קרלו סיפולה (Carlo M. Cipolla) היה היסטוריון כלכלי איטלקי, אשר נפטר בשנת 2000. לקרלו היה טעם נפלא בבחירת נושאים למחקר – למשל הוכחת קשר סיבתי בין יבוא פלפל שחור למדינות אירופה בימי הביניים לבין גידול באוכלוסיה באותן מדינות, שנבע לדעתו מהחשק המיני המוגבר שמעורר פלפל שחור. בכל אופן, את עיקר פרסומו בציבור הרחב חייב קרלו סיפולה למאמר קצר ופופולארי שנקרא "החוקים הבסיסיים של הטיפשות האנושית". המאמר הוא מצד אחד הומוריסטי ולא מלווה במחקר רציני כלשהו, אך מצד שני פרובוקטיבי ומעורר מחשבה.
קרלו סיפונה, 1922-2000
קשה לקרוא את חמשת החוקים ואת הגדרותיו של קרלו לטיפשות מבלי לחשוב על השנה האחרונה שעברה על ארצנו הקטנטנות, זו שהחלה במחאה החברתית הגדולה בתולדות המדינה ונגמרה בגזירות כלכליות בעקבות מצבה המדרדר של הכלכלה העולמית, ובענני בחירות המתקדרים מעבר לאופק.
החוק השלישי
נתחיל דווקא מהחוק המוזכר במאמרו של קרלו בתור החוק השלישי, מכיוון שהוא זה שמתאר את הדרך שבה מסווג קרלו את בני האדם ומגדיר "טיפשות" (ולכן נראה לי מעט מוזר לשים אותו דווקא במקום השלישי).
קרלו מחלק את החברה באופן פשטני לארבע הקבוצות הבאות:
1. אינטליגנטים: בפעולותיהם הם תורמים גם לעצמם וגם לאחרים
2. תמימים: בפעולותיהם הם מזיקים לעצמם, אבל תורמים לאחרים
3. גנבים (benedits): בפעולותיהם הם תורמים לעצמם ומזיקים לאחרים
4. טיפשים: בפעולותיהם הם מזיקים לעצמם ומזיקים לאחרים
את ארבעת הקבוצות ניתן לתאר על גרף, כאשר ציר ה Y מתאר את התועלת שהפעולות מביאות לחברה וציר ה X מתאר את התועלת שהפעולות מביאות לפרט עצמו:
הטיפשים עליהם מדבר קרלו אינם בעלי פסיכומטרי נמוך, תומכים של מפלגה כזו או אחרת, או אנשים שמחזיקים באידיאולוגיה מסוימת. הוא נמנע מכל הבעיות שיכולות להתעורר, על ידי הגדרה המבוססת רק על פעולותיהם בדיעבד: אנשים אשר הזיקו גם לעצמם וגם לאחרים.
לאחר ההגדרות הראשוניות, הוא ממשיך וטוען כי באופן כללי בני אדם אינם עקביים וייתכן מעבר של אותו אדם בין שלושת הסוגים הראשונים כתלות בסיטואציה, אך הטיפשים יוצאי דופן כאן ונשארים טיפשים כמעט בכל סיטואציה אפשרית. ניתוח מעמיק יותר של המציאות יאפשר לנו לומר משהו גם על ההתפלגות של הגנבים והטיפשים בתוך הרביעים שלהם. אם נצייר קו שמתחיל בנקודת האפס ויורד למטה בזווית של 45 מעלות, נחלק את הרביע של הגנבים לשני משולשים, כאשר במשולש העליון נמצאים גנבים שהזיקו לחברה פחות מכפי שהועילו לעצמם, ובמשולש התחתון נמצאים גנבים שהזיקו לחברה יותר ממה שהועילו לעצמם.
קשה לחשוב על דוגמאות לגנבים מהסוג הראשון, ואכן רוב הגנבים מרוכזים במשולש השמאלי התחתון – למשל גנרלים שהרגו אלפי חיילים תמורת השגת קידום או מדליה (או סתם כסת"ח) לעצמם, שודדים שרוצחים אנשים בשביל כמה מאות דולרים, וכו'. לגבי הטיפשים, סביר שרובם מרוכזים ברביע שלהם בסמוך לחלקו השלילי של ציר ה Y, לא רחוק מדי מהגנבים – כלומר, גורמים מעט או אפס נזק לעצמם. טיפשים שיגרמו נזק רב מדי לעצמם עד מהרה ימצאו את עצמם במצב שבו הם לא יכולים גם להזיק לאחרים, אם כי כמובן שיש דוגמאות גם לכאלו שהצליחו בשתי המשימות יחדיו, אחת אחרי השנייה (היטלר? עמיר פרץ כשר ביטחון?).
נעבור לשאר החוקים.
החוק הראשון
כל בני האדם תמיד מעריכים הערכת חסר את כמות הטיפשים באוכלוסייה.
