבורת מיליונרים וכל מה שצריך לעשות זה למסות אותם קצת יותר וכל בעיות המדינה ייעלמו, היא מטופשת. יש מעט מאוד מיליונרים, וגם אם תיקחו מהם את כל רווחיהם, 100% מס, התוצאה תהיה עלובה בהשוואה לגידול קטן במיסים על חלק יותר רחב מהאוכלוסייה. בכל המדינות שנאלצו להגיע לגזירות כלכליות, הגזירות נחתו על חלק רחב מהציבור.
באותו אופן, אגב, אי אפשר לגזור גזירות על העניים בלבד. רובם המכריע בקושי משלמים מיסים. לכן תמיד יהיה זה מעמד הביניים, לא משנה איך תגדירו אותו, שישלם את עיקר המחיר. אפשר לנסות לשחק קצת עם מדרגת המס העליונה, מיסוי על רווחי הון או מס על ירושות, זה לא מזיק (כל עוד אנחנו במיקום סביר יחסית למיסים כאלו במדינות אחרות) ואולי יכול לתרום להרגשה של "צדק חברתי" ולפייס מעט את ההמונים, אבל מיסים כאלו לא יספיקו על מנת לכסות חורים גדולים באמת בתקציב.
ההסתדרות מעולם לא הגנה על השכבות החלשות, ולא תגן עליהם גם הפעם
בתגובה לצעדים המתוכננים, אמר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות את הדברים הבאים:
"אני מתנגד להעלאת המע"מ שתיפגע בעיקר בשכבות החלשות, שמוציאות את רוב רובן של הכנסתן לצריכה ושהן הראשונות להיפגע מצעד כזה. אני קורא לשר האוצר לחזור בו מכוונתו שפוגעת כאמור בעיקר בשכבות החלשות"
הטיעון כאילו ההסתדרות מגינה על השכבות החלשות הוא אחד הטיעונים הציניים ביותר שנשמעים מעת לעת במדינה. בכתבה בכלכליסט הועלו הצעות חלופיות להעלאת המע"מ, אחת מהן היא ביטול פטור המס בקרנות ההשתלמות. על פי משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המיסים:
"אף שיש נימוקים טובים מאוד לביטול ההטבה ואין לה הצדקה באמת – זה לעולם לא יקרה. מדובר בהטבה גדולה לעובדים ולכן ההסתדרות לא מתירה לבטלה. בכל שנה האוצר ורשות המסים ממליצים להסירה, ובכל שנה מחדש זה לא קורה".
בהמשך הכתבה נאמר כי בעבר נעשו לפחות שישה ניסיונות לצמצם הטבה זו, אך לפחות ארבעה מהם נדחו בשל התנגדות חריפה של ההסתדרות. כך לדוגמה, בשנת 2000 המליצה ועדת בן־בסט שהפרשות המעביד לקרנות הפנסיה יהיו חייבות במס בידי העובד השכיר ויבוטל הניכוי לעצמאים. המלצות הוועדה נדחו. ניסיון בולט נוסף נעשה ביוני 2008, אז הודיע שר האוצר רוני בר־און על כוונתו לבטל את הפטור ממס על ההפקדה. אולם גם הוא חזר בו לאור התנגדות חריפה מצד יו"ר ההסתדרות עופר עיני.
ההסתדרות מגינה בעיקר על הוועדים הגדולים, על קבוצת אנשים שרובם נמצאים בעשירונים התשיעי והעשירי באוכלוסייה מבחינת הכנסותיהם, ואפשר לומר שהם נמצאים במאיון העליון בכל מה שקשור לתנאים נלווים וביטחון תעסוקתי. מה שנתתי כאן זו רק דוגמה אחת; דוגמאות רבות נוספות נמצאות בספרו של משה פרל, "בעיניים פקוחות".
מע"מ לא בהכרח פוגע בשכבות החלשות
מס יכול להיות פרוגרסיבי או רגרסיבי (או ניטראלי). מס פרוגרסיבי לוקח יותר מהעשירים ופחות מהעניים – למשל, מס הכנסה. מס רגרסיבי, לעומת זאת, לוקח יותר מהעניים ופחות מהעשירים. רוב האנשים (הלא עשירים) מרגישים שמס פרוגרסיבי הוא הדרך הצודקת לממן את פעילותה של המדינה. הטיעון העיקרי נגד מע"מ הוא שמדובר במס רגרסיבי: העניים מוציאים אחוז גדול יותר מהכנסתם על כל מני מוצרי צריכה בסיסיים בהשוואה לעשירים, ולכן מע"מ על מוצרי צריכה בסיסיים פוגע בהם יותר. אבל חשוב לזכור שכל זה נכון עבור מע"מ על מוצרים בסיסיים כגון פירות וירקות; האם בירה היא מוצר בסיסי? אם ישנו מוצר כלשהו שעשירים נוטים לרכוש יותר מעניים, מע"מ על המוצר הזה יפגע יותר בעשירים.
*קרדיט לאיילה סלע על התמונה*
להלן טבלה המתארת את סך כל ההוצאה למשק בית בישראל בשנת 2010 (לפי נתוני הלמ"ס), בחלוקה לפי עשירונים. חישבתי את האחוזים מתוך סך ההוצאה עבור סעיפים שונים, על מנת להבחין בין מוצרים שעניים רוכשים יותר לבין מוצרים שעשירים רוכשים יותר (הייתי מחשב את האחוזים מתוך סך ההכנסות, אבל הבעיה היא שעבור העשירונים התחתונים ההוצאות גדולות יותר מההכנסות, בגלל שהם מקבלים קצבאות ועובדים בשחור, ועל כן התוצאות יוצאות מוזרות):
הקטגוריות המודגשות הן קטגוריות עיקריות, ואלו שמתחת להן באפור הן תת-קטגוריות שהיו נראות לי מעניינות.
ניתן לראות למשל שהעשירון התחתון מוציא 18% מסך ההוצאה שלו על מזון (ללא ירקות ופירות), בזמן שהעשירון העליון מוציא רק 11% מסך ההוצאה שלו על סעיף זה. לכן, מע"מ על מזון באופן כללי יפגע בעשירון התחתון יותר מאשר בעשירון העליון. לעומת זאת, גידול בהוצאות על שירותי חינוך (למשל להפחית את סבסוד שכר הלימוד באוניברסיטאות, צעד דומה לגידול במע"מ) יפגע דווקא יותר בעשירונים 6-9 מאשר בעניים. באופן כללי ניתן לומר שעבור קטגוריות המוצרים הבאות גידול במחיר (עקב גידול במע"מ, במיסים עקיפים אחרים או ביטול סובסידות) ייתכן שיפגע בעשירונים הגבוהים יותר ממה שיפגע בעניים: אלכוהול, בריאות, חינוך תרבות ובידור, והוצאות על כלי רכב (למשל המס על הדלק). כמובן, אפשר גם למסות באופן חריג רק יאכטות וקוויאר, אבל כפי שכתבתי לפני כן יש מעט מיליונרים בארץ והמיסוי עליהם לא יניב הכנסות גבוהות.
העניין הזה מעלה שוב את הדואליות הקבועה של פוליטיקאים מהשמאל, יושבי ראש ההסתדרות ומנהיגי מחאות חברתיות למיניהם, שמתעקשים שלא להחליט אם הם נאבקים עבור מעמד הביניים של עשירונים 7-9 או עבור העניים, ומתעקשים שלא להבין שאלו שני מאבקים שסותרים אחד את השני. רוצים לעזור לעניים? מצוין, נא לשלוח לבנימין נתניהו עצומה התומכת בהעלאת המס על הדלק ומיסי הרכישה של כלי רכב חדשים. אני בטוח שתזכו לתומכים רבים.
מס החברות אינו פתרון קסם
להלן שני גרפים, המתארים את תקבולי המיסים כאחוז מתוך סך התוצר של המדינה (זה לא שיעור המס, נא לא להתבלבל). הגרף העליון מתאר את תקבולי המיסים על הכנסות פרטיות, והתחתון את תקבולי המיסים על הכנסות של חברות (הנתונים מאתר ה OECD):
מסי הכנסה מביאים לקופת המדינה יותר כסף מאשר מסי חברות, וגם השונות שלהם על פני מדינות היא גבוהה יותר. למה? מכיוון שמדינות מתחרות על חברות, בייחוד על החברות הבין לאומיות הגדולות, אלו שמקבלות הנחות רבות ומשלמות באופן אפקטיבי מס יותר נמוך מאשר השיעור הרשמי הנקוב בחוק.
כל התפיסה הזו, כאילו שמס החברות והפטורים ממנו הם פונקציה של אידיאולוגיה של ראש ממשלה כזה או אחר, היא טעות מרה. מס החברות צריך להיות פונקציה של משוואת רווח פשוטה מאוד, בעלת שני צדדים. בצד הראשון מתלבטת מדינת ישראל עד כמה משתלם לה למשוך את חברת אינטל על מנת שזו תשקיע כאן ותעסיק עובדים ישראלים. בצד השני מתלבטת אינטל עד כמה משתלם לה להקים מפעל במדינת ישראל, לנוכח איכות כוח העבודה בארץ, איכות התשתיות (למשל הנמלים המפגרים שלנו), הסיכון שבמלחמות, מרחקים והפרשי שעות מאירופה וארצות הברית, וכו'. מדינת ישראל ואינטל מסיימות את ההתלבטויות שלהן, מתמקחות, ומגיעות למחיר כלשהו – כל ההטבות והפטורים והמיסים שאינטל, או טבע, או אמדוקס, או כל חברה אחרת ישלמו בסופו של דבר.
אם, למשל, בישראל היו נמלים ברמה ראויה למדינה מערבית במאה ה 21, היינו יכולים למשוך לכאן את אותן החברות עם מיסי חברות גבוהים יותר. כנ"ל לגבי הסכם שלום עם העולם הערבי. לכן, זה מטופש לנסות להשוות את מיסי החברות בישראל לאלו של מדינות אירופאיות בעלות תשתיות מעולות. תחשבו על אותו מנכ"ל אמריקאי שצריך להחליט בין נסיעות תכופות לקריית גת באוגוסט או לאיזו עיירה הולנדית ציורית, ותבינו למה אנחנו צריכים להציע לו משהו טוב. אפילו ממש טוב.
וכמובן, אם נתניהו היה מעלה את המס וחברה גדולה אחת או שתיים הייתה מעבירה את מפעליה לארץ אחרת, אותם הפוליטיקאים והבלוגרים היו תוקפים אותו על כך מהצד השני.
לדעתי כל הדיון על מס חברות בכלל לא צריך להיות ציבורי, וזאת בניגוד לדיון על מס הכנסה או מע"מ. מדובר במשוואת רווח פשוטה, וארגונים שיש להם את היכולת לאסוף את הנתונים ולנתח אותם, כגון משרד האוצר, בנק ישראל ומכוני מחקר כלכליים אחרים הם אלו שצריכים להעניק לשר האוצר ולראש הממשלה המלצות בנידון, מבלי ששלי יחימוביץ' תידחף באמצע. בניגוד למס הכנסה ומע"מ, אין כאן עניין של אידיאולוגיה, אלא פשוט של מה שמשתלם או לא משתלם למדינת ישראל לעשות. בהחלט ייתכן שהרמה הנוכחית היא נמוכה מדי, ומשתלם לישראל להגדיל קצת את מס החברות, אבל על מנת לתמוך בטענה כזו יש להביא נתונים עם השוואה למדינות אחרות, ולזכור שמראש אצלנו התנאים גרועים יותר. אגב, בניגוד לטענותיה של יחימוביץ', מס החברות בארץ אינו נמוך בהשוואה בין לאומית, אלא נמצא במרכז ההתפלגות של מדינות ה OECD, כפי שנכתב בדוח וועדת טרכטנברג. הוועדה קבעה כי רצוי להעלות אותו ל 25% או 26%, אבל לא מעבר לכך, עקב חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה (ראו כאן – לחצו על הקישור "מערכת המס").
במדינות צפון אירופה המע"מ גבוה יותר ומס החברות נמוך יותר
מדינות צפון אירופה נחשבות לגן העדן הסוציאל-דמוקרטי, ומסתבר שבגן העדן הזה משלמים מע"מ גבוה יותר מאשר בארץ, ומיסי חברות אפקטיביים נמוכים יותר. למה? לגבי המע"מ אפשר לומר שבמדינות צפון אירופה משלמים מיסים גבוהים יותר מכל הסוגים, ביניהם גם מע"מ. לגבי מיסי החברות, הנושא מתחבר להשקפה הכללית של מדינות צפון אירופה בדבר הצורך להיות תחרותיים ולהשתלב בגלובליזציה הבין לאומית בהצלחה (מקורות – כאן, וכאן, וכאן ויש עוד, קרדיט לפרדריך על הנתונים). בקיצור, שלא יספרו לנו שסוציאל דמוקרטיה זה מע"מ נמוך ומס חברות גבוה. סוציאל דמוקרטיה זה קודם כל משק תחרותי וחזק שמסוגל לתמוך במדיניות סוציאלית רחבה באופן אחראי.
בהשוואה בין לאומית של נטל המס דווקא העניים בישראל הם אלו שמרוויחים
בעוד שהמיסים העקיפים (כגון מע"מ) הם גבוהים בישראל בהשוואה לעולם, המיסים הישירים הם דווקא נמוכים, בעיקר תשלומי הביטוח הלאומי. אחת הסיבות המרכזיות לגובה של המיסים העקיפים היא מס הקניה הגבוה על כלי רכב, שפוגע כפי שראינו לפני כן בעיקר במעמד הביניים ולא בעניים. המיסים הישירים הם נמוכים בגלל שיעורי המס על העשירונים התחתונים, בעוד ששיעורי המס על העשירונים הגבוהים דווקא גבוהים או סבירים בהשוואה בין לאומית (תלוי כיצד מודדים).
כך נכתב בפרק המיסים בדוח וועדת טרכטנברג:
"בהשוואה בינלאומית ישראל מתאפיינת במערכת מיסוי הכנסה פרוגרסיבית מאוד. הדבר מתבטאבשיעורי מס הכנסה נמוכים בהרבה ממדינות ה OECD ברמות ההכנסה הנמוכות, נמוכים ברמות הכנסה ממוצעות, וסטנדרטיים ברמות ההכנסה הגבוהות"
כמחצית מהשכירים בארץ אינם משלמים מס הכנסה כלל, וכ 90% ממס ההכנסה נגבה רק מ 20% מהאוכלוסייה. בקיצור, מערכת המס הנוכחית במדינת ישראל לא דופקת את העניים, אלא את העשירונים הגבוהים, אלו שיש כאלו המכנים אותם "מעמד הביניים". זה לא אומר שלא ראוי לתקן אותה, ומי ששואל "כיצד?" ראוי שיקרא את הפרק הרלוונטי מדוח וועדת טרכטנברג במקום להתעמק בסטאטוסים ששלי יחימוביץ' מפרסמת בפייסבוק. בחלק מהנושאים, אגב, טרכטנברג דווקא מסכים איתה.