לא משנה עד כמה גבוהה הערכתנו לגבי הטיפשות האנושית, תמיד נמצא את עצמנו נדהמים מחדש מטיפשותם של אנשים שחשבנו שהם רציונאליים ואינטליגנטים, או מהופעתם של אנשים טיפשים שמסכלים את מאמצינו דווקא במקומות ובזמנים הכי פחות נוחים. החוק הראשון מונע מאתנו לנסות ולאמוד את אחוז הטיפשים באוכלוסייה, מכיוון שכל אומדן שנקבע יהיה בהכרח הערכת חסר. הטיפשים תמיד יפתיעו אותנו לרעה.
החוק השני
ההסתברות שאדם יהיה טיפש היא בלתי תלויה בכל מאפיין אחר של אותו האדם.
זהו החוק האהוב עלי. דווקא מכיוון שאני מבלה את רוב זמני באקדמיה, היכן שלכאורה אמורים לשכון המוחות הגדולים ביותר של תקופתנו, אני נוטה לזלזל בדרגות ותארים ומעמדות מקצועיים בתור גורם המנבא אינטליגנציה. מכיוון שקשה להגדיר אינטליגנציה וטיפשות שלא בדיעבד (כפי שקרלו עושה), קשה גם להשתמש בהן כתנאי סף לקבלה של אנשים לדרגות מסוימות. העולם מלא באנשים שמבצעים את התפקיד שלהם באופן מצוין מכיוון שהם עובדים ביעילות, משקיעים שעות רבות, בעלי הבנה טכנית מעולה, יש להם ידע רב וזיכרון מצוין, ואולי גם יכולות חברתיות יוצאות דופן, יכולות שכנוע והופעה וקשרים בצמרת, אבל למעשה הם טיפשים גמורים ועדיף לתת להם כמה שפחות כוח לקבל החלטות שישפיעו על חייהם של אחרים.
אדם יכול להיות מתמטיקאי גאון שאינו מבין איך בני אדם אחרים מתנהגים, או פסיכולוג גאון שאינו מבין חוקי לוגיקה ומתמטיקה בסיסית – בכל מקרה הטיפשות שלו, במובן שאליו מתכוון קרלו, תנבע לדעתי בעיקר מביטחון יתר, מכך שהוא "לא מבין שהוא לא מבין", ועל כן ממהר לבצע פעולות מזיקות מבלי לחשוב על התוצאות. ייתכן שכל עוד אותו טיפש פוטנציאלי יתעסק רק בתחום שבו הוא מתמחה הוא ייחשב כאינטליגנטי, יתרום גם לעצמו וגם לחברה האנושית, ורק כאשר ינסה להיכנס לתחומים אחרים או לנהל אנשים אחרים טיפשותו תיחשף. בכל מקום שאליו הגעתי יצא לי להכיר אנשים מוכשרים מאוד לכאורה שלא הייתי נותן להם לנהל חנות מכולת, ואנשים פשוטים לכאורה שיכלו לתפקד גם בתור ראש ממשלה מבלי לגרום לנזק גדול מזה שגרמו לו ראשי הממשלה שהיו לנו בעשור האחרון. ההבדל בין הקבוצות טמון לדעתי בעיקר ביכולת לנתק את תהליך החשיבה הלוגי מהרגשות, מהאגו, מתסביכי נחיתות, ומהטיות קוגניטיביות אחרות. ניתוק כזה מאפשר לקבל עצות טובות ולדחות עצות גרועות, להגיב למציאות קיימת ולא למציאות מדומיינת, ולא לפתח ביטחון יתר.
במאמרו קרלו אינו מגיע עד להסברים שנתתי אודות ביטחון עצמי עודף, ומסתפק בלטעון שלאחר קריירה ארוכה באוניברסיטאות שונות לדעתו אחוז הטיפשים בין הפרופסורים, בין הסטודנטים, בין אנשי הצוות האדמיניסטרטיבי ואפילו בין חתני פרס נובל הוא זהה, וכמובן זהה בין נשים וגברים וקבוצות אתניות שונות. הוא טוען כי טיפשות היא תכונה מולדת באופן גנטי, שלא ניתן לשנותה על ידי חינוך.
אולי זוהי הגזמה מסוימת, אבל ישנם מחקרים שמראים כי ביטחון יתר מעניק לבעליו יתרונות אבולוציוניים שקשה להתעלם מהם, בעוד שהתעמקות מדוקדקת בחוקי הלוגיקה אינה מעניקה יתרונות כאלו. האבולוציה לא עיצבה את המוח שלנו על מנת להצליח בעולם המודרני אלא על מנת להצליח בעולמם של ציידים-לקטים, ובהחלט ייתכן שבאופן גנטי חלקנו מסוגלים להתגבר על הפער הזה יותר מאחרים, להבין יותר טוב נושאים מבלבלים כגון ריבית דריבית או להתגבר על hindsight bias (ההטיה הקוגניטיבית החביבה עלי באופן אישי).
החוק הרביעי
אנשים שאינם טיפשים תמיד מעריכים הערכת חסר את יכולתם של הטיפשים לפגוע בהם, ותמיד שוכחים שיצירת קשרים כלשהם עם טיפשים תפגע בהם בסופו של דבר.
אינטליגנטים וגנבים נוטים לבלבל בין טיפשים לבין תמימים. פעם אחר פעם הם יוצרים קשרים עם הטיפשים, מתוך מחשבה שיוכלו לעזור להם (אינטליגנטים) או לנצל אותם (גנבים), ואולי זה יעבוד במשך זמן מה, אך בסופו של דבר הטיפשים תמיד יפעילו את טיפשותם וימשכו איתם למטה את האינטליגנטים והגנבים. אין טעם לנסות ולחנך אותם, לשפר אותם, מכיוון שהם לא יודעים שהם טיפשים. עדיף פשוט לנסות להגביל את מידת הנזק שהם מסוגלים לגרום.
החוק החמישי
אנשים טיפשים הם הסוג המסוכן ביותר מבין ארבעת הסוגים – גם יותר מהגנבים.
מנקודת מבטה של החברה כולה, גנבים הם לא בהכרח רעים. זוכרים את הקו שחילק את רביע הגנבים לשני משולשים? הגנבים שנמצאים במשולש העליון למעשה מגדילים את סך העושר בחברה, מכיוון שהם תורמים לעצמם יותר מכפי שהם פוגעים באחרים. הגנבים שנמצאים ממש על הקו אינם משנים את סך העושר בחברה, אלא פשוט מעבירים עושר מאחרים לעצמם. רק הגנבים במשולש התחתון גורעים מסך העושר בחברה, והטיפשים גורעים הכי הרבה. גם את התמימים ניתן לחלק על ידי קו דומה, כמובן (למשל – חיילים קרביים ומתנדבים למיניהם אולי תורמים לחברה יותר ממה שהם פוגעים בעצמם. אגב, ייתכן אפילו שהם עושים זאת באופן מודע ומרצון והם אינם תמימים במובן המקובל של המילה, ובכל זאת לפי הסיווג שלנו הם תמימים). באופן כללי ניתן לצייר קו אלכסוני, כאשר מי שנמצא במשולש הימני העליון תורם לעושר הכללי בחברה ומי שנמצא במשולש התחתון פוגע בו:
נושא נוסף ההופך את הטיפשים למסוכנים במיוחד הוא היותם לא רציונאליים ובלתי צפויים. בני האדם מכל הסוגים מתקשים להבין התנהגות שאינה רציונאלית. קל לנו להבין את התנהגותם של הגנבים, ולכן אנחנו מסוגלים לצפות לה ולהתגונן מפניה. אנחנו יודעים מה הגנבים רוצים – להשיג משהו על חשבוננו על מנת לשפר את מצבם – ולכן אנו יכולים לחזות את תגובתם לסיטואציות שונות, ולחוקק חוקים שימנעו מהם לפעול. הטיפשים, לעומתם, תמיד יפתיעו אותנו. מכיוון שאין אינטרס עצמי מאחורי פעולותיהם, אנחנו נתקשה להתגונן מפניהם, ונתקשה לחזות מתי הם יתקפו. לא ניתן יהיה לנסות לדון איתם באופן רציונאלי, מכיוון שהם אינם מבינים שהם טיפשים, שהם לא ירוויחו דבר מפעולותיהם ואולי אף יפסידו.
מאמרו של קרלו כמובן מקצין את המציאות באופן פרובוקטיבי, אולי גם משעשע, אבל הוא מבוסס על גרעין של אמת. העולם אכן מלא בטיפשים, והיכולת שלהם להזיק מפתיעה בכל פעם מחדש.
חוקי הטיפשות הבסיסיים והמחאה החברתית
ישנם וויכוחים על כלכלה שהם עניין של טעם אישי לדעתי, למשל שקילת חשיבותם של ערכים מנוגדים כגון חופש מול שוויון. ישנם וויכוחים שהם לא עניין של טעם אישי אבל קשה להכריע לגביהם באופן עובדתי, למשל האם תוצאותיה של הפרטה או רפורמה כזו או אחרת היו חיוביות עבור כלל אזרחי המדינה. חשוב לציין שלא כל טענה וטענה שהופיעו כחלק מהמחאה החברתית נופלות להגדרה של טיפשות.
אבל ישנם שני נושאים מרכזיים שאני יכול להעלות בזיכרוני, ההופכים רבים מהמוחים ומנהיגיהם לטיפשים: מחאת העגלות והדרישה לדיור ציבורי. בשני המקרים הכשל הוא חוסר היכולת לקשר בין כספי המיסים שהציבור משלם לבין הוצאות הממשלה, וחוסר הבנה של העוני בישראל.