לסיכום, רציתי להדגיש שחשוב להתעדכן ולקרוא ולשים לב, מכיוון שאנחנו עוד רחוקים מהסוף. בישראל ישנן מספר קבוצות לחץ עיקריות שבכל סיבוב של גזרות כלכליות מצליחות להתחמק מהשוט: החרדים, הוועדים הגדולים במשק, החקלאים, מערכת הביטחון, ואולי עוד קבוצה או שתיים ששכחתי. רק היום התקבלה הודעה על קיצוץ עתידי בתקציבי המשטרה, והאינטרנט כבר מלא באיומים על גלי פשיעה אדירים שישטפו את הארץ, תוך התעלמות מכך שגם במשטרת ישראל, כמו בכל הגופים הציבוריים בארץ, ישנן שכבות שומן שניתן לסלק מבלי לפגוע בביטחון אזרחי המדינה. אם המשבר באירופה יחמיר יגיעו גזירות נוספות בשנים הקרובות, והקרבות בין הסקטורים השונים בארץ יתחממו.
אני מקווה שהתודעה הכלכלית שעוררה המחאה החברתית תוביל למצב שבו מעמד הביניים הרחב יהיה יותר מעורב ומודע לתהליכים המתרחשים, וכך אולי הפעם לא נסחוב לבדנו את המשק כולו תוך כדי המשבר, בזמן שחברי קבוצות מועדפות ימשיכו ליהנות מתנאים מופלגים ונוחים המנותקים לחלוטין מהמציאות הכלכלית והגופים הציבוריים ימשיכו לצבור אחוזי שומן. היכולת של הפוליטיקאים לעמוד בפני קבוצות הלחץ תלויה בתמיכה הציבורית במעשיהם כאשר הם מבצעים את הדבר הנכון, וביקורת היסטרית על כל פעולה שביבי או שטייניץ עושים לא מועילה למטרה. הם אולי לא המנהיגים שאני ואתם היינו בוחרים לעמוד בראשות המדינה בעת הזו, אבל הבחירות עוד רחוקות וכיום הם מה שיש לנו, ואיתם נאלץ לנסות ולהתקדם לעתיד טוב יותר.
צר לי, הטבלה של ההוצאות באמצע לא יצאה כמו שצריך… הייתי עורך את הרשומה ושם אותה מחדש, אבל מניסיון עריכה כזו תבטל את כל הרווחים בין הפסקאות ואת גודל הפונט שבחרתי. תאלצו להאמין לי. מי שבכל זאת רוצה לראות את הטבלה, יכול לכתוב לי מייל (פרטים ב"על הבלוג") ואשלח לו את קובץ האקסל שטרחתי עליו כל כך הרבה.
למה התכוונת כשכתבת שכמחצית מהשכירים אינם משלמים מס? אתה מדבר על עבודה בשחור?
לא, הגזמת… שכירים לא יכולים כמעט לעבוד בשחור. התכוונתי שלפי הנתונים של רשות המיסים, כמחצית מהשכירים הם מתחת למדרגת המס התחתונה. זה לא אומר שכולם עניים, כן? חלק גדול מהם הן נשים שעובדות במשרות חלקיות במשקי בית בעשירונים הגבוהים.
לא הייתי אומר ששכירים לא יכולים לעבוד בשחור. אם אתה עובד בעסק קטן כמו נניח לצורך הדוגמא מוסך, פנצ'ריה, מאפייה, מסעדה, חנות או כל עסק אחר לבוס שלך משתלם מאוד לתת לך את השכר/ חלקו בשחור.
למה נראה לך?
יותר משתלם למעסיקים להצהיר על כל שקל שהם מוציאים כדי שהוא יוכר כהפסד ויקוזז מהרווחים.
איזה רווח יש למעסיק לתת כסף שחור?
אני לא מעורה בתחום העלמת המיסים, אבל לדעתי אם הבוס שלך מעלים בעצמו.. ייתכן שהוא ירצה לקחת אותך בשחור לגמרי בכדי שלא יצטרך לשלם לך כל מיני פיצוים והטבות .
בכל מקרה, העסקה בשחור קיימת בארץ. גך שאני מניח שיש סיבה לכך.
טוב, אולי, אבל נראה לי שמרבית הבעיה היא עם עצמאיים
ברור
אסף, המשכורת שלהם פשוט לא מגיעה למינימום הנדרש לשלם מס הכנסה.
מצד שני, אדם עם משכורת הייטק ששכרו עלה נניח מ14 אלף ל18 אלף, יראה בנטו משהו כמו 2400, ולא 4000.
פוסט מעניין מאוד. הנקודה המרכזית לדעתי היא לא שעומס המיסים נופל על כתפי מעמד הביניים, זה תקין וזהה ברוב העולם, אלא שהתמורה שהוא מקבל היא נמוכה כל כך, בהשוואה לסקטורים אחרים – דתיים, מתנחלים, ועדים וכו.
ואשמח לראות את טבלת האקסל, המייל שלי הוא Nadav@acrogrp.com
לדעתי הביקורת איננה נגד העלאת המיסים והקיצוץ בתקציבי הרווחה והחינוך כמו שהיא מופנית כנגד הבחירה לקצץ בבשר החי בעוד שישנם מקורות שומן רוויים כגון משרד הביטחון, חברות ציבוריות בזבזניות ותקציבים שמגיעים לחרדים.
שלא לדבר על 120 מיליארד שקל כלואים על חברות שקיבלו פטורים ממס.
שלא לדבר על זה שהממשלה הנוכחית מתנגדת בתוקף לפירוק חברות הקבלן והעסקת עובדי ממשלה בצורה ישירה- כלומר היא תומכת בעבדות מודרנית.
גם להעלות מיסים שפוגעים ישירות בשכבות החלשות (ולא משנה איך שלא תסובב את זה את מירב הנזק סופגות השכבות החלשות) גם לקצץ בתקציבים וגם לשמר שוק עבודה שמתנהל על גבול הפלילי הוא מעבר למה שהציבור בישראל יכול לשאת.
כן, אבל ממשלה צריכה לשרוד, אתה מבין? זה לא הוגן לומר לביבי למה הוא לא מקצץ את X או Y כאשר הם יגרמו לנפילת ממשלתו ולבחירות חדשות של עוד ראש ממשלה שלא יוכל לקצץ את X או את Y מסיבות קואליציוניות. זהו אילוץ שאיכשהו כולם שוכחים.
לגבי הרווחים הכלואים, לא התייחסתי אליהם מכיוון שקשה לדעת את האמת כאן. שלי יחימוביץ' מציגה צד אחד שנראה נכון, והצד השני הוא שהאוצר צריך כסף עכשיו ומהר בשביל לכסות את החוב לפני שיורידו לנו את דירוג האשראי ואין לו זמן למו"מ שימשך 5 שנים. אני לא יודע מי מהם צודק, ואני בספק אם שלל הכותבים שמתייחסים לנושא יודעים.
לגבי חברות קבלן – התבלבלת, זה הצד ההפוך. פירוק חברות קבלן יעלה לנו עוד כסף. אנחנו מדברים כאן על קיצוצים… זה לא הזמן להגדיל הוצאות.
לגבי השכבות החלשות – לא. את מירב הנזק סופגים עשירונים 6-9, לא השכבות החלשות, כל ניתוח נתונים סטטיסטי יראה לך את זה. החלשים לא משלמים הרבה מיסים ממילא. אני ואתה לא יודעים מה הציבור בישראל יכול או לא יכול לשאת. מה שאני יודע, זה שהגזירות הללו הן רק ההתחלה. אני מקווה שההמשך לא יהיה חמור מדי.
הטיעון של "ממשלה צריכה לשרוד" הוא לא רציני כשהוא נוגע לתקציבים לחרדים. זה מה שנרקומן אומר בכל פעם שהוא גונב תיק של אשה זקנה בשביל עוד מנה. ראשית, תפקידו של הציבור הוא להתקומם כנגד עוולות ברורות כאלה, ולא "להתחשב" בהן. שנית, העברת תקציבים הרסניים שמקדמים אי יצרנות עכשווית שתוביל לבורות, עוני ובעיות בטחון בעתיד הלא רחוק הם בגידה בתפקידים אליהם נבחרו חברי הממשלה. זה לא נושא שיש לגביו חילוקי דעות מקצועיים ויש בו ויכוח פוליטי (כמו תקציב הבטחון, למשל). זה נושא שיש לגביו קונצנזוס מקצועי שקובע בבירור שהוא הרסני ומסוכן. התקציבים הללו הם כל כולם שוחד פוליטי, בעוד שתקציבים אחרים הם או ענייניים או שהשוחד הפוליטי הוא אחד מבין כמה סיבות שהובילו לקיומם. ראש ממשלה שלא מסוגל שלא לבגוד בתפקידו ולא מסוגל להימנע מהעברת תקציבים כאלו – צריך להתפטר. הרי יש קו אדום… אף ממשלה לא היתה שורדת אם המשך כהונתה היתה תלויה בהקרבת עשרה קורבנות אדם בכיכר רבין, כי הציבור לא היה מתיר לו (או שהוא עילוי פוליטי וזה היה מזיז לו). כך צריך להיות גם בעניין זה – זה חייב להיות קו אדום, וממשלות צריכות ליפול בזו אחר זו עד שהנושא ישונה. זה חשוב ומסוכן מדי, בעיקר המגמות הדמוגרפיות הקיימות. אחרת אפשר להצדיק כל פשע נגד הציבור בכך שהוא חיוני ליציבות הממשלה.
מובן שאני מסכים איתך כי הדבר תלוי בשינוי שיטת הממשל, אלא שיש פה מלכוד 22 – לשותפים הקואליציוניים של ביבי אין אינטרס לשנות את שיטת הממשל, ולכן גם לביבי אין אינטרס לעשות כן (אם כי היתה לו הזדמנות של ממש לעשות זאת עם קדימה. נכון, היה בזה גם סיכון מבחינתו, אבל ככה זה כשאתה רוצה להיות מנהיג. ביבי פשוט לא רוצה). אז מה עושים? מחכים למנהיג. אין פתרון אחר. או מישהו שיבוא מבחוץ ויסחוף אחריו אנשים לכיוון, או שראש הממשלה הנוכחי יהפוך את עורו ויתחיל להנהיג. אני מסכים שחלק גדול מהביקורת על המיסוי הוא פופוליסטי, אבל הביקורת על היעדר מנהיגות מוצדקת לחלוטין.
אני חושב שהביקורת על היעדר מנהיגות היא סוג של משיחיות, כתבתי על זה כאן:
https://orikatz.wordpress.com/2011/12/21/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90/
כמובן, ייתכן שביבי הוא חלש אופי ושראש ממשלה חזק יותר היה מצליח יותר לעשות את הדברים "הנכונים" שכתבת בהודעה הקודמת. התחושה האישית שלי היא שזה לא נכון, והבעיה היא לא באנשים אלא במערכת. אני חושב ששיטת ממשל שהייתה נותנת יותר כוח לראש הממשלה ופחות מקום לסחטנות פוליטית הייתה הופכת גם אנשים כגון ביבי, ברק, שרון ואולמרט לראשי הממשלה שתמיד חלמנו עליהם.
ספציפית, איזה בעיות בשיטת הממשל הנוכחית אתה מזהה ואיך לדעתך צריך לפתור אותן? אולי כתבת פוסט בנושא ופספסתי אותו, אבל לפחות בפוסט שאתה מקשר אליו לא ראיתי מענה קונקרטי לשאלה הנ"ל.
לא הייתי צריך לכתוב פוסט בנוגע לזה, מכיוון שיש ערך מצויין בוויקי:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
אתה יכול לקרוא שם על הבעד והנגד, ויש שם גם הפניות למחקרים עמוקים יותר שיום אחד אולי אקרא. על הבעיות הצבעתי בפוסט הבא:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?entryId=1850327
אבל כמובן, להצביע על פתרונות זה עסק מסובך הרבה יותר ואתה בטח לא מצפה שברשומה בבלוג אני אעשה עבודה שראוי שוועדת מומחים תשקיע בה שנתיים-שלוש של חשיבה.
מעניין. אקרא כשיהיה לי זמן.
1. אין סיבה להאמין שההכנסות יגדלו דרמטית בעתיד בעזרת צמיחה כלשהי במשק, אך האם העלאת המיסים היא בעיניך כלי טוב לעידוד צמיחה במשק? העלאה של מיסים כמו המע"מ ומס החברות עשויה לצמצם את מימדי הצריכה במשק, את פעילות ההשקעות ואת יכולתם של עסקים מקומיים להתפתח או אפילו לעמוד על הרגליים. התוצאה עלולה להיות בסופו של דבר ירידה בפעילות המשקית ברמה שדווקא תגרע מהכנסות המדינה ממיסים. מפתיע שאתה לא מתייחס בכלל לנקודה קריטית זו.
2. "האשליה הזו, כאילו שאי שם ישנה חבורת מיליונרים וכל מה שצריך לעשות זה למסות אותם קצת יותר וכל בעיות המדינה ייעלמו, היא מטופשת" – זו לא כל כך אשליה, בהתחשב בסוגיית הרווחים הכלואים שטומנת בחובה פוטנציאל לרווחים של עשרות מיליארדים לממשלה, ואינך מתייחס אליה. (אבל כן, חברות אינן טכנית מיליארדרים)
3. בטענותייך על המע"מ, אתה מבלבל בין פגיעה יחסית לפגיעה אבסולוטית. ההכנסה בעשירונים הנמוכים היא נמוכה מאוד ומופנית כולה (או כמעט כולה) לצריכת מוצרי בסיס למיניהם. לכן המשמעות של ייקור המזון (ומוצרים אחרים שאותם הם צורכים) עבורם היא פגיעה בלתי נמנעת באיכות החיים, בעוד שהעשירונים הגבוהים יותר יכולים למתן את הפגיעה על ידי הקטנת החיסכון והגדלת התקציב שהם מקדישים לצריכה. זה מה שמתכוונים אליו כשאומרים ש"העניים יפגעו יותר מהעלאת המע"מ", לא לכך שאבסולוטית אדם בעשירון החמישי יפסיד מזה יותר מאדם בעשירון הראשון.
4. בנושא מס החברות וגם בהקשר לנקודה 2 הנ"ל, ראשית אני לא חושב שאינטל רלוונטית אליו. כמדומני יש לה (ולשאר החברות הגדולות, בפרט אלה הבינ"ל הבוחרות לבוא ולפתוח שלוחות ומפעלים בישראל) איזו וריאציה של חוק עידוד השקעות הון שמתייחסת לרמות המיסוי שאליהן היא ספציפית כפופה. בלי קשר לחוק הספציפי או למס הספציפי על חברה זו או אחרת, אתה צודק שמדובר במשוואת רווח לכל דבר וששני הצדדים (הממשלה והתאגיד) צריכים לעשות כל אחד את הניתוח שלו ולראות אם משתלם לו להיכנס לעסקה שמתבקשת. התאגידים, אני מניח, עושים את זה יפה מאוד. הממשלה, וספציפית, משרד האוצר, עושים עבודה גרועה במיוחד, או ככה לפחות אני שומע. לגבי אינטל, האמירות הן שהכדאיות של השקעת הממשלה בה לאורך השנים (החל במענקים נדיבים וכלה בהטבות מס) הייתה שלילית באופן קבוע. כשגוף ממשלתי, בין אם הוא משרד האוצר או משרד הבטחון או משרד הבריאות, עושה עבודה גרועה, מן הראוי שיהיה חשוף ונתון לביקורת ציבורית, וביקורת שכזו אינה יכולה שלא לגעת בנושאים ספציפיים.