במקרה של מחאת העגלות, האימהות המוחות פשוט לא הבינו את המתמטיקה הבסיסית: סבסוד עלויות גידול הילדים הוא העברת כסף מאוכלוסיות שיש להם מעט ילדים לאוכלוסיות שיש להם הרבה ילדים. יצא לי לדבר בעצמי עם אימא אחת כזו מעט אחרי פרוץ המחאה, בזמן ששמרתי על יותם בגן משחקים, והיא פשוט לא הבינה שחינוך חינם מגיל 0 יבוא על חשבון כספי המיסים שלה. היא חשבה שעד כה הילד שלה הלך לגן פרטי שעלה הרבה כסף, ועכשיו הוא ילך בחינם לגן עירוני, מבלי להבין מהיכן מגיע הכסף שמכסה על ההפרש, וגם לאחר שהסברתי לה מספר פעמים היא לא הבינה. אוכלוסיות שיש להן מעט ילדים, כמו אנשי מעמד הביניים והעשירונים העליונים שהובילו את המחאה, בהכרח יפסידו ממהלך כזה. אין כאן אידיאולוגיה, אלא וודאות מתמטית. כפי שכתבתי בעבר, רוב העניים בישראל ממילא מקבלים גני ילדים מסובסדים, כך שההפסד אולי לא יהיה כל כך גדול, אבל לא ייתכן שיהיה כאן רווח. את מה ששילמנו עד כה לגנים פרטיים, נשלם בתוספת של מיסים, זה הכל (תוספת המיסים לא תהיה שווה לעלות החודשית של הגנים פרטיים, מכיוון שהיא תתחלק לאורך כל החיים שלנו, גם אחרי שהילדים יסיימו את הגן). המקרה של הדיור הציבורי דומה: סטודנטים תל אביבים קראו בהפגנות להרחבת הדיור הציבורי, מבלי להבין שאת הדירות יקבלו בסופו של דבר אוכלוסיות אחרות לחלוטין, בעיקר חרדים. כאשר ביבי הציע להם הרחבה של מעונות הסטודנטים, הם דחו אותו בבוז.
כתבתי על הנושאים האלו הרבה באותה התקופה, תוך כדי ההפגנות (ראו כאןוכאן), ולא הייתי היחיד שאמר את הדברים האלו. לא היה שום צורך בגאונות יוצאת דופן על מנת להבחין בטיפשות הזו, ולחזות מה יקרה בעתיד, ומה שאני ואחרים חזינו אכן התרחש. הטיפשים הצליחו להזיק גם לעצמם וגם לנו.
אני מאחל לכולנו שבשנה הקרובה לטיפשים מכל המגזרים והמעמדות תהיה פחות השפעה על חיינו, שהגנבים למיניהם לא יצליחו למצוא קורבנות למעשיהם, ושהאינטליגנטים (אם הם עדיין לא ירדו מהארץ) ישתלטו איכשהו על העסק וינסו להוביל אותנו לעבר עתיד טוב יותר. שנה טובה!
טפש אחד זורק אבן לנהר, עשרה חכמים לא יוכלו להוציא אותה. מאמר מקסים ונכון, לצערי, להחריד.
מאמר מצויין!
אופ טופיק:
לא מצאתי את הפוסט שלך על כך שיותר מידי אנשים לומדים לתואר ראשון בכדי לפרסם את זה שם, אז זה פה:
http://www.smbc-comics.com/index.php?db=comics&id=2729#comic
ובלי קשר, פוסט נחמד. אני במיוחד מתחבר לחוק הרביעי. אוי…
קומיקס מגניב, שיתפתי, תודה
הכל סכום אפס? אתה לא יכול להמציא משהו חדש? תמיד הכל בא על חשבון משהו אחר?
האם לדעתך כשסוף סוף יש עודף כלשהו; האם הוא *בהכרח* ישמש למימון מינויים פוליטיים?
לא הבנתי למה אתה מתכוון. הוצאות הממשלה ממומנות על ידי הכנסות ממיסים וחובות. אם אתה רוצה לקרוא לזה "סכום אפס" אתה מוזמן.
לדעתי טעית בדוגמא שנתת.
מחאת העגלות היא דוגמא ל"תמימים", לא "טיפשים".
אין ספק שהאמהות שמחו, אלו שבאו ממשפחות שאינן מרובות ילדים, הזיקו לעצמן
אבל הן כן הטיבו עם אחרים – עם אוכלוסיות מרובות ילדים.
שלושה דברים:
1. זה תלוי איך מסתכלים על "האוכלוסיה". אם אתה כולל באוכלוסיה את העולם כולו, אז גם היטלר אינו בהכרח טיפש כי בטוח שיש אנשים שמלחמת העולם השנייה עזרה להם.
2. אם אני כולל באוכלוסיה רק את המגזר שהפגין ותמך במחאה, או את מעמד הביניים, אז ברור שהם טיפשים. אם אני כולל גם אוכלוסיות מרובות ילדים, אז אפשר להתווכח, אבל לא בטוח שזה עזר להם מכיוון שקצבאות ילודה והטבות שמורידות עלות גידול ילדים הן מלכודת עוני, כל עוד החרדים ימשיכו להביא כמות כזו של ילדים הם לעולם לא יצאו מהעוני והילדים שלהם יגדלו אל חיי עוני.
3. בטווח הרחוק זה מזיק למדינה כולה, כולל אוכלוסיות מרובות ילדים.
אם לאחר קריאת הפוסט הזה מישהו חושב שכנראה הוא טיפש, האם הוא צודק?
כנראה שלא, נראה לי שאחד המאפיינים של טיפש הוא שהוא לא יודע שהוא כזה.
אז איפה טיפש ישים את עצמו על המפה?
האם אין טפשים מודעים לעצמם בעולם?
אם טיפש מודע לטיפשותו הנזק שהוא עלול לגרום קטן יחסית ולכן הוא יהיה בתחום האפור שבין תמים לטיפש, או שהוא לא טיפש כמו שהוא חושב ולמעשה הוא בין האינטליגנטים (או התמימים).