4.1. לגבי טענותיה של יחימוביץ' לגבי מס החברות הנמוך, כאמור צריך לא רק להסתכל על מס החברות הרשמי אלא להכניס לסטטיסטיקה את שלל החברות שיש להן הסדרים מיוחדים עם המדינה בדמות מענקים והטבות מס (כמו אינטל), כמובן בשיעור היחסי המתאים. אני לא חושב שראיתי נתונים סטטיסטיים בנושא שבאמת עשו את זה.
5. לגבי "העניים בישראל הם אלו שמרוויחים", ראה נקודה 3 לעיל.
6. "…תוך התעלמות מכך שגם במשטרת ישראל, כמו בכל הגופים הציבוריים בארץ, ישנן שכבות שומן שניתן לסלק מבלי לפגוע בביטחון אזרחי המדינה". אם אתה חושב שקיצוץ בתקציבי המשטרה יוביל להסרת אותן שכבות שומן, אתה תמים. קיצוץ שכזה כנראה יפגע באיכות העבודה המשטרתית, לא במשכורותיהם של כל אלה שיש להם משכורת גבוהה יתר על המידה (או תנאי תעסוקה נוחים להחריד). אי אפשר פשוט להוריד (או להוסיף) תקציבים ולצפות שהמשרד/מוסד יתייעל או שתחול באופן פלאי רפורמה באופן תפקודו ועבודתו של המשרד. המציאות לא עובדת ככה. ספציפית לגבי משטרת ישראל, אני לא חושב שיש מישהו בשנים האחרונות (כולל אנשים נחשבים למדי) שלא אמר שהיא שרויה במצוקת כוח אדם נוראית. זו בעיה שהעלאת גובה התקציבים למשטרה ספק אם תפתור ושהורדת גובה התקציבים בוודאי שלא תפתור. אף אחת משתי הפעולות לא ראויה להתבצע מבלי בחינה מדוקדקת של אופן ההתנהלות של משטרת ישראל על ידי אחד מהגופים המקצועיים בממשלה, ובמידת הצורך, התערבות ממשלתית בהתנהלותה בטרם (או לצד) השינויים התקציביים שנוגעים לה (מצד שני, ראינו איך זה עבד עם הכבאות, אה?). אותו הדבר תקף אחת על כמה וכמה למשרדי הממשלה השונים שמועדים לקיצוץ של 5% בתקציבם, כפי שמדווחים בחדשות.
7. אני לא יודע מה יאיר לפיד אמר על שינוי שיטת הממשל, אבל בלינק שאתה נותן הוא פשוט מציין את המצב הרצוי (בכמה אספקטים שלו מתוך רבים), מבלי לתאר איך לכל הרוחות ניתן להגיע אליו. לא חוכמה גדולה.
8. יש בירות טעימות, פשוט צריך למצוא אותן.
9. אני חושב שאתה צריך להפסיק להיות כל כך נחרץ ותוקפני בפוסטים שלך. זה פשוט לא נעים כל כך לקרוא אותם, על אף הסוגיות החשובות (או לפחות מעניינות) שהם לעיתים מעלים..
תגובה:
1. נכון. הגדלת מיסים לא מייצרת צמיחה. הגדלת מיסים סותמת חורים בתקציב. אבל גם חובות לא מייצרים צמיחה. למעשה, אף אחד לא באמת יודע איך לייצר צמיחה. לפעמים הצמיחה קורת וכולם מאושרים והכלכלנים מנסים להסביר אותה בדיעבד. אם מישהו היה יודע איך לייצר צמיחה כולנו היינו הרבה יותר עשירים. בהינתן שאף אחד לא יודע איך לייצר צמיחה, עדיף לפחות לא להיכנס לחובות. כמובן, רצוי שהגזירות לא יגיעו למצב שבו המשק ממש נחנק, צריך לאזן, ואם אפשר לעודד השקעות על ידי ריבית (שזה כבר השטח של פישר) וכו'. אבל חובות הרבה יותר מפחידים אותי.
2. ראה תגובתי ליונתן מעליך. בכוונה לא התייחסתי לזה, כי אין לי משהו חד משמעי לומר בנידון.
3. חישבתי אחוזים מהצריכה, לא את הצריכה האבסולוטית. אם מעלים מע"מ על קוויאר אתה מסכים איתי שהעשירים יפגעו יותר? אז דלק זה אותו הדבר, רק עבור עשירונים נמוכים יותר.
4. אבל זה קשה נורא למדוד, בשביל זה צריך להגדיר מטרות. אם למשל המטרה היא תעסוקה בפריפרייה, אז אולי ההשקעה באינטל הייתה כדאית. אם המטרה היא להגדיל את איכות כוח האדם בארץ, אולי ההשקעה הייתה כדאית. הממשלה היא לא גוף למטרות רווח, המטרות שלה הן לא לייצר רווחים בנטו. הדיון במס חברות כשלעצמו הוא חלקי, ולכן הרחבתי אותו לכל המיסים והסובסידות והמענקים שישנם, בסופו של דבר הם כולם אותו הדבר ומשמשים לאותה המטרה. לי אין את הכלים לבחון האם משרד האוצר באמת עושה עבודה גרועה כאן, אבל אין לי ספק שהניתוחים שאני רואה בתקשורת פשטניים ומתעלמים מהמון גורמים. אני נוטה לסמוך יותר על טרכטנברג וחבריו לוועדה בנוגע לגיבוש דעתי בנידון.
4.1. כן, אני התכוונתי למס החברות האפקטיבי, מה שהן בפועל משלמות. שים לב: הנתונים הם כמות הכסף שהממשלה מקבלת בפועל יחסית לתמ"ג, לא איזה שהוא שיעור רשמי של מס. אתה לא יכול לבחור רק את אותן החברות שמשלמות משהו ממש נמוך, אתה צריך לעשות מן ממוצע עבור כולן. גם במדינות אחרות יש חברות שמקבלות פטורים. אז הנה, עכשיו כן ראית ניתוח סטטיסטי שעושה את זה.
5. מרוויחים, בטח שמרוויחים. קרא את הפרק מהדוח של טרכטנברג.
6. נו, אפשר להגיד את זה על כל גוף ציבורי, אבל חייבים לקצץ איפה שהוא. צריך לפקח שבפועל מתבצעת רפורמה אמיתית היכן שצריך ולא נפגע השירות לאזרחים, אבל זה לא קל.
7. יאיר לפיד אינו חכם גדול, אבל לפחות הוא בכיוון הנכון.
8. אין.
9. אבל אז הם יהיו יותר ארוכים ויותר משעממים, לא חבל? אני בדיוק כותב אחד כזה על חינוך וצמיחה, וככל הנראה אאלץ לחלק אותו לשניים רק כדי להביא באופן הוגן את הטיעונים בעד ונגד. אני לא יודע עד כמה סטנדרטיים אקדמיים של הוגנות וצניעות מתאימים לבלוג אינטרנטי.
1. אחלה, כולנו לא יודעים כלום, אז בוא נבצע פשוט מהלכים כלכליים אקראיים בידיעה שהתוצאה כנראה תהיה דומה לבחירה מודעת במסלול כלכלי כלשהו מסיבות רציונליות לכאורה.
בוא נהיה רציניים. צעדי הממשלה (העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס מעסיקים) צפויים לפגוע במנועי הצמיחה הפנימיים (הצריכה הפרטית, ההשקעה הפרטית ופעילות החברות המקומיות), זאת בזמן שמנוע הצמיחה החיצוני (הייצוא) אינו מסוגל "לספק את הסחורה" בשל הפיחות בביקושים בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה. בינתיים כלכלני האוצר ובנק ישראל לא מעדכנים את תחזית הצמיחה ל-2013 וכנראה שרויים באיזושהוwishful thinking שהעלאות המיסים, והפחד של העובדים, המשקיעים והמעסיקים מפני העלאות נוספות בתחילת 2013, לא יפגע בהיקף הפעילות במשק בכלל. מאחר והכנסות הממשלה ממיסים נגזרות בצורה ישירה מכמות והיקף העסקאות במשק, התוצאה הסופית של העלאות המיסים עלולה להיות דווקא ירידה בהכנסות הממשלה, נקודה שגם עכשיו לא התייחסת אליה.
לגבי "איך לייצר צמיחה", נראה שהסינים לפחות די מבינים בזה.
אבל אם נחזור קצת אחורה, עלי להודות שלא השתכנעתי שקיצוץ בהוצאות אינו אפשרי מצד הממשלה. למעשה, נראה שהממשלה השתכנעה, כי היא בכל זאת הצליחה להעביר אתמול בישיבת הממשלה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה (למעט כמה משרדים נאורים שקיבלו exemption). ב-2003 ובכהונת נתניהו כשר אוצר בכלל, הצליחו להעביר הרבה צעדים לא פופולריים בכלל, כמו ביטול הקלות מס למתנחלים, קיצוץ קצבאות המוסד לביטוח לאומי והקפאת ערכן של נקודות הזיכוי ממס הכנסה.
בעצם, אולי נדבר עוד קצת על התקופה הזו, שבתחילתה הממשלה הייתה על סף פשיטת רגל ושהצעדים שבוצעו על ידי נתניהו ואנשי המקצוע בממשלה היו הורדת מס ההכנסה, המע"מ ומס החברות, הגדלת המס על רווחים ריאליים בשוק ההון וצעדים נוספים אחרים. כזכור, התוצאה הסופית הייתה מוצלחת.
2. גם אם אין לך מה לומר בנידון, זה לא לעניין אפילו לא לציין את זה כשמדובר במרכיב בעל משקל פוטנציאלי כל כך גבוה בנושא המדובר.
3. וכמו שאמרתי, לא לזה מתכוונים אנשים כשהם אומרים "העניים יפגעו יותר מהעלאת המע"מ".
4. הממשלה היא לא גוף למטרות רווח, חוץ ממתי שהיא נמצאת בגרעון משמעותי, מסתבר. Strange logic. בכל אופן, מס חברות והחוק לעידוד השקעות הון *לא* משמשים לאותה המטרה. אני לא מבין איך אפשר בכלל לטעון דבר כזה.
4.1. טוב, אבל למיטב זכרוני כשיחימוביץ' מדברת על העלאת מס חברות היא מדברת על זה בתור מכשיר ל"צדק חברתי", לא לצורך העשרת קופת המדינה במיליונים. אפילו אתה הפרדת בין השניים (האספקט האידיאולוגי והאספקט הכלכלי של הכנסות המדינה) בפוסט שלך.
אם היה לי כוח, גם הייתי בודק איך הניתוח הסטטיסטי של הכנסות המדינה מתחשב בדיוק בכל הפטורים והסובסידיות והמענקים והטבות המס שחברות כלשהן במדיניות השונות מקבלות (זה לא נשמע לי כמו דבר פשוט לעשות). אבל אין לי, אז אני מקווה שלפחות אתה עשית את זה לפני שהבאת את הנתונים.
5. מפסידים פחות מבחינה יחסית, אתה מתכוון. אתה מתאר את זה כאילו זה משתלם להיות עני במדינת ישראל. אם תמשיך להגיד את זה אני עוד עלול להתחיל להאמין.
6. הייתי אומר שזה הרבה יותר מאשר "לא קל". זה לא נעשה וזהו.
8. אם תהיה מתישהו בצ'כיה, נסה את אחת הבירות המקומיות שלהם.
9. כלכלה זה מקצוע משעמם, לא סיפרו לך? 🙂
שמע, אני לא יודע מה היקף ההשכלה האקדמית שלך בנושא (שלי, אישית, הוא קרוב לאפס) אבל למיטב ידיעתי אין לך ניסיון מקצועי עם המשק הישראלי (או בו) ברמה הלאומית. גם לא ברור לי מה רמת הידע שלך בנושא המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנים האחרונות ובעשורים האחרונים. מאחר והקוואליפיקציות שלך הן כאמור צרות (או לפחות זה הרושם הנוצר בפני הקוראים), מן הראוי שתסייג את טענותייך ואולי אף שתפגין כלפייך מידה מסוימת של פקפוק עצמי וביקורת עצמית. כפי שאמרו רבים לפניי, Hubris is terminal.
1. השאלה בסופו של דבר מתנקזת לזה: מה מפחיד אותך יותר?
אותי חובות מפחידים יותר. יש רבים שחושבים כמוני, ויש רבים אחרים שחושבים כמוך, ופוחדים מחניקה של אפשרויות צמיחה עתידיות, ואין נתונים או מודלים שיכולים להכריע כאן באופן חד משמעי. אני חושב שהצמיחה פחות תלויה בשיעורי המס על הפרטים, ואתה רואה בצפון אירופה מדינות שצומחות מאוד מהר למרות מיסוי גבוה. מס חברות זה כבר עניין אחר, ושם אני יותר מסכים איתך. צמיחה בעיקר תלויה ברצון של אנשים להקים פירמות חדשות וליישם טכנולוגיות חדשות.
והסינים לא יודעים שום דבר על איך לייצר צמיחה. הצמיחה בסין העכשווית די מזכירה את הצמיחה בארצות הברית של לפני מאה שנים, זה פשוט שלב כלשהו בהתפתחות, שאחריו בד"כ מגיעה בועה גדולה שמתפוצצת כפי שייתכן שיש עכשיו בסין.
בסופו של דבר ברור שצריך לאזן איכשהו בין שני הדברים, הטיעונים שאתה כותב בהחלט נכונים.
3. מהעלאת המס על הדלק, עניים בעשירון התחתון לא יפגעו כי לרובם אין רכב. לא הבנתי מה מפריע לך בטיעון הזה.
4. זה לא סטריינג' לוגיק אלא המציאות המדויקת עבור כל מלכ"ר באשר הוא. כל המלכ"רים הם לא גופים למטרת רווח, אבל בכל זאת צריכים לשמור על איזון תקציבי. זה טריוויאלי לחלוטין. וכל סוגי המיסים והסובסידות שיש על חברות נועדו לאותה המטרה – לקחת מהם סכום כסף מסוים אבל לא גדול מדי ולנסות לתאם את האינטרסים שלהן עם אלו של המדינה.
4.1 אני לא מבין איזה אספקט אידיאולוגי יכול להיות למס חברות. או שזה משתלם או שזה לא משתלם. חברות הם לא אנשים. כשאתה מחליט על מס הכנסה אתה מחליט על משהו "פילוסופי", איך הכסף יחולק בחברה. כשאתה מחליט על מס חברות אז או שאתה טועה או שאתה צודק.
5. אף פעם לא משתלם להיות עני.
9. אני דוקטורנט לכלכלה, יש לי כ 3 שנות ניסיון בעבודה בתור מהנדס תעו"נ בשתי חברות שונות מלפני התואר השני, ועוד 3 שנות ניסיון אח"כ בכל מני עבודות מחקר תומכות מדיניות בתחומים שונים, חלקן יותר בכיוון האקדמי וחלקן יותר בכיוון המעשי. אז כן, עבדתי במשק הישראלי, עבדתי מול כמה מהחברות הגדולות בו, וגם מול משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. לא המון, אני סך הכל בן 30, אבל גם זה יותר ממה שיש לבלוגרים רבים, לאקדמאיים בכלכלה שלא עבדו דקה אחת בחייהם מחוץ לאקדמיה, ובטח שיותר ממה שיש לכתבים בעיתונים כלכליים שלא עבדו דקה אחת בחייהם מחוץ לעיתון. ואני קורא הרבה.
אבל אני בהחלט מסכים איתך שצניעות זה דבר חשוב תמיד, ומקבל את הערתך בנידון.
1. אני מניח שאין טעם להתווכח על כך, אלא פשוט נחיה ונראה מי צודק (מי יודע, אולי אפילו שנינו).
לגבי הסינים, קראתי הרבה דברים על הצעדים המוניטריים והפיסקליים שהם נקטו בעשורים האחרונים, אבל זו הפעם הראשונה שאני שומע שהם לא יודעים שום דבר על איך לייצר צמיחה. זה כנראה עוד עניין שאין טעם להתווכח עליו ועדיף להשאיר לעתיד שישפוט לגביו.
3. שום דבר לא מפריע לי בטיעון הזה, רק שאני לא רואה איך הוא רלוונטי. אתה התחלת עם הטענה "מע"מ לא בהכרח פוגע בשכבות החלשות", כאשר הנימוק שלך הוא "עניים לא קונים קוויאר (או דלק, לא משנה), עשירים כן, לכן עליית המע"מ עליו לא תפגע כלל במאזן הכספים של העניים, אלא רק בעשירים". זה תעלול דבילי שאני לא מבין מה אתה מנסה להשיג איתו. הרי יש מע"מ בערך כל מוצר צריכה שהוא, בסיסי או לא, למעט פירות וירקות וההעלאה המתוכננת תקפה לכל המוצרים שיש עליהם מע"מ, אז מה זה משנה איך מתחלקת ההוצאה בין המוצרים השונים? אם אתה מכניס לתמונה מיסים עקיפים אחרים והתייקרויות מסיבות שלא קשורות למיסוי אז זה אולי נתון רלוונטי, אבל להזכירך כותרת הקטע ההוא (והפואנטה שלו, להבנתי) היא "מע"מ לא בהכרח פוגע בשכבות החלשות". אולי היית צריך לשנות אותה ל"מע"מ פוגע בשכבות החלשות, אבל אם מכניסים לתמונה את הבלו ואת מיסי הקנייה על בירה וקוויאר אז הפגיעה בשכבות החלשות היא יחסית קטנה". רק שאז זה יהיה "משעמם", כמו שאתה אומר.
בשורה התחתונה, העניים מייעדים את כל ההכנסה שלהם או כמעט את כולה לצריכה פרטית, בעיקר של מוצרי מחייה בסיסיים למיניהם. לכן העלאת המע"מ תפגע בכלל ההכנסות שלהם, כלומר תאפשר להם לקנות פחות ממה שהם יכלו לקנות חודש קודם. יתרה מזאת, מאחר וההכנסה היא מראש נמוכה, זה גם מביא לירידה ברורה ומיידית באיכות החיים (או לחילופין המשך בדפוס הרכישות הקודם והיכנסות לחוב מתמשך אל מול הבנק או גוף אחר). לעומת זאת, העשירונים שמעליהם מפנים רק חלק מההכנסות שלהם לצריכה פרטית ולכן יכולים להפנות במצב כזה חלק מהכסף שהלך לחיסכונות קודם לכן בכדי לשמור על דפוס הצריכה הקודם שלהם למרות הייקור במוצרים בעקבות עליית המע"מ. בסך הכול, מבחינה אבסולוטית הם יאבדו חלק גדול יותר מההכנסות שלהם משהעני מאבד (אם היה ביכולתו לשמור על דפוס הצריכה הקודם) אבל לא מבחינה יחסית לסך ההכנסות שלהם. כמו-כן, הם נמנעים בצורה זו מהפגיעה המיידית באיכות החיים (אפשר לטעון שהפגיעה הזו תגיע בעתיד, כי החיסכון שלהם ירד, אבל בהתחשב בתנודתיות של מדיניות המיסוי בישראל ושל גורמים אחרים, זה לא דבר שקל לנמק אותו). ואידך זיל גמור.
4. זו סמנטיקה. אתה יכול להחליף מלכ"ר ב"גוף למטרת גירעון אפסי" במקרה הזה. בכל אופן, משהו לא מתיישב בטענות שלך. אתה אומר שחובות מפחידים אותך ושצריך לשמור על איזון תקציבי, אבל נראה שאתה לא מוכן "לשים על השולחן" את האפשרות להטיל מיסוי מלא על "הרווחים הכלואים" של החברות הגלובליות למיניהן כאן, למרות שהדבר יכול להוסיף עשרות מיליארדים לקופת המדינה ולהוריד משמעותית את גובה הגירעון באופן מיידי. כנראה שלהבריח ולהפחיד את אינטל ואמדוקס בסופו של דבר מפחיד אותך יותר מאשר חובות.
"כל סוגי המיסים והסובסידות שיש על חברות נועדו לאותה המטרה – לקחת מהם סכום כסף מסוים אבל לא גדול מדי ולנסות לתאם את האינטרסים שלהן עם אלו של המדינה."
נראה לי פשטני מדי, בערך כמו להגיד שמטרת המדינה היא לקדם את רווחת כלל אזרחיה.
4.1. גם אני לא מבין, אבל אם תנבור בנאומים של שלי יחימוביץ' (לי אין רצון לעשות את זה) אולי תמצא איפשהו את התשובה. או שלא.
9. אם כך אני מתנצל על הדברים שאמרתי. הרושם שלי בבירור היה רחוק מלהיות נכון. אולי שווה להוסיף את קורותיך (ברמה שטחית, כזו שלא תפגע כל כך בפרטיותך) לעמוד "על הבלוג" שם למעלה. זה ייתן יותר "נפח" לטענותייך בעיניי הקוראים, לדעתי לפחות. זאת אומרת, הצרה היא שחשבתי שאתה בלוגר שהוא אקדמאי בכלכלה שלא עבד דקה בחייו מחוץ לאקדמיה וזה כאמור לא המצב. רמת השיפוטיות שלי כלפי בלוגרים כאלה (בייחוד כשהם כותבים בצורה נחרצת או תקיפה) וגם כלפי כתבים חסרי ניסיון בעיתונים כלכליים היא די גבוהה, ומאחר והם מהווים את רוב הבלוגרים/עיתונאים בארץ (לצערי), הנחת הבסיס שלי כשאני ניגש לקרוא בלוג או טור בעיתון בנושא כלכלי היא שהבלוגר/כתב הוא מהטיפוס הנ"ל. במקרה הזה, אני שמח להתבדות.
1. לגבי הסינים, תדע שזו לא חוכמה לקחת מדינה סופר-ענייה בלי שום שוק, להוסיף קצת קפיטליזם ולייצר צמיחה גבוהה. זה עניין שונה לחלוטין מאשר לקחת מדינה מערבית ולייצר צמיחה גבוהה. אין כמעט שום דמיון בין הבעיות של סין לבין הבעיות של אירופה.
אגב, ראיתי אתמול כתבה מעניינת על נושא הצמיחה באירופה:
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1789909
3. "מע"מ לא בהכרח פוגע בשכבות החלשות" = "אפשר להגדיל מע"מ על מוצרים שהשכבות החלשות לא מבזבזים עליהם הרבה". זו הייתה כוונתי. חשבתי למשל על איך שכולם התרעמו על המס על הבירה, בזמן שעניים לא באמת שותים הרבה אלכוהול (האמת היא שההפרש ביניהם לבין האחרים די קטן לגבי האלכוהול, אבל לגבי הוצאות רכב הוא גדול).
4. תמיד צריך לאזן בין דברים. אני בהחלט לא בעד להעלות את מס החברות לשמיים כדי לכסות חובות, ואני גם לא בעד למכור את אזרחי ישראל לעבדות בשביל לכסות חובות.
9. אין צורך להתנצל. אני רחוק מלהיות מומחה-על לכלכלת ישראל והעולם, וככל שאני קורא יותר כך אני רק מגלה שאני יודע פחות. אולי תשמח לגלות שלפני 5 שנים הייתי נחרץ הרבה יותר לגבי כמעט כל נושא, ובעוד 5 שנים בוודאי אהיה נחרץ עוד פחות.
1. אני לא יודע אם זה עד כדי כך "לא חוכמה". למיטב הבנתי דברים דומים ניסו ומנסים לעשות בחלק מהמדינות באפריקה וזה לא מצליח (וזה כבר נושא שבו הידע שלי הוא לא אפסי, הוא שלילי). בכל אופן, לא העלתי השוואה כלשהי בין סין לאירופה, ואני לא בטוח אם יש בכלל מקום להשוואה ביניהן. הכתבה על יזמות באירופה מרתקת, תודה. אבל אם כבר הזכרנו את סין, אולי כדאי לציין שיש הרבה השקעות באירופה ובכלל מצד סין:
http://www.cnbc.com/id/47713385/China_Investment_in_Europe_Triples
והצד הישראלי:
http://www.themarker.com/markets/1.1777496
בכל אופן, לגבי אמירתי המקורית על סין, אני חושב שמה שניסיתי להגיד הוא ששווה להסתכל איך מדינות אחרות התנהגו כשהן היו במצב דומה לשלנו ומה הצליח ומה לא. כמובן, המצב שלנו הוא לא בדיוק דומה למצב של אף מדינה במאה השנים האחרונות ובטח שלא לסין, אבל זה לא אומר שאין לנו מה ללמוד מאחרים (או אפילו מעצמנו, מהעבר). התוכנית הכלכלית של 2003 בישראל הייתה מבוססת ברבים מחלקיה על תוכנית צמיחה דומה שיישמה ממשלת אירלנד בשנות ה-90 ואני מניח שגם תוכנית הייצוב הכלכלית של אחרי משבר מניות הבנקים הייתה מבוססת במידת מה על דברים שעבדו בעבר במשברים דומים.
3. אם כך לא הבנתי אותך נכון (חשבתי שאתה מדבר על העלייה הכללית של המע"מ ל-17% ותו לא). בכל אופן, לא נראה לי שנעשית ממש סלקציה שכזו בין המוצרים בהטלת המע"מ, ולא ממש שמעתי מישהו בין הפוליטיקאים או הכלכלנים מדבר על זה ברצינות. מעניין יהיה לבדוק אם סלקציה שכזו (במע"מ ושאר המיסים על צריכה) נעשית בחלק ממדינות המערב ובאיזו מידה.
אתה יוצא מנקודת הנחה מסוימת, והחל מאותו רגע כמובן שאין ברירה אלא להסכים איתך. כלומר, אם מקבלים את ההנחה שאין שום טעם להתנגד לקיצוצים כי החרדים, המתנחלים, הועדים והצבא הם קבוצות לחץ, אז ברור שחייבים לבחור בין המשך הגדלת הגירעון להעלאת מיסים, שהיא אחראית יותר (יוון ספרד בלה בלה בלה).
אלא שאולי בעצם ההתמרמרות עצמה היא צעד ראשון בדרך להיפך לקבוצת לחץ. אתה הרי קצת אכלת את הכובע בעניין המחאה (בפומבי, ובלי להתבייש) וראית שגם 'מעמד הביניים' הבלתי משוייך יכול להיפך לקבוצת לחץ. הבעיה היא שזו קבוצת לחץ שביטאה את הרעיונות שלה בצורה אמורפית ומבולגנת, ולא הבהירה מאיפה היא רוצה את הכסף (כלומר, כל אחד אמר משהו אחר, והאחרים, כלומר הרוב, פשוט ייבבו). עובדה היא שעד איזשהי רמה ראש הממשלה כן התייחס ברצינות למחאה. כרגע, לא מספיק כדי להתייחס ברצינות רבה יותר משהוא מתייחס לחרדים. אבל אולי זה ניתן לשינוי. ואם זה לא ניתן לשינוי, באותה מידה גם המשך הדיון מיותר בשאלה מה עושים בהינתן שקבוצות הלחץ ממשיכות לחיות על חשבוננו – מיותר. יאללה לעזוב. אולי זה הפתרון הנכון, אבל אם כך, כל שאר הדיון חסר טעם.
מה שיהיה הגיוני יותר הוא ללחוץ לשרטוט קו הרבה יותר ברור בין עליית המיסים לבין פרזיטיות כלכלית (לאו דווקא חרדית, אם כי בעיקר, מן הסתם). בביטול הטענות והמשך קבלה של המצב הקיים אין שום היגיון.
אם אין ברירה אז תסכים ותפסיק להתווכח כל הזמן.
מתי אכלתי את הכובע בענין המחאה? אני עוד לא ראיתי שמעמד הביניים יכול להפוך לקבוצת לחץ. בינתיים זה לא קרה, בין השאר בגלל שאתה וחבריך יפי הנפש מסרבים בתוקף להתפקד לליכוד, אבל נעזוב את זה כרגע. בינתיים התוצאה החיובית היחידה של המחאה היא העברת הפוקוס מהעניין הבטחוני לעניין הכלכלי, וכתיבת דוח טרכטנברג שהוא יכול להיות בסיס להרבה רפורמות עתידיות.
דווקא בפסקה האחרונה כתבתי שיש טעם לשים לב ולהתנגד וכו'. אני לא יוצא מההנחה הזו, אני רק כותב שאם היא נכונה אז גידול במיסים עדיף על כלום. אם היא לא אז לא.
אני חושבת שרוב האנשים אומרים שאם אי אפשר לבטל את קבוצות הלחץ, אז יש להעלות במיסים. אבל יש את השאלה של "איזה מיסים" ואני לא לחלוטין מסכימה איתך עליהם (דברים כמו מס ירושה, רווחים כלואים, יצירת מדרגת מס חדשה ומיסוי העשירים, הכנסת מיסוי שפוי על ריווחי הון ועל דירה שנייה וכו'). העלאת מע"מ ל 17% נראת לי כמו צעד דרסטי ומטורף. כוח הקנייה של משכורת ממוצעת בארץ הוא גם ככה די קטן ולא היה צריך להרע אותו. מה שכן הייתי מצפה זה לראות הורדת מחירים – את מה שרמי לוי התחיל לעשות לשופרסל ומה שגולן עשו לפלאפונים – שבירת מונופולים וקרטלים בצורה נחושה ואפקטיבית (בלי לגרום לקריסות). אם מחיר המוצר ירד במקביל לזה שהמע"מ יעלה, נעמוד בזה.