מאמר חביב אם כי לא השתכנעתי שמי שמבקש חינוך חינם בהכרח מזיק לעצמו. אם התוצאה היא פריסת התשלום לאורך החיים וגם על אנשים שאין להם ילדים אבל משלמים מיסים מבחינת אותו זוג שמשלם לגן יכול להיות בזה רווח מסויים (או לפחות לא נזק גדול מדי). אם היו מתעקשים שחינוך מסובסד יעמוד בסטנדרטים למיניהם בכלל היה טוב.
כמו כן נראה לי שהגישה לפיה המחאה היתה צריכה לדאוג לאינטרסים הסקטוריאלים הצרים של חלק מהמוחים (היו בין המוחים גם כאלה שהיה להם אינטרס סקטרויאלי בדיור ציבורי) נראית לי סוג של טיפשות שבעיני פוגעת הרבה יותר. אחד הדברים החיוביים במחאה (גם אם אולי קצת תמים) היה בדיוק הנסיון לצאת מהסקטוריאליות הזו.
הצרה העיקרית במחאה לדעתי היא שהיא היתה חייבת להיות פוליטית נגד הממשלה כי הממשלה מחזיקה באידאולוגיה הפוכה לזו שהמחאה מנסה לקדם – אבל ניסתה להמנע מהתוית הזו כדי לא להרתיע אנשים (למה זה מרתיע? בעיני זו עוד סוג של טיפשות).
עניין אחר הוא שכמובן להחליט מה מועיל ומה מזיק זה מאוד מעורפל, אפילו לגבי פרט לא ברור איך למדוד את זה (כסף? אושר? בריאות?) לגבי חברה בכלל לא ברור איך למדוד את זה. זה כל-כך עניין של השקפת עולם שהחלוקה הזו יעילה רק לקרוא לאנשים שאתה לא מסכים איתם "טיפשים", "תמימים" או "גנבים" לפי טעמך.
טוב, כמובן שאפשר ללכת הלאה ולטעון שהממשלה תפעיל גני ילדים בפחות יעילות מהשוק הפרטי, לא תהיה תחרות בין הגנים, יהיו מאות פקידים ופקחים מיותרים במשרדי הממשלה שינהלו את העסק באופן האנרכיסטי שבו מתנהלים משרדי ממשלה וכו'. לא רציתי להמשיך ללכת לשם. אבל לא יכול להיות רווח, אלא אם לאותו זוג שמשלם לגן יש יותר ילדים מהממוצע באוכלוסיה.
כן, אני מבין שהרבה אנשים ראו באופן חיובי את הניסיון לצאת מהסקטוריאליות הזו. זה בהחלט דבר חיובי, לו רק הסקטורים האחרים היו גם הם מוותרים על הסקטוריאליות שלהם. אבל הם לא. החרדים ווועדי העובדים והקיבוצניקים ועיירות הפיתוח והערבים – כולם ממשיכים לנסות בכל הכוח לסחוט תקציבים למגזרים שלהם (הערבים כמובן לא מצליחים כל כך), והתעלמות מהמאבק הזה שמתנהל מאחורי הקלעים היא טיפשות.
החלוקה של קרלו כמובן פשטנית מאוד, ולא אומרת לך משהו חד על העולם. יש מעט מאוד מקרים שבהם יהיה קונצנזוס רחב לגבי טיפשות. לדעתי לגבי מחאת העגלות והדיור הציבורי, בקרב אנשים שמכירים את המספרים וההיסטוריה והדרך שבה הממשלה עובדת, יש קונצנזוס כזה, אבל היה לי ברור שזה פרובוקטיבי לומר זאת. לדעתי התועלת של מודלים כלכליים, ומה שמתאר קרלו מאוד מזכיר מודלים כלכליים, היא פחות בכך שהם זורקים לך אמיתות מוחלטות וברורות על העולם, ויותר בכך שהם מעודדים אותך לחשוב.
גם זה נראה לי שבהנחה שחינוך חינם בהכרח יהיה ציבורי (הוא יכול להיות פרטי ומסובסד, למשל) או שממילא נרצה איזשהו פיקוח. ובהנחה שהתקצוב יבוא כולו ממסים חדשים ולא משינוי סדרי עדיפויות, ושהמיסים בהכרח יילקחו מההורים ולא, נאמר, מהעלאה של מס חברות – ייתכנו כל מני תרחישים שבהם ההורים ישלמו פחות, אפשר להתווכח על כל אחד מהם עד אינסוף, מבחינתי מספיק שהם קיימים. כמובן שכשהממשלה מחוייבת לציבורים אחרים בסופו של דבר היא תקדם אותם.
לגבי יציאה מהסקטוריאליות – מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון. אמנם גם ברית בין הסקטורים שפחות מוצלחים בסחיטת תקציבים גם לא מצליחה לקום, אבל בסופו של דבר זה הכיוון היחיד שבו הם יכולים לקוות להשיג משהו. הצרה של השמאל שהוא עדיין מעורר כל כך הרבה אנטגוניזם שבמקום שהמחאה החברתית תמשוך אליו אנשים היא מתפרקת. נסיונות של מעמד הביניים להקים מפלגות "מרכז" סקטוריאליות נכשלים כבר כמה עשורים.
לגבי איך שהממשלה עובדת – לכן אני חושב שהחלפת הממשלה היתה צריכה להיות אחת הדרישות של המחאה, מצד שני אולי אכזבה מהיכולת של הממשלה על הבריתות הסקטוריאליות שלה לממש את הדרישות היתה יכולה לשכנע אנשים להחליף את הממשלה בבחירות הקרובות. אתה יכול לטעון שכל ממשלה חלופית בישראל היתה פועלת אותו דבר, אבל ממשלות יכולות לפעול בדרכים שונות ואני לא מאשים את מי שמנסה לשנות, גם אם המאבק יכשל בסופו של דבר.
בכל מקרה אני ממש בעד כל מה שמאתגר את המחשבה, אבל בתנאי שזוכרים שזה כל מה שזה. נראה לי שהצרה עם תאוריות ומודלים כאלה היא כשמתחילים לקחת אותם כאמיתות מוחלטות וברורות. הפילוסופיה מלאה ברעיונות חכמים שיכולים להיות די מועילים אם לא מנסים להחיל אותם על כל דבר – ובפילוסופים שמתווכחים על מקרי הקצה שבהם הרעיונות האלה כבר לא ממש חכמים.
היי אורי,
מאמר טוב.
יש נקודה שאליה לא התייחסת והיא הנחה סמויה של רוב המפגינים. הם לא חושבים שהמימון של ההטבה יגיע מהכיס שלהם. הטענה הנצחית היא "יש מאיפה לקצץ" והם מאמינים שיפנו התנחלויות, יפסיקו להעביר כסף לישיבות או כל פנטזיה אחרת. בגלל זה הטיעון לא עובד עליהם.
זאת לא הטענה הנצחית שאני שמעתי. אני דווקא שמעתי לא מעט אנשים שאומרים שצריך להגדיל מיסים על מנת לממן את ההטבות. למשל, כל הפרופסורים ששימשו כיועצים למחאה החברתית אמרו זאת. חלקם, אגב, התנגדו למחאת העגלות מאותן הסיבות שאני כתבתי, למרות שהם שמאלנים סוציאל-דמוקרטים בהשקפתם.
מה שנעלם מהמאמר זה מספר עובדות כדי להוכיח שמדובר בדרישה מטופשת לממן חינוך חינם מגיל 0 וזה ממוצע הילדים למשפחה בישראל והחציון של הילדים למשפחה. נניח למשל שממוצע הילדים למשפחה בישראל הוא למעלה מ-3 … במקרה כזה כל מי שיש לו 3 ילדים ומטה משלם בעבור אלו שיש להם מעל 3 ילדים. ומה עם החציון? החציון נועד כדי לבחון כמה משפחות נהנות מההטבה לעומת משפחות שמשלמות עליה. אני מרשה לעצמי לנחש שהחציון במדינת ישראל הוא מתחת ל -3 ילדים במשפחה -במקרה כזה הרי שמדובר במדיניות מטופשת כי מי שמחה ודרש את ההטבה , היו אלו בני מעמד הביניים שיש להם 2+ ילדים שלא רק שפגעו בעצמם כי אם פגעו בכלל החברה שבה רבים צריכים לממן מעטים בחינוך לגיל הרך במקום שכל אחד יממן לעצמו. לא זו בלבד שכספים שעוברים דרך מערכת בירוקרטית אינם מנוצלים בצורה יעילה ותשלום ישיר של הורים בשוק תחרותי היה משתלם יותר..
ביקשת, אז תקבל. לפי הלמ"ס ב 2010 היו בממוצע 3.35 נפשות במשק בית לכל הארץ (משקי בית כוללים גם זקנים שגרים לבדם, כן? "מספר ילדים במשפחה" זה משהו שתלוי בהרבה הגדרות), אצל היהודים 3.11 ואצל הערבים 4.76. בירושלים המספר הוא 3.93 למשק בית, בעוד שבתל אביב-יפו 2.24, בחיפה 2.47, ובראשון לציון 3.16. שישה אחוזים מהאוכלוסיה מתגוררים במשקי בית של 7 ילדים ומעלה, כאשר אצל היהודים זה 4% ואצל הערבים – 18.6%. בחיפוש מהיר לא מצאתי כמות ילדים חציונית למשפחה. אצל החרדים, אם אני זוכר נכון, יש 5 נקודה משהו ילדים בממוצע, אבל זה תלוי איך אתה מגדיר "חרדים". רצוי לזכור תמיד שלמרות כמות הילדים הגדולה שלהם, לערבים יש יכולת מאוד מוגבלת להשיג הטבות מהממשלה, ובדרך כלל הכסף הגדול לא זורם אליהם אלא אל אוכלוסיות מרובות ילדים שאינם ערביות.
כמו כן, קרא כאן:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000785544#fromelement=hp_deot
זה שהחרדים גונבים את הישגי המחאה לא אומר שהמוחים טיפשים (אולי תמימים).
זה אומר שהממשלה/חרדים גנבים.