השוואה למדינות אחרות לא נותנת הרבה בלי השוואה לכמה הן מוציאות פר נפש. אתה יכול להגיד לי שהמע"מ הוא 50% ומס הכנסה הוא 70% אבל שהמדינה מממנת דיור, אוכל, חשמל ומים לתושבים. השאלה היא מה עושים עם הכסף הזה.
אני מסכימה עם הכותב מעלי שההנחה הראשונית שלך היא בעייתית – יש לך השקעת כסף בדת (מימון ישיבות, שכר רבני ערים ועוד), בדתיים (קצבאות ילדים, מימון אברכים, דיור דיבורי ועוד), בהתנחלויות ומונופולים/טייקונים/חברות גדולים בלי שום פרופורציה לגודלם באוכלוסייה. יש לך פה הרבה מאוד שומן לקצץ כאשר במערכת הבריאות הרווחה והחינוך כבר לא נשאר הרבה שומן.
דברים כמו מס ירושה, יצירת מדרגת מס חדשה וכו' לא מספיקים. בדוח של טרכטנברג מצוין בדיוק כמה כל אחד מהם יכניס לקופה, את יכולה לבדוק בטבלה שבעמוד האחרון של פרק המיסים. לגבי הרווחים הכלואים הגבתי ליונתן בהודעות שיותר למעלה.
בכל אופן, כמו שכתבתי ברשומה, אני בהחלט בעד לקצץ את השומן היכן שהוא ישנו, ולהעביר ביקורת כאשר נכנעים לקבוצות לחץ. אבל הביקורת צריכה להיות עניינית – יש דברים שאי אפשר לעשות במהירות, ויש דברים ששום ראש ממשלה לא היה מצליח להעביר. אני חושב שעדיף להתרכז במה שאפשר לעשות, ולא בפנטזיות נוסח "למה הוא לא פשוט מפנה את כל ההתנחלויות, שובר את כל המונופולים, עושה שלום עם הפלסטינים ומוצא נפט בדימונה?".
קראתי קצת על הדברים שהתרחשו בספרד, ביוון, בקליפורניה ובמקומות אחרים. תמיד הקיצוצים מגיעים בסופו של דבר לחינוך, לבריאות, למשטרה, לכוחות הכבאות, פשוט מכיוון שאלו הסעיפים העיקריים והגדולים. כשאתה צריך מיליארדים, רק שם הם נמצאים.
לא טענתי שאף אחד מהדברים האלו מכניס מספיק, אבל כל אחד מכניס קצת. ייתכן שזה, בשילוב עם דברים אחרים (הוסיפו מדרגת מס, העלאת מס הכנסה מתונה יותר ועוד) היו מאפשרים להגדיל את המע"מ בפחות בנוסף לסוג אחר של קיצוצים.
מעולם לא אמרתי "למה הוא לא פשוט מפנה את כל ההתנחלויות, שובר את כל המונופולים, עושה שלום עם הפלסטינים ומוצא נפט בדימונה?".
אבל כן יש הרבה מאוד כסף שמחולק בדרך מאוד אי שיוויונית בצורה שלווא דווקא תמצא לה מקבילה בעולם ולכן אני לא מסכימה בצורה מלאה עם ההקבלה שעשית למדינות אחרות. נכון שאצלהם היו חייבים לקצץ במקומות הנ"ל, אבל אנחנו לא במצב שלהם ואצלנו צריך להתחיל לקצץ ממקומות אחרים (ואז, אם חייבים, להתחיל לקצץ במקומות האלו).
אני לא מאמינה בלהגיד "אי אפשר לקצץ במקומות האחרים אז לא ננסה ובמקום זה נעשה קיצוצים כואבים יותר בתזמון מאוד לא טוב" כי אני חושבת שהכלכלה הישראלית לא יכולה להמשיך לעמוד במימון קבוצות לחץ כאלו (בין אם זה טייקון מיליונר ובין אם זה חרדי עני) לאורך זמן. אם לא יהיה שינוי, אנחנו נקרוס עוד עשור או שניים. דווקא עכשיו כשברור שמשבר בפתח ויש גיבוי של פישר והבנה שיש צורך בקיצוצים, הייתי מצפה שראש הממשלה יעשה צעדים אמיצים ונחוצים במקום להמשיך באותו חוסר איזון. אני לא מאמינה שזה באמת לא אפשרי. לחרדים אין 70 מנדטים. ראש הממשלה מפחד.
דוגמא קטנה לחוסר האיזון – להקצות 50 מיליון להקמת אוניברסיטה חדשה תוך כדי קיצוץ בהשכלה הגבוהה. זה לא בדיחה? אם אין לנו מספיק כסף ל 6 האוניברסיטאות שיש לנו (7 אם כוללים את הפתוחה) ויש לנו אחוז אקדמאים מאוד גבוה, למה צריך עוד אוניברסיטה? אפשר לחכות עם זה כמה שנים. אבל זה אריאל אז ההצהרה הפוליטית חשובה יותר מהעובדה שהתארים בארץ נהיים פחות ופחות טובים בגלל הגדלת כיתות וקיצוץ בקורסי בחירה.
בנוגע למס חברות – תחת ההנחה שהממשלה מנסה למקסם את האינטרס של המשק – חברות ואזרחים – אתה אולי צודק. השאלה היא אם אין חשש ששיעור מס החברות לא נקבע כך שיישב על הסוויט-ספוט ויכניס מקסימום רווח למשק, אלא על איזשהי נקודה נוחה יותר לחברות עצמן, פשוט כי נציגי המדינה עשויים לעבוד באותן חברות בעוד כמה שנים לכשישתחררו.
ספציפית בהקשר הזה אם טרכטנברג אמר שאין לעלות מעל 26% אני מקבל את זה. אבל במובן הרחב יותר אתה פשוט מתעלם בצורה מאוד נאיבית משחיתות כלכלית.
נכון, גם שחיתות זו בעיה אפשרית. אבל לא נראה לי סביר שביבי, שטייניץ וטרכטנברג בונים על עבודה עתידית אצל נוחי דנקנר. כמו שלא סביר שפישר פועל ממניעים של שחיתות מכיוון שהוא במעמד שבו לא מעניין אותו מה מיליארדר כזה או אחר חושב, כך אני מאמין שגם ביבי ושטייניץ לא מושחתים בנושא הזה.
ביבי ושטייניץ כנראה שלא, כי אני לא רואה סיבה שלא ישארו בפוליטיקה. פישר – אולי דווקא כן. הוא כבר עבר בעבר מספר פעמים בדלת המסתובבת שבין המגזר העסקי והפרטי לבין המגזר הציבורי-מדיני. לגבי טרכטנברג, אני לא בעמדה לומר.
מעשים כאלה לא חייבים להיות לגבי העתיד, הם גם יכולים להיות החזר על העבר.
(איני מאשים אף אחד רק מתייחס לאופן הכללי ששחיתות עובדת)
גם מבחינת המגזר העסקי פישר נמצא שלוש ליגות מעל נוחי דנקנר. אני בטוח שלא אכפת לו מה איזה מיני-טייקון מארץ הקודש חושב על הריבית.
נכון, נוחי דנקנר לא רלוונטי כאן, אלא בעלי עניין זרים שמשמעותיים ממנו. אם פישר ירצה לעבור לעבוד במוסד פיננסי גדול או בבנק מרכזי אחר או ב-IMF או בכל מקום משמעותי דומה כשתסתיים כהונתו השנייה כנגיד בנק ישראל, אתה חושב שאותו מוסד או ארגון לא יסתכל על האופן שבו הוא תיפקד והצעדים שאותם ביצע בתקופתו כנגיד בנק ישראל? ודאי, ובוודאי שפישר מודע לכך. האם יש לזה השפעה ניכרת כלשהי על קבלת ההחלטות שלו בפועל? אני לא יודע. זה הכול נשמע די קלוש, אבל אני פשוט לא יודע.
הוא כבר הואשם בעבר בידי ג'וזף שטיגליץ בכך שבתפקידו כמשנה למנכ"ל ב- IMF הוא היה מוטה יתר על המידה לטובת ארצות הברית במהלכים שיזם, מסיבות שלא ברור אם הן טהורות או לא. כמובן, פה מדובר בסיטואציה שונה למדי.
בכל אופן, מה שמשמעותי יותר כאן, ומה שאני חושב שעמרי התכוון אליו, הוא צורה זו של שחיתות מצד פקידי האוצר והרגולטורים השונים. כבר ראינו רבים מהם עוברים לא פעם בדלת המסתובבת המפורסמת (לעיתים, כן, לנוחי דנקנר), כך שיש כאן יסוד לדאגה.
איבדת אותי כשליכלכת על הבירה, כל השאר אמיתות צרופות
לגבי הגרף האבוד – אתה יכול אולי להעלות את האקסל הזה לגוגל-דוקס / אופיס365 / צילומסך לפליקר / לאמשנה, ולתת לינק בתגובות – חבל על העבודה הקשה שלך
כתבת הרבה.
אני נוטה להסכים עם חלק מסעיפים, ממש לא להסכים עם אחרים. אני לא יכול להתייחס לכל פסקה בפוסט המאוד מעניין שלך, אבל נתקלתי כבר ברשת בהתייחסות למע"מ הגבוה יותר שמשלמים בסקנדיביה כאילו שזה מעקר את התלונה על הייקור הזה. מה שלא מציגים זה את ההוצאה הממשלתית פר נפש על חינוך, בריאות, תחבורה ציבורית ושאר השירותים שהמדינות האלו מספקות. יש לי הרגשה שהורים לילדים ביסודי לא מוציאים אלף ש"ח (+-) על ספרים כל שנה לכל ילד, ומסדרונות בתי החולים לא עמוסים בחולים שממתינים למיטות. בכלל, נראה לי שהתושבים במדינות האלה מקבלים בחזרה הרבה יותר מאיתנו על המסים שהם משלמים. שווה לבדוק גם את זה.
השורה התחתונה בעיני היא מה שיקרה לתוצר אחרי הקיצוצים. החוב הלאומי הוא לא חזות הכל. סך התוצר לעומת זאת עומד לקטון משמעותית לאחר קיטון בהכנסה הפנויה של האזרחים וקיטון גדול בהוצאות הממשלה. התוצאה של זה תהיה אבטלה ואפילו מיתון. את זה יודע להגיד כל סטודנט שנה א' לכלכלה.
יש פתרונות אחרים. ואפשר היה לא לוותר לחברות עם הרווחים הכלואים. אפשר היה לוותר להן אבל לפחות להתעקש שישקיעו פה את הרווחים בתמורה לפטור ויצרו פה מקומות עבודה חדשים. הצורה שבה הולכים לקראתם היא רחוקה מלהיות קשורה באינטרס להשאיר אותם פה. הויתור שהם קיבלו מריח לי כמעט כמו משהו שמישהו עוד ייחקר עליו.
אפשר היה לעשות הרבה דברים אבל הכל תלוי בסדר העדיפויות, ויש פה סדר עדיפויות ברור ובו האזרח הקטן הוא האחרון שחושבים עליו.
מדינות צפון אירופה עשירות יותר מאיתנו. התושבים שם מייצרים יותר. להתלונן על כך שהם מקבלים יותר מהממשלה זה כמו להתלונן על כך שילד עשיר מקבל יותר צעצועים מאבא שלו. הנקודה של המע"מ הגבוה הייתה רק לומר שמע"מ גבוה זו לא בהכרח מדיניות קפיטליסטית במיוחד, זה הכל. מערכת הבריאות הציבורית במדינות אירופה, דרך אגב, לא טובה יותר מזו שבארץ ולפי מדדים מסוימים אף גרועה יותר.
החוב הלאומי הוא הדבר המפחיד ביותר. התכווצות התוצר, מיתון ואבטלה זה גם מפחיד, אבל נכון לעכשיו הקונצנזוס בין הכלכלנים הוא שהחוב מפחיד יותר. ואני מסכים עם הקונצנזוס הזה. חובות לא נעלמים, הם רק הולכים ותופחים. אבטלה כן תיעלם כשהמשבר יגמר. אבל כל עוד יש חובות הוא לא יגמר.
לגבי הרווחים הכלואים הגבתי ליונתן למעלה. יותר מדי מדברים עליהם לאחרונה כאן, אבל הסיפור לא כל כך פשוט. לא קל לגבות את הכסף הזה כפי שיחימוביץ' מנסה לתאר. האוצר זקוק לכסף כאן ועכשיו, לא אחרי מו"מ שימשך עוד שנים.
יש פה סדר עדיפויות שכולל כניעה לקבוצות לחץ שונות. זה בעייתי, ואפשר לבקר את ראש הממשלה על כך, אבל הביקורת צריכה להיות עניינית על מנת שתהיה בה תועלת.
בשוודיה מיטות אשפוז ל1,000 איש במצב גרוע מבארץ:
http://www.oecd-ilibrary.org/sites/health_glance-2011-en/04/03/g4-03-01.html?contentType&itemId=%2Fcontent%2Fchapter%2Fhealth_glance-2011-31-en&containerItemId=%2Fcontent%2Fserial%2F19991312&accessItemIds=%2Fcontent%2Fbook%2Fhealth_glance-2011-en&mimeType=text%2Fhtml
יש שלל תחומים רפואים באתר של OECD שמראים בינוניות רפואיות , בלשון המעטה שם.
מספר המנתחים בשוודיה ובישראל דומה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל Sweden.pdf
זמני המתנה גבוהים לטיפולים:
http://www.nationalcenter.org/NPA555_Sweden_Health_Care.html
לגבי חינוך, בפינלנד הציונים טובים וכנראה שמערכת החינוך טובה, למרות השקעה בינונית, אבל בשוודיה ודנמרק הציונים בינוניים למרות השקעה גבוהה. לגבי ספרים אני לא יודע, אבל לגבי אקסטרות אחרות להבנתי לא תצטרך לשלם 1000 ש"ח בשנה.
התחבורה הציבורית כבר מזמן לא חינם, לפחות לא בשוודיה, ויש הטוענים שהיא יקרה מבארץ.
ברווחה ניתנים יותר שירותים, והקצבאות יותר גבוהות.
מצד שני המיסים גבוהים יותר. תחשוב האם שווה לך, באם שכרך ממוצע, לשלם 40% מס הכנסה + 25% מע"מ (דנמרק). וגם אם כן, האם תקבל את מה שמקבלים שם נוכח השחיתות והסיאוב, המגזרים התופחים, אופיים של אזרחי ישראל ןכיו"ב
כל מה שאתה אומר זה דברי טעם, אבל דווקא עם הנחת הבסיס אני מתקשה להסכים, שאם ההכנסות של הממשלה ירדו, צריך להוריד גם את ההוצאות. מי אמר שבמצב של מיתון צריך לשמור על איזון בין הכנסות הממשלות לבין הוצאותיה. כמדומני שקיינס אמר ההיפך. בסביבת הריביות הכל כך נמוכה כיום, לא יקרה שום דבר אם הממשלה תלווה עוד. יפן חיה עם גרעון שהוא 200% מהתל"ג (ישראל – 75% מהתל"ג), הין היפני חזק מאי פעם, והריבית עליו אפסית מאי פעם.