לסבסוד הגנים והדיור הציבורי אפשר להוסיף תנאי נלווה בודד והוא "מיצוי כושר ההשתכרות של שני בני הזוג" ובבת אחת רוב החרדים לא יהיו זכאים לסבסוד.
בנוגע לגני הילדים אפשר לקבוע גם רף מקסימלי של ילדים, נגיד 2-3, שלאחריו כבר לא יהיה מימון וזאת כדי להתמודד עם התפוצצות האוכלוסיה בעולם בכלל ובישראל בפרט
אם המוחים מזיקים גם לעצמם וגם לכלל הציבור, אז הם טיפשים. זה שאחרים הם גנבים זה לא קשור לעניין. העובדה היא שמיצוי כושר ההשתכרות לא התווסף בתור תנאי, בגלל הכוח הפוליטי של החרדים, וזה היה ברור מלכתחילה לי ולרבים אחרים שזאת תהיה התוצאה.
תגובה ליוני:
להצעות שלך אין אח ורע בעולם החופשי. רק בסין המדינה מענישה אם יש מעל לילד אחד. האם אתה קומוניסט סיני?
לגבי מיצוי כושר ההשתכרות של 2 בני הזוג? זה ישסה כנגדך את הזוגות של מובטלים או של מובטל אחד, או זוגות שאחד מבני הזוג סטודנט ועוד ועוד. בקיצור, זוגות שזקוקים לסיוע הזה, דווקא מהם אתה מונע.
מה אני רוצה לומר? שתיתן קצת יותר כבוד לכותב המאמר. הוא השקיע קצת יותר מחשבה ממה שאתה השקעת בתגובה. ואם הוא קבע שהמוחים טיפשים אז קח אותו בכבוד הראוי. חוץ מזה חזור אחורה למאמר ותשים לב שהגורם המסוכן ביותר הוא הטפשים ולא הגנבים. תעבור גם על חוקים החל בחוק הראשון.
האם אתה נעול על שנאה לחרדים אז זה מטה אותך להגדירם כגנבים ואותך או את המוחים האחרים אתה לא מוכן להגדיר כטפשים
אתה כנראה לא מבין מה זה מיצוי כושר השתכרות. מובטלים אשר חותמים בלשכה או עושים קורס הכשרה וסטודנטים נמצאים בתוך הקטגוריה של מיצוי כושר השתכרות.
לגבי העולם החופשי, אז במערב אין בעיה של פיצוץ אוכלוסין אלא בעיה הפוכה של אוכלוסייה מתבגרת. אנחנו מדינה מתפתחת שסובלת קשות מגודל האוכלוסייה שלה ואני בכלל לא מציע פתרונות טוטאליטריים בסגנון סיני אלא פתרון מתון וסביר לבעיה הכי קריטית שפניה ניצב העולם (אם יתגבר על ההתחממות הגלובלית)
יפה מאוד. הדגמת היטב, בעזרת המשולשים היפים, טענה ישנה שמאז קריסת הקומוניזם, הרדיקליזם הפסיק לדבר בשפת העובדות והאלטרנטיבה האפשרית ופנה לרגש ולאוטופיזם. דומני שהפוסט ממשיך בעיקר את את זה על סיפורן של שתי הפגנות.
תמיד יש את אלו שמדברים בשפת העובדות ואת אלו שפונים לרגש ולאוטופיזם, גם בשמאל וגם בימין, וצריך להילחם נגדם.
איפה החוק השלישי?
אה, סליחה.. מצאתי.
אנשי המחאה החברתית טענו שהכסף יגיע ממיסוי של "העשירים" (או יותר טוב: "הטייקונים") ולא ממעמד הביניים. לא שאני חושב שזה פתרון ישים, אבל אתה תוקף איש קש.
זה היה ברור מלכתחילה שזה לא פתרון ישים. מיסוי של העשירים פשוט לא מספיק, ולנוכח שלל העדויות לכך זו הייתה טיפשות לחשוב אחרת.
נראה לי שכל הפוסט הזה הוא פשוט נסיון לקרוא לאנשים שאתה לא מסכים איתם "טפשים" ולכסות על זה באיצטלה מדעית.
שיט, עלית עלי
מספר תהיות:
1. עמיר פרץ והיטלר: (א) באמת? יש לך את זה ביותר בוטה? (ב) המבחן הוא מבחן תוצאה. לא מבחן משקפת. כיצד עמיר פרץ פרץ פגע יותר בציבור הישראלי (נניח שזה המבחן) מאשר שאול מופז? או אריק שרון? אני לא אומר שהוא לא נמצא ברבעון הנכון, אבל זאת דוגמא מחורבנת. ממש מחורבנת. רוצה הוכחה? כיפת ברזל. זאת לא הוכחה יותר טובה משלך – אבל כנראה גם לא פחות.
2. ההקשר שאתה עושה בין רציונליות לתועלת אינו הכרחי, אינו מוסבר, ובגדול – שרירותי. אם המבחן הוא תוצאתי אזי פעולה לא רציונלית יכולה להוביל לתוצאה "חיובית" לא פחות מפעולה רציונלית. בעצם, במידה מסוימת, ובהתאם לצורה שבה אתה מציג את החוקים – ההגדרות "הרגילות" של רציונליות אינן תקפות. אז למה אתה קופץ פתאום לשאלות של רציונליות? אם הפרדיגמה השולטת היא של רציונליות, אולי הערכת החסר היא של הטיפשות הרציונלית?