מה הכוונה לא יקרה שום דבר?
יקרה ריבית. מיליארדים שהאזרחים יצטרכו לשלם עבור כלום. זה כסף שאנחנו צריכים לעבוד עליו קשה מאוד, נעביר אותו לממשלה ובתמורה לא נקבל שום דבר. מדובר בביזבוז כסף הכי גדול שיש.
נכון שקיינס אמר ההיפך ולכן הוא טעה בגדול.
קיינס צדק, וצדקתו מתבררת יותר ויותר כל יום שהמשבר העולמי נמשך. כל הניבויים האנטי קיינסיאנים כשלו בגדול. אפשר לקרוא קצת את הבלוג של פול קרוגמן להתרשם.
ברמות הריבית האפסיות הנוכחיות, אין למשק שום צורך ויתרון בהורדה נוספת של הריבית, וגם העלאה קלה לא תזיק. הורדת מיסים היא דרך הרבה יותר משמעותית ויעילה לתמרץ את המשק. אדרבה, הריבית האפסית, שכנראה תהיה עוד יותר אפסית בזכות הקיצוצים, היא אסון בגלל תרומתה לבועת הנדל"ן, שעוד לא התפוצצה בישראל.
למעשה, הסיבה למשבר העולמי היא סביבת ריבית נמוכה שתרמה לניפוח בועות הנדל"ן. נמצא אפוא שהגאון פישר טוען שההתמודדות עם המשבר צריכה להיות על ידי חיזוק הגורם המרכזי שיצר אותו – הריבית האפסית מנפחת הבועות.
לחדד את הנקודה – כמדומני שהריבית הנוכחית היא הריבית הנמוכה ביותר בתולדות ישראל (למעט אולי שיא המשבר ב-2009). אם החשש הגדול הוא הסיטואציה של הריבית, האם הריבית הנמוכה בתולדות ישראל מצדיקה אקטים דרמטיים של קיצוץ כדי לשמר אותה, או שניתן לסבול עליה קלה? התשובה ברורה למדי.
מצטער, אבל הקשר בין הטענות שלך למציאות רופף ביותר. אתה מתעלם מההתערבות של הממשל האמריקאי בשוק המשכנתאות, התערבות המהווה את הגורם העיקרי למשבר הנדל"ן.
בני סמכא טוענים שההתערבות של הממשל האמריקאי בשוק המשכנתאות הייתה גורם שולי/
http://mediamatters.org/research/2011/07/20/ny-times-piece-echoes-right-wing-falsehood-on-f/160806
אבל הויכוח הזה מיותר למדי, כי אפילו אם הייתה גורם משמעותי, מה בכך. האם לא ברור שעם התערבות הממשל או בלעדיה, ריבית נמוכה מעודדת בועת נדל"ן? זה ברור כמו אחת ועוד אחת. קל להתמנף אז מתמנפים. גם באירלנד ובספרד ריבית נמוכה גרמה לבועה.
שיקול נוסף הוא שריבית נמוכה הרסנית לחוסכים לפנסיה.
השיקול המרכזי ביותר הוא שריבית נמוכה מקרבת אותנו לריבית האפס, שהיא קצה גבול יכולתו של הבנק המרכזי לתמרץ את המשק באמצעים רגילים. אין שום סיבה להתקרב לטריטוריה המסוכנת הזו, ובטח שהזוי במיוחד להעלות מיסים לשם כך.
מה הכוונה בני סמכא? יש כלכלנים התומכים בתיאוריה הקייסיאנית כמו שיש כאלה המתנגדים לה.. זה שהבאת שם של אחד התומכים לא מחזק את הטענה שלך.
https://orikatz.wordpress.com/2012/06/18/stories/
ברי סמכא שלא חזו את המשבר.. בניגוד לאחד שחזה:
בבלוג של פול קרוגמן אפשר להתרשם בעיקר מתעמולה. בפרט שהמדיניות הכלכלית היא לא נושא ההתמחות שלו אלא סחר.
אגב, אם אתה מתרשם מקרוגמן וטוען שריבית נמוכה יוצרת בעיות.. זה קצת אוקסימורון. קרוגמן עשה בתחילת העשור הקודם קמפיין למען הורדת ריבית.. ואחר כך טען שלמדיניות המוניטרית לא היה שום קשר למשבר.
פה יש מלא ציטוטים שלו מהתקופה ההיא:
http://www.mises.ca/posts/blog/the-fatal-conceit-of-paul-krugman/
כמו כן, לא ראיתי שקיינסיאנים יוצאים נגד הריביות הנמוכות.
מה זה צדק, אתה רואה שהמצב בארצות הברית טוב? המשק האמריקאי משגשג?
אז קרוגמן אמר שתכנית התמריצים הייתה צריכה להיות גדולה יותר.. בסדר, אחלה תירוץ. אבל בכל מקרה זו לא הוכחה לצדקתו של קיינס.
נו, והיום אנחנו חיים ב-2012 ולא ב-2001, ומבינים את מה שקרוגמן לא הבין אז, שריבית נמוכה יוצרת בועת נדל"ן.
לגבי האסכולה האוסטרית, היא לא מתחרה בקיינסיאניזם. היא מתחרה בגרפולוגיה, באסטרולוגיה, בקריאה בקפה, בתיאוריות הקונספירציה על רצח רבין וביתר הבלים מסוג זה. לחילופין היא מתחרה בדתות הגדולות, כי היא ממלאת עבור מאמיניה את התפקיד שממלאת דת. דבקות חסרת פשרות בעיקרון אחד, תוך איבוד כל עניין בבחינה אמפירית שלו או בתפיסה מורכבת יותר של העולם. האוסטרים תמיד חזו משבר, כפי שדתות חוזות תמיד אסון למי שלא מאמין בהן. אבל המשבר שהאוסטרים חוזים הוא משבר אינפלציוני, ואילו אנחנו במשבר מהסוג ההפוך (פרט למחירי הזהב שאכן עולים, אבל כמה אפשר לנופף באינדיקטור אחד, שגם הוא כבר איבד את המומנטום).
וואו, זה אחד הדברים הכי שטותיים ששמעתי בשבוע האחרון.
א. קרוגמן עדיין לא מבין זאת.
ב. לא מבינים את המורכבות? כנראה שאתה לא מבין את המורכבות, מאחר שהסיבה שהם מתנגדים לאמפריציזם היא המורכבות של הכלכלה.
הטענות שלך מייצגות חוסר הבנה מוחלט של הנושא. אולי כדאי שתקרא לעומק.
קרוגמן בהחלט סבור שהריבית הריאלית השלילית שהייתה ביוון ובספרד בתקופה שקדמה למשבר האירו גרמה לבועת הנדל"ן שם.
כשמתנגדים לאמפיריות, מה נשאר מלבד אמונה דתית? האמונה שהשוק החופשי יסדר הכול היא כמו האמונה שאלוהים ברא את המאובנים כך שיראו כאילו נוצרו לפני מיליון שנה, אבל באמת הם נוצרו לפני 5,000 שנה. אין דרך להתווכח עם טענה כזו.
טוב, התעמקתי קצת בכתבי קרוגמן (לא כי הוא בהכרח צודק בכל תחום, אבל הוא בהחלט גדול הכלכלנים היום ושווה להבין את דעתו) הוא בוודאי מודה ששיעורי ריבית נמוכים הם השורש של בועות נדל"ן. הוא חולק על כך שהשערים האלו נגרמים ממדיניות בנק מרכזי. הם נובעים מהעדפה כללית של בני אדם בתקופה הנוכחית לחסוך במקום לצרוך.
http://www.nybooks.com/articles/archives/2010/sep/30/slump-goes-why/
כך או כך, הנקודה ברורה – מה שאנחנו צריכים זו מדיניות מרחיבה שתעודד צריכה, ולא מדיניות צנע שתגרום להפחתת ביקושים.
אגב, לפחות בטקסט שקראתי הוא לא שולל כליל את תפקידו של הבנק המרכזי. הוא רק לא חושב שהוא העיקר.
א. אם הוא לא חושב שהבנק המרכזי הוא השורש של בועות נדל"ן מדוע הוא כתב ב2002:
To fight this recession the Fed needs more than a snapback; it needs soaring household spending to offset moribund business investment. And to do that, as Paul McCulley of Pimco put it, Alan Greenspan needs to create a
housing bubble to replace the Nasdaq bubble
ב. נדמה לי שאתה לא מבין כל כך שכלכלה היא לא מדע מדויק ולכן אמפיריות בה היא בעייתית או לא אפשרית (לא מפתיע שקיינסיאני רואה זאת כך). קשה גם להבין את טענת הגרפולוגיה. קראת את ספריו של קרל פופר בנוגע לפילוסופיה של המדע? או את המאמר של האייק בקבלת פרס הנובל בכלכלה?
אתה גם לא מבין את הטענה שלהם בנוגע לשוק חופשי. הם טוענים שבגלל המורכבות של המערכת הכלכלית קשה לנו לכוון את המדיניות בכדי שהיא תביא פירות נכונים. הם רואים את השוק כמעין מערכת מידע.
אגב,
http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_predictions
ג. בנוגע להרחבות, קרא את הראיון הבא.. אחרי הכל, לשוודים יש ניסיון עם חובות והרחבות תקציביות:
http://www.spectator.co.uk/issues/14-april-2012/swedens-secret-recipe
ד. אין לי מושג מדוע אתה טוען שקרוגמן הוא גדול הכלכלנים. החבר כל הזמן טועה והפוך את העניין לסתם עסק פוליטי… וגם לא הצליח לחזות את המשבר (באופן גרוטסקי הוא אף עודד את הבאתו) זה שבדעות הפוליטיות הוא איתך לא הופך אותו לגדול.
א) אני לא הסנגור של קרוגמן. בוא נסגור את הויכוח הזה.
ב) הרי לפי פופר, אם אפשר לתת ניבויים, שאם לא יתממשו יפריכו את התיאוריה – זהו מדע.
מהבחינה הזו אני חושב שגם האסכולה האוסטרית וגם הקיינסיאניזם הן תיאוריות מדעיות. רק שההשקפה של האסכולה האוסטרית היא תיאוריה מדעית שהופרכה כבר בשפל הגדול. בסיס הזהב התברר כקטסטרופה והעצים את אסונן של מדינות שעשו בו שימוש.
ג)ממה שאני מבין מהכתבה – אני מאוד מסכים איתה. הפחתות מס הן דרך מעולה לתת תמריץ למשק בשפל, בפרט אם הן מתרכזות במעמדות הנמוכים שהופכים כסף לצריכה. אני לא חושב שקרוגמן או קיינס יחלקו על כך. חבילת התמריצים של אובמה, שלדעת קרוגמן הייתה חשובה אך קטנה מדי, כללה אלמנטים של הפחתת מס.
ד) באופן אישי אני דווקא מאוד לא בדעות של קרוגמן מבחינה פוליטית. הוא שמאלן שבא מנקודת מוצא של חיפוש שוויון ואני ימני שהעיקרון החשוב ללבי הוא החירות. זה לא משנה את הערכתי שמבחינה אובייקטיבית המשנה הקיינסיאנית מסבירה את המחזוריות הכלכלית בצורה הגיונית שמתיישבת עם העובדות בשטח.
מה זה הופרכה בגדול? אתה קראת את ספרו של מארי רותב'ארד "השפל הגדול" שאתה טוען זאת? קראת על פעולותיו של הובר?
אגב, אם ברצונך לקרוא את הספר הוא ניתן להורדה במלואו כאן:
יש ללחוץ כדי לגשת אל AGD.pdf
גם לא ראיתי שניו דיל כל כך הצליח.. בניגוד לטענה השגורה.
הגיע הזמן לשנס מותניים וללמוד על הטעויות המוניטריות של הרשות שנקראת הפדרל רזרב בשנות ה20 ובפתיחת המשבר, על מדיניות ההתערבות של הובר, שכללה חוק מכסים שגרים להתמוטטות הסחר העולמי, על הגדלת ההוצאה הממשלתית שלו והעלאת המיסים שגרמה להדרדרות, ועל כל מיני חוקים ותקנות משונים שהוא יצר. וגם על כך שהניו דיל בכלל לא סיים את השפל הגדול ושבכלל בסוף שנות ה30 האבטלה עמדה על 20%. עד כדי כך ששר האוצר של רוזוולט, הנרי מורגנטאו, אמר בשנת 39:
"We have tried spending money. We are spending more than we have ever spent before and it does not work. And I have just one interest, and if I am wrong … somebody else can have my job. I want to see this country prosperous. I want to see people get a job. I want to see people get enough to eat. We have never made good on our promises. … I say after eight years of this Administration we have just as much unemployment as when we started. … And an enormous debt to boot
קיינס גם אמר שבתקופות טובות הממשלה צריכה לשמור עודפים עבור תקופות רעות, וזה לא קורה. קיינס רצה שהממשלה תצבור חובות על מנת להתניע את הביקושים במשק ולחזור למסלול של צמיחה, שזה יכול להיות עוד איכשהו הגיוני עבור מדינה גדולה שמשפיעה על הכלכלה העולמית כמו ארצות הברית, אבל לא עבור ישראל. הצמיחה שלנו תלויה במשבר באירופה, לא בביקושים במשק. גידול בחוב הישראלי לא ישפיע על המשבר באירופה, ואנחנו ממש לא רוצים להגיע למצב של יפן. חשוב לזכור גם למי ממשלות חייבות את הכסף – ממשלת יפן חייבת אותו בעיקר לאזרחי יפן, שזה פחות חמור מאשר להיות חייב לכל מני בנקים זרים.
להגיד שהצמיחה שלנו תלויה במשבר באירופה ולא בביקושים במשק זה פשטני. האמת היא שהצמיחה שלנו תלויה גם בזה וגם בזה. אמנם איננו יכולים לכפות על מריו דראגי לעשות משהו, אבל אין סיבה להחריב את החלק שנתון להחלטתנו. מלבד זאת, התנהלות "בלתי אחראית" תפחת את השקל וכך תאושש את היצוא, אפילו בתנאים קשים באירופה. למעשה, בכל מקרה פיחות השקל יהיה הכרחי כדי לשמור על תחרותיות, כי נראה שאפילו דראגי האימפוטנט מתחיל להבין שאין מנוס מצעדים שיביאו לפיחות האירו.
אם ישראל הייתה בסיטאוציה המשקית של יפן, מה היה רע. תל"ג גבוה, תשתיות תחבורתיות באיכות מדהימה ושיעורי ריבית אפסיים. מה עוד שחובות גבוהים הרבה יותר מתאימים לישראל, שלה בניגוד ליפן, אין בעיה דמוגרפית, ובקרוב מאוד, שוב פעם בניגוד ליפן, נתקרב לעצמאות אנרגטית עם מאגרי הגז הטבעי.
רק שאני אבין, אתה יודע שהתמ"ג (היום אף אחד כבר לא משתמש בGNPׂ) שם בקושי עלה מאז אמצע שנות ה90 ושהשכר הממוצע ירד ב20% (וכנחשב את השכר החציוני נראה שהוא נפל בטח ביותר)?
יפן עשתה טעות איומה כשלא יזמה אינפלציה גדולה שהייתה מנקה את שאריות הבועה הפיננסית. בנוסף, היא סובלת מבעיה דמוגרפית חמורה. עם זאת, זו עדיין מדינה מעוררת קנאה עם רמת חיים מצוינת –
http://www.nytimes.com/2012/01/08/opinion/sunday/the-true-story-of-japans-economic-success.html?pagewanted=all
מעוררת קנאה? ובכן, מבחינת משכורות חציוניות בכוח קנייה הם בממוצע של הOECD.. מתחת לשורה של מדינות מערביות.
לפי מדד הbetter life index של הOECD יפן גם נמצאת אחרי שורה של מדינות, עם ציונים נמוכים משמעותית:
http://www.oecdbetterlifeindex.org/countries/japan/
אף אחד לא קובע למי מתאימים חובות מלבד השוק שאותו אף אחד לא יכול לחזות.
היכולת שלך לגלגל חובות תלויה בנכונות המשקיעים להלוות לך כסף. ואת זה אתה לא יכול לחזות. מה שאתה כן יכול לומר, זה שככל שמדיניות התקציב תהיה יותר אחראית כנראה הריביות יהיו יותר נמוכות.
למדינת ישראל יש צורך יותר גדול באמון המשקיעים כדי שכאשר פורצות מלחמות היא תוכל לממן אותם בלי לקרוס.
ולגבי ה"מה רע": אני לא בטוח שיפן תחזיר את החובות שלה לאזרחיה. לדעתי בזבוז כספי הפנסיה של האזרחים ללא וללא כל חשבון מתוך אמונה שיהיה בסדר זה רע, לא מוסרי ולא תפקידה של הממשלה. אם היא רוצה להגדיל הוצאות שתגדיל מיסים.
טיעון נוסף הוא שאת הגרעונות הגדולים של שנות ה90 ממנים עכשיו אלו שעובדים שבכלל לא היה להם זכות הצבעה (כי הם היו צעירים או כי הם לא נולדו) כאשר לקחו מהם את כספם. וזה לא דמוקרטי.
שני חלקי תגובתך סותרים זה את זה.
אם רק השוק צודק, אז כיצד אתה יכול לחלוק על חוכמת השוק שבוחר להלוות כסף ליפן בריבית אפס. יפן לא מכוונת אקדח לראשם של אזרחיה. הם בוחרים בעצמם להלוות לה כסף. והחובות העצומים בכלל לא מפריעים להם.
לא אמרתי שהשוק חכם (מדוע הסקת זאת?) אמרתי שהוא הקובע.
אתה מסיק שכמו שאזרחי יפן הלוו לממשלתם גם אזרחי ישראל ילוו לממשלתם. למה נראה לך?
הכשל העיקרי שלך נובע ב"והחובות העצומים בכלל לא מפריעים להם". זהו כשל האינדוקציה. למה אתה חושה שזה גם לא יפריע להם?
מאיזה גזרות כלכליות החקלאים חמקו?
מהגזרות שהיו אמורות לבטל כבר לפני עשרות שנים סובסידות מטורפות למים. החקלאים בישראל הם ענף שמוחזק בהנשמה מלאכותית של הטבות על ידי הממשלה, תודות לכל מני רעיונות אידיאולוגיים של שליטה בשטחים פתוחים או פחדים מחרם בין לאומי שמעולם לא היה קרוב אפילו להתרחש. חלק מהם מעבדים שטחים פתוחים למרות שזה בכלל לא משתלם רק על מנת שהממשלה לא תיקח להם אותם, מתוך ידיעה שיום אחד יפשירו להם את השטחים לבנייה והם יוכלו להרוויח מיליונים.
לגבי מס החברות: ראשית, דווח כי החברות הגדולות (אינטל למשל) שילמו כ7.9% מס חברות ולא כ25%.(אגב, זהבה גלאון טוענת שסגן שר האוצר חשף כי החברות בעלותה הכנסות הגבוהות ביותר שילמו רק כ 3.3%. שנית, נתניהו הוריד את מס החברות והוא כבר מזמן לא 25%, וכאשר העלו בפניו שוב ושוב את הצורך להעלותו הוא אמר שהם מבקשים ממנו להמיר את דתו (וזאת ביחס ל"לא מדובר באידאולוגיה). שלישית, הטבלה שהבאת על פיה ההכנסות ממס החברות קטנות מן ההכנסות ממס ההכנסה איננה רלוונטית, מאחר ואין מדובר במסים הסותרים זה את זה (מה גם שבמרבית מדינות הOECD הסוציאל דמוקרטיות, מס ההכנסה הוא גבוה מישראל ופרוגרסיבי הרבה יותר, בניגוד לטענות טרכטנברג שהבאת).
רביעית – הטענה העיקרית של "אם תיקחו יותר מס על החברות הן יברחו" היא מסולפת לחלוטין. השאלה צריכה להיות מה היתרון שאני מקבל מכניסת חברה בינלאומית למדינה, עד כמה היא תורמת לתוצרת ולהכנסה שלי וליצירת מקומות העבודה, ולמה בכלל לספק לה הטבות מיוחדות, והיא ללא ספק שאלה ציבורית לעילא ולעילא. למה אני צריך את אינטל? תגיד, כי אינטל מייצרת אלפי מקומות עבודה. תגיד, כי אינטל מקדמת תעשייה בדרום. תגיד, כי אינטל מוסיפה הכנסות למדינה. ואז תגלה שכל הנ"ל אינם נכונים: אינטל קיבלה הנחות בכדי לפתוח מפעל בדרום, והיא מביאה את המהנדסים מהמרכז, בעוד שבדרום ישנם רק עובדי ייצור. היא שילמה מס נמוך מאוד, אפסי כמעט. ואז, הם שמרו על הרווחים שלהם ולא עשו חלוקת דיוודנדים כאן, מה שאומר שלא קיבלת מאינטל נאדה, אז בוא נגיד כך, במקום לרחם על החברות ולהיות הילד המסכן של השכונה שרק מתחנן שישארו, הגיע הזמן שהממשלה תהיה הבריון כלפי החברות האלו במקום כנגד אזרחיה.
לגבי ההבחנה בין העשירונים ה7-9 לבין העשירון התחתון: זה נכון מע"מ על מזון הוא הרגרסיבי ביותר, מאחר ומן הסתם מוצרי הצריכה הבסיסיים ביותר נצרכים על ידי העניים. אבל שוב, אתה מעמיד שני דברים שאינם קשורים אחד בשני: מצד אחד צריכה פרטית ומצד שני הוצאות תקציביות. העובדה שהמעמד הבינוני מוציא יותר על צריכת חינוך ותרבות לא אומרת שצריך לקצץ בתקציבי החינוך והתרבות לטובת המעמדות הנמוכים ביותר, אין כאן שום סתירה. מס על דלק זה כבר משהו אחר, אבל גם לפניו אפשר להטיל מסי ירושה (שיכניסו הון גדול), ובראש בראשונה מסים על הרווחים הכלואים של החברות הגדולות.
לגבי קיצוצים: מצטרף לדעות מעלי לפיהן קיצוצים נרחבים אפשריים במשרד הביטחון (מה שטרכטנברג המליץ עליו), שם אפילו שטייניץ מנסה לפעול אך נתניהו מונע ממנו. מילארדים רבים גלומים בפרוייקטים הנסתרים והמנופחים אשר מוסתרים מן התקציב.
בקיצור, הטעות הגדולה שלך היא ההכרזה הראשונית: "אי אפשר להעלות מס רק על העשירים".
יש פערים קיצוניים בישראל, קיצוניים יותר מכל מדינה אחרת בOECD. השאלה היא בוודאות שאלה אידאולוגית, אם אתה חושב שצמיחה נוצרת רק על ידי עידוד הון או שאתה מאמין שפערי מעמדות כאלו מייצרים קריסה כלכלית. נתניהו אשם במשבר הזה חד משמעית, אך מכיוון אחר לגמרי מזה שאתה מתכוון אליו.
מס חברות אפקטיבי : ממוצע ישראל 20%, פינלנד 15% , שוודיה 13.5%
מס הכנסה.. לא ממש מה שאמרת :
http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3570479,00.html
ועכשיו מעלים ל50% :
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3578466,00.html
הטענה שהוא פרוגרסיבי יותר באירופה מצחיקה, שכן המיסים שם על מעמד הביניים הרבה יותר גבוהים, וסף המס זהה..
לגבי פערים, אני מניח שאני נלחם בטחנות הרוח האידאולוגיות.. אבל שיהיה:
לגבי אינטל:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3390815,00.html
מס חברות : מה זה ממוצע 20%? אני אומר לך שבפועל הוטל מס של 7.9% ובכך הודתה הממשלה, ועל פי זהבה גלאון יש ששילמו 3.3% (אינטל וגו'), ובכך הודה סגן שר האוצר.
מס הכנסה: מה זה אומר המיסים על מעמד הביניים יותר גבוהים? וודאי שהם יותר גבוהים, זה אומר מס פרוגרסיבי יותר מאחר והפערים בין המסים של המעמד הבינוני למעמד הנמוך גדולים יותר. שמעת אותי מתנגד להעלאת מסים ישירים על המעמד הבינוני? סף ההכנסה לא זהה בכלל שכן המשכורות גבוהות בהרבה באירופה, והמיסים העקיפים נמוכים בהרבה. אמור לי, אגב, מהו הקצה העליון של המס בישראל? כי הוא בכלל לא מתקרב לאלו שבאירופה. בפועל במשכורת של 60,000 לחודש ו200,000 לחודש אתה משלם את אותו האחוז, וההבדלים אינם גדולים בין המשכורות הנמוכות יותר לאחרונות.
פערים: אז מה אתה מנסה להגיד? שכסף שחור עובר יותר אצל בעלי הכנסות נמוכות? במה זה אמור לשכנע אותי, בדיוק?
לגבי אינטל: סלח לי שאני לא טורח להתייחס למאמר הזה, הוא לא רציני כל כך. רק המשפט הזה: "השלכות של השקעות הון כמו באינטל מאפשרת לספק בשלב הראשון עוד מהנדסים והנדסאים, אנשים שבעסקים קטנים אין להם כמעט ביקוש" מספיק כדי לפסול אותו.
כן, כי לא היו מעולם חברות היי-טק רוויות יזמים והנדסאים בישראל, כמו מירביליס, nice, face.bom, comverse ועוד. הבעיה העיקרית היא שהחברות הללו ממהרות למכור את עצמן לחברות אמריקאיות, ואז בהחלט אין היי-טק ישראלי, אלא יש הייטק שמקורו בישראל, וזה נובע בדיוק מכך שהמדינה הורסת את היזמות המקומית על חשבון חברות ענק מחו"ל, אשר בסופו של דבר עוברות להודו, כי שם הן יכולות לשלם משכורות נמוכות יותר ותנאים נמוכים יותר בפחות מיסים, בדיוק המטרה שלהן כאן.
אגב, יש דוגמאות טובות למדינות שהתבססו כך על מפעלי ענק בשיתוף עם אליטה מקומית: מקסיקו, קולומביה, גוואטמלה, ארגנטינה לפני המשבר, הן רק חלק מהן.
בסדר. תמשיך לשכנע את עצמך בכל מיני דברים. כבר היה לי איתך פעם ויכוח אצל גורוביץ …
הממוצע שאותו משלמות כלל החברות בישראל הוא כ 20%. המאיון העליון של החברות משלם 17% . מתוך המאיון העליון של החברות נתנו ל4 חברות הטבות מס שהורידו להן אותו ל3.3% בגלל שהן פתחו מפעלים בפריפריה ומרכזי פיתוח בארץ. .
לא, זה לא אומר פרוגרסיבי יותר. גם פה וגם ברוב אירופה השיעורים מתחילים ב0 ומיסתמיים ב50%, משמע אותה פרוגרסיביות. גם בהולנד אדם שמרויח 200 אלף יורו מרוויח כמו אחד שמרוויח 50 אלף יורו. למשל, ידוע ששחקני כדורגל שעושים 12 מיליון יורו בעונה מקבלים 6 נטו.
טוב שאתה רוצה לעלות למעמד הביניים את המס. אני חשבתי שכשמדברים עם פערים מכוונים לפערים בין העשירון התחתון לעשירון העליון ולא לפערים בין עשירון 1 לעשרון 5-6 (שהם למעשה לא פערים.
בקשר להכנסה שחורה, אתה אמור להשתכנע מנתונים שמראים זאת בבירור. אולי אתה מסתכל על כך מנראטיב שונה שאוסר לקחת בחשבון מספרים.. כפי שפרופ' אווה אילוז תמיד אומרת: לא צריך להסתכל על המספרים. מספיק לתאר את מה שמרגישים.
לגבי מע"מ גבוה במדינות סוציאל דמוקרטיות. לפי מה שקראתי לא מזמן, המע"מ שם משתנה לפי סוג המוצרים. כך שיש מע"מ נמוך לדוגמה על מוצרי מזון. זה יכול דווקא לעשות בעיות נוספות (גידול אוכולסין) אבל זה יותר שוויויני.
העשירים באמת משלמים הרבה פחות מע"מ בגלל הוצאות פטורות ממס דרך החברות שלהן.
החורים הגדולים ברשת הם שהמיסים בישראל לא משמשים כדי להוציא את העניים מהעוני או כדי לממן מוצרים ציבוריים אלא כדי לשמן קבוצות לחץ כמו החרדים, טייקונים, אנשי צבא וכו'. זו לא מדינוית סוציאל דמוקרטית. "ממשלה" היא לא מוסד שמתנהג תמיד אותו דבר – התפקוד שלה תלוי ברמת השקיפות ומעורבות האזרחים.
א. בדנמרק הוא לא משתנה.
ב. בשוודיה הוא עומד על 25% כמעט על כל המוצרים (פה ושם יש פטורים על דברים מעטים) ו13% על מזון
ג. פינלנד 23% כמעט על כל המוצרים, 12% על מזון.
אני חושב שאתה צודק בהרבה מהדברים שכתבת אבל אני גם לא מסכים עם חלקם. כשאתה אומר ששעל בירה וסיגריות המס יכול לעלות כי הם לא מוצרים בסיסים אני חושב שאתה טועה( הם אומנם לא בסיסים למחייה שלך) אל תשכח שרוב האנשים ששותים בירה ומעשנים נמצאים במעמד הביניים ומטה. לעומת זאת המס על סיגרים עלה בפחות מחצי מאשר המס על סיגריות( עכשיו תגיד לי מי מעשן סיגרים?) . זה שהממשלה צריכה לקחת מיסים כדי להשלים פערים זה נכון אבל לא צודק, הסיבה שהגעת לזה היא בגלל כל הגילוחים שעושים לבעלי הון, רכישות חדשות ומיותרות לשרים וחברי כנסת ומשכורות שלא מצדיקות את עצמן. הופה סגרתי לך פינה- תחסוך בכל אלה המון כסף ולפחות שנתיים אתה חי פה בלי להעלות מיסים.