3. ההנחה שלך שאתה יודע לזהות "טיפשים" (ע"ע המחאה החברתית) מצחיקה בעיניי. איך אתה יודע שאתה לא טיפש? איך אתה יודע שהבלוג שלך לא יגרום למנהיג אוויל לעלות ולהוביל את המדינה לאבדון? כי אם תהיה לו תרומה משמעותית לכך, אזי אתה טיפש ע"פ החוקים הללו. ברוך הבא לעולם של סיפולה – אפשר לשפוט רק בדיעבד. אתה באמת חושב שהגיע ה"בדיעבד" של המחאה?
(קראתי שוב את מה שכתבתי – זה קצת עוקצני יותר ממה שאני מכוון, אבל אני מקווה שתוכל לסנן מזה את השאלות הרלוונטיות. שנה טובה.)
1. טוב, רשמתי סימן שאלה אחרי "עמיר פרץ"… מבחינתי זו הייתה דוגמה משעשעת, אני לא יודע אם הוא באמת טיפש לפי ההגדרות ולא סתם נפל על המלחמה הלא נכונה בגלל מזל רע. בהחלט ייתכן שאתה צודק כאן.
2. הקשר אינו הכרחי, אינו מוסבר, אבל לא שרירותי. לעיתים אולי כן, אבל בממוצע ועל פני מקרים רבים הוא לא שרירותי. הסיכוי שפעולה רציונאלית תוביל לתוצאה חיובית הוא גדול מהסיכוי שפעולה לא רציונאלית תוביל לתוצאה חיובית.
3. היה פעם איזה מנהיג סיני (במאה ה 20) ששאלו אותו האם המהפכה הצרפתית הייתה אירוע חיובי, והוא אמר שעוד מוקדם מדי לדעת. אבל כן, אני חושב שהגיע ה"בדיעבד" של המחאה, או לפחות חלק נכבד ממנו. בכל אופן, אם אני באמת טיפש אז בהגדרה לעולם לא אדע זאת…
כמו שכתבו לפני, לא ברור איפה הטיפשות בכך שאמא רוצה לפרוס את תשלום הגן במשך שנים בצורת מסים, ושאנשים שיש להם פחות ילדים יממנו אותה. בנוסף, לא ברור שהיא חושבת שהדבר מחייב העלאת מס על המעמד הבינוני. יתכן שלפי החישוב שלה, אפשר לנתב את הכסף מהשקעות בבטחון והתנחלויות ומהעלאת מס החברות. כמו כן, לא ברור שהיא חושבת שצריך להעניק סיוע לכל המשפחות, גם אם הן מרובות ילדים. אולי נראה לה סביר להעניק סיוע כלכלי למשפחות שגודלן הוא עד ארבעה ילדים, מתוך הנחה שיותר מארבעה ייחשבו למותרות המותרות רק לעשירים. מה גם שאפשר להיות בעד חינוך מסובסד, ולא חינוך חינם, ואז עדיין יהיה שיקול כלכלי בהוספת כל ילד.
גם בדיור, זכורה לי הרצאה בשדרות רוטשילד שבה הבהירה מומחית בנושא שדיור ציבורי לא יעזור למוחים. ואכן, למיטב ידיעתי, הדרישה לדיור ציבורי לא היתה חזקה יותר מהדרישה להגביל את שכר הדירה, ומדרישות אחרות (להגביל בניית דירות גדולות שמשרתות בעיקר את הציבור העשיר יותר). זכורה לי הטענה שבמרבית הערים הגדולות בעולם יש פיקוח על שכר הדירה. כמו כן, ניתן להגביל את הרווחים שיכולים אנשים להרוויח מצבירת דירות. אין שום סיבה שנדל"ן יהיה ענף בו אנשים יכולים להרוויח על חשבון סבלם על אחרים. כלומר, אפשר להחליט שדיור היא זכות אדם בסיסית שאפשר לספק אותה בעזרת רגולוציה של שוק הנדל"ן. זה בדיוק מה שעשו שקבעו שאדם יכול לקבל כסף מהמדינה גם אם הוא אינו משיג עבודה (דמי אבטלה, ביטוח לאומי).
יתכן שיהיו השלכות שליליות לרגולוציה בנדל"ן או לחינוך מסובסד. אבל אני משוכנע שזה לא ברור כשמש שהללו יפגעו בחברה יותר משיועילו לה. לכן, בחירת אנשי קש (חינוך חינם ודיור ציבורי) ונציגים שלהם שאינם מעורים היטב במושגים כלכליים ואינם מצליחים להתווכח איתך בקלות בנושא, היא פעולה דמגוגית נפסדת.
בפוסט אני קורא על אדם שמסביר למה האחרים הם טיפשים, ואיך הוא יכול לנסות להסביר להם שהם טועים, אך הם אינם מבינים זאת, שהרי הם טיפשים. נראה כמו הפרופיל הפסיכולוגי של הטיפשים