עצם זה ששוללים ממך את האפשרות לשוק חופשי במדינה ומונעים ממך תחרות זה מה שגורם לכל המוצרים הבסיסיים להיות יקרים( שוק חופשי= קפיטליזם). משרדי הממשלה, ביטוח לאומי וכלל המוסדות שפועלים פה פועלים בצורה גרועה. כשהממשלה שלך היא בין סוציאליזם וקפיטליזם והיא לא סגורה על עצמה זו הבעיה העיקרית!
אז בשורה התחתונה העלאת מיסים זה לא הצעד הצודק לעשות זה פשוט הצעד הנכון כרגע במציאות העגומה שחייבו אותנו לחיות בה. ושום דבר שתגיד לא ישנה את העובדה שמעמד הביניים תמיד סובל יותר מאשר העשירון העליון.
לא נראה לי שמפעלי ים המלח או חברות השמירה והניקיון יברחו לאנשהו אם יעלו להן את המס או יחיבו אותן לסטנדרטים גבוהים יותר של שמירה על העובדים ועל הסביבה.
נכון,
הם לא יברחו, הם פשוט יעבירו את עלויות התוספת לשאר האזרחים: הרעת תנאים, פיטורים והעלאת מחירים.
אנשים עשירים לא מגיעים למעמדם בזכות הקלות שהם מוותרים על הכסף שלהם.
איבדתה אותי בבירה…
מנהיג קבוצת לחץ: "הממשלה לא יציבה לאחרונה… תגיד לראש הממשלה ושר האוצר שיעלו לנו את התקציב ב-100 מליון אנחנו או שאנחנו שובתים!"
סחתנות פוליטית.
מנכ"ל חברה גדולה: "הממשלה לא יציבה לאחרונה… תגיד לראש הממשלה ושר האוצר שיתנו לנו הנחה במס של 100 מיליון או שנסגור את המפעל!"
מו"מ לגיטימי.
ערן, לצערנו אנחנו חיים במדינה דמוקרטית חופשית ובעל מפעל יכול לסגור את המפעל שלו…
מה לעשות, זאת השיטה. (ניסו כבר את זאת שבה הממשלה היא בעלת המפעלים, לא עבד…).
זה באמת מריח רע, אבל ככה זה… זכותה של הממשלה לומר לא וזכותו של המפעל לסגור את שעריו. לכן זה בהחלט מו"מ לגיטימי.
אני מתנצל אם הדוגמה שלי לא היתה ברורה מספיק. מה שניסיתי להדגיש הוא לא שהמשא ומתן לא צריך להיות חוקי, אלא את הסטנדרט הכפול כלפי הגופים אליהם התייחסתי. הטענה שגורם היחיד שקובע פטורי מיסים של חברות הוא חישוב עלות תועלת חופשי של שני הצדדים מתעלמת מניצול יחסי כוחות. כאשר קבוצת לחץ (חרדים/ועדים וכו') מתשמשת במאזן הכוחות לטובתה על מנת להשיג משאבים רבים יותר על חשבון הציבור, זה "סחטנות פוליטית". לעומת זאת, כאשר חברה פרטית משתמשת במאזן הכוחות לטובתה על מנת להשיג משאבים על חשבון הציבור זה בסדר גמור.
הסטנדרט הכפול לא מסתיים כאן. כאשר ועד גדול משבית את המשק, אומרים "החוצפה, הם כאלה חמדנים! הם צריכים לגלות אחריות כלפי הציבור ולא לנצל את כוחם!". אף אחד לא אומר "זה טיבעו של ועד עובדים לדאוג רק לצאן מרעיתו, לשם כך הוא נוצר. מן הראוי שכך יפעל". לעומת זאת כאשר חברה משתמשת בכוחה להשיג הטבות מס לא מדובר בחמדנות, אלא "חישובי עלות/תועלת" אף אחד לא מצפה מחברה פרטית לגלות אחריות ציבורית ולא לנצל את כוחה, הרי היא חברה פרטית וטיבעה לדאוג אך ורק לצאן מרעיתה, לשם הרווח בלבד היא נוצרה. מן הראוי שכך תפעל.
ערן, מה שאתה כותב נובע מריכוזיות.
למשל, בדרום קוריאה יש מספר קונגלומרטים ענקיים (סמסונג למשל) והמדינה כולה תלויה בהם. זה יוצר מצב מאוד בעייתי, בדיוק כמו שקבוצות הכוח הפוליטיות הן בעייתיות. לכן כל קפיטליסט מתחיל יגיד לך שחייבים לפרק את הריכוזיות, ולהגיע למצב שבו אין בעלי עסקים שיכולים לאיים ככה על הממשלה. ואז מה שיקבע פטורים ממיסים הוא חישובי עלות תועלת.
אני לא מצפה מחברות לגלות אחריות ציבורית, וגם לא מוועדי עובדים. אבל התנאים שוועדי עובדים משיגים הם על חשבוני, בזמן שחברות בדרך כלל לא משיגות משהו על חשבוני, כאשר הן פועלות בשוק תחרותי מספיק.
אף אחד לא טוען ששחיתות זה משהו טוב. אבל ככל שהממשלה מעורבת מלכתחילה פחות בכלכלה, כך יש גם פחות מקום לשחיתות. אם מלכתחילה המיסים נמוכים לכל החברות, אז חברות מסויימות לא יכולות להשיג יתרון על חברות אחרות רק בגלל שהמנכ"ל הוא חבר של איזה שר.
כל קפיטליסט מתחיל יגיד את זה, אבל אני לא כל כך רואה אותך אומר את זה. זה אומר שאתה לא קפיטליסט או שאתה לא מתחיל? 🙂
בכל אופן, בנושא "הרווחים הכלואים" התנאי שהחברות הספורות שמדובר עליהן משיגות הוא בהחלט על חשבונך. הן מעוניינות להשקיע את אותם רווחים, אשר הן הרוויחו בתוך הארץ, מחוץ לארץ (אחרת, למיטב הבנתי, הן בכלל לא היו צריכות להתמודד עם חובת מיסוי על הרווחים). אני לא חושב שהתחרותיות פה היא הבעיה. במקרה של טבע אולי כן, אבל אמדוקס, אינטל וצ'ק פוינט פועלות בשוק תחרותי, אפילו בארץ למיטב הבנתי. דוגמא פחות משמעותית ויותר נדושה מהנושא הנ"ל היא בעלי הון מקומיים שמשקיעים את הרווחים שהם צברו פה בפרויקטי נדל"ן והימורים בלאס וגאס. לא ברור איזו תועלת המשק הישראלי מפיק מכך. במקרה הזה אולי ריכוזיות וחוסר תחרות הם כן מוקד הבעיה.
השאלות שלך הם שאלות של סמנטיקה .
כשקבוצת לחץ פוליטית, לדוגמא, החרדים אומרת תתנו לנו כך וכך או שנפרוש מהממשלה ונפיל אותה זו סחטנות שמשתמשת בכוח הפוליטי של החרדים ולכן קרויה סחטנות פוליטית.
לגבי ועדי עובדים: ברור שטבעו של ועד עובדים הוא לשפר את תנאיו של עובדיו. אף אחד לא חושב אחרת. הטרוניה היא כנגד הכוח שיש לו על מנת להשיג זאת (השבתת כלכלת ישראל, הורדת השאלטר, עצירה של כל מסחר החוץ וכו'). הכח הרב מוביל למחוזות אבסורדים שבו ועד עובדי הנמלים יכול להשבית את כול סחר החוץ של מדינת ישראל כי פגעו להם בהטבת הסטיקים (זו לא סיסמא, זו המציאות!).
אנסה לדייק יותר: אני לא אומר שהפעלת הכוח של קבוצת לחץ/ועד כן לגיטימית. אני שואל מהו ההבדל העקרוני בין הפעלת הכוח של ועד להפעלת הכוח של חברה שגורם לאחד להיות לגיטימי ולשני להיות לא לגיטימי?
שתי סיבות מהירות:
1. ועדי עובדים של החברות הממשלתיות קיבלו כוח מהממשלה והם משתמשים בכוח הזה בדרך לא לגיטימית.
הסבר: המדינה החליטה לשמור לעצמה את הבעלות על מספר חברות חשובות. יש בזה היגיון: לא רוצים להגיע למצב בו אזרח אחד יהיה עם כוח להחזיק את החשמל של המדינה. זה פוגע בדמוקרטיה ונותן לו מעמד יותר גבוה משל שאר האזרחים.
בפועל, החברות האלו נשלטות ע"י ועדי עובדים, שהם לא נבחרי ציבור ולא נותנים דין וחשבון לציבור. לכן הם חופשיים לדאוג רק לאינטרס של הועד. הדרך שלהם לדאוג לעצמם היא לסחוט את המדינה: לא תביאו לנו כסף, לא יהיה חשמל/רכבת/יבוא בישראל. הסחיטה הזו היא אנטי דמוקרטית ולא לגיטימית, היא פוגעת בכל האזרחים.
2. פגיעה במאזן הכוחות: כאשר יש משא ומתן בין המעסיק לשכירים, יש מאזן כוחות. לשני הצדדים יש מה להפסיד ומה להרויח. כאשר ועדי עובדים בחברות ציבוריות נאבקים, מאזן הכוחות מופר לטובת העובדים: המדינה לא יכולה להסתדר בלי התשתיות וגם לא יכולה לפטר את העובדים. זה משאיר אותנו (האזרחים) תלויים ברצונם הטוב ובתאוות הבצע של השכירים.
1. "בפועל, החברות האלו נשלטות ע"י ועדי עובדים, שהם לא נבחרי ציבור ולא נותנים דין וחשבון לציבור." לעומת חברות פרטיות שאותן בוחר הציבור, והן חייבות בדין וחשבון לציבור.
2. אתה רוצה להגיד לי שאם זה יהיה חברות פרטיות המדינה לפתע תוכל להסתדר ללא תשתיות?
אני לא רואה איך חברה פרטית פחות נתונה לנצל מערכת חיונית למדינה מאשר ועד עובדים (או להיפך, אני לא חושב שועדי העובדים לא מנצלים את כוחם)
1. נכון. אם חברה פרטית לא נותנת תפוקה ראויה, לאנשים יש יכולת לעזוב אותה למתחרים. זה האינטרס של היזמים לתת שירות טוב. האינטרס הזה בא ליידי ביטוי בכל מקום שיש תחרות בשוק חופשי: המלחמה בין רשתות המזון או בין רשתות הסלולר. איך תלחם בחברה שיש לה מונופול כפוי של הממשלה? תעבוד עם הנמל של עזה? תעשה יבוא אישי של חשמל מטורקיה? אתה שבוי של וועדי העובדים.
2. אם החברות הפרטיות יתנו את התשתיות, נקבל שירות הרבה יותר טוב והרבה יותר זול. תתן לי דוגמה אחת לשירות ציבורי שאתה חושב שהוא יעיל, או יעיל יותר משירות פרטי. זה לא יכול להתרחש, כי להפעלה ציבורית יש מחיר: http://wp.me/pZujs-5P
[…] מאמין ש"ממשלות הן ארגונים בירוקרטים מנופחים יתר על המידה […]
כתבת
לא במילים אלו "נמלים בישראל מחורבנים". זה לא נכון, לפי מיטב ידעתי כעוסק בספנות. מהירות פריקה, נזקים, ביורוקרטיה ובכלל עלות קונטיינר מהכניסה לפתח הנמל עד היציאה מהשער או להיפך היא בישראל כביתר נמלי הים התיכון. אין לך שום הוכחות לטענתך. לדעתי יש כאן תהליך ארוך של שטיפת מוח שמטרתו הפרטה במחיר אפס, יבוא פועלים זרים (כבחקלאות) ועשיית הון רב, ראינו את זה בהפרטת נמל אילת לאחרונה שנכשלה כי היה כאן או שחיתות מוגזמת או טפשות מוגזמת או שניהן. על כך שזה מעביר מונופול עולמי (רק לישראל ומצרים יכולת זו) מהאזרחים לטיקונים לא נכתב. על כך שזה משחקי נדל"ן נכתב מעט. יש עוד דוגמאות כאלו בארץ ובשפע – ראה מתקני ההתפלה.
כתבת
"אף אחד לא טוען ששחיתות זה משהו טוב. אבל ככל שהממשלה מעורבת מלכתחילה פחות בכלכלה, כך יש גם פחות מקום לשחיתות". שוב דעה קדומה הנובעת משטיפת מוח בישראל: פרטי אין שחיתות,
ממשלתי-ציבורי מושחת, זו אמונה דתית ללא קשר לעובדות. עבדתי בחברת מכרות בפרו (גם בארץ זה הולך לכיוון זה או כבר הגיע) השכונה של המפעל, החנות של המפעל, המשטרה של המפעל. להתקבל לעבודה? תביא את אמך. העלאה? אחותך! משמרת טובה ? אשתך. השבוע דוחים את המשכורת ( מאות? אלפי? שכירים) בחמישה ימים – חשב ריבית,הכל מושחת. זה נכון שהחברה נותנת עבודה אבל באילו תנאים? באיזו תרומה לעתיד הארץ? עוד משם: פינוי אשפה קבלן פרטי – אין כסף מזומן ביד האשפה נשפכת בשער הבית, למי תתלונן? הפרטה רבה שחיתות ללא סוף. כל מי שחי בעולם השלישי יודע. קראתי את הביאוגרפיה שלך אתה יודע על ישראל ומה שכתוב בספרים. נגיד בנק ישראל נולד בזימבוה הוא יודע מעט יותר ממך. בישראל כרגע מצב דינמי שבו קפיטליזם הופך לקלפטוקרטיה. ראה את מערכת הקשרים האישיים בכירי אוצר טייקונים. מאחורי התיאוריות הכלכליות שנזרקות כאן ושגם אני למדתי עומדות מאות הנחות מוסוות. ההרגשה הכללית שישראל הולכת לעתיד כלכלי לא ברור אינה מבוטאת, עדיין, בתיאוריה מתאימה, אבל זה לא אומר שבין התיאוריות הכלכליות שהועלו כאן או חלקן
יש תיאוריה שיכולה בדיוק להסביר את מה שכל אזרח סביר כאן מרגיש. זה שרופא אינו יכול להגדיר מחלה אינו אומר שהפצינט בריא וגם לא אומר שתרופות שנועדו למחלות מוגדרות בחו"ל מתאימות לפצינט הזה.
לגבי הנמלים, קרא:
http://www.themarker.com/markets/1.1691883
סך הכל חיפוש של שלושים שניות בגוגל. אני בטוח שאפשר למצוא עוד מקורות.
אז השורה התחתונה היא שמעמד הביניים נפגע כרגיל…
[…] יגיע ליזמים ואיזה אחוז יגיע לכלל הציבור. באופן דומה לדברים שכתבתי בעבר על מיסי חברות, אין כאן לדעתי עניין של אידיאולוגיה, אלא […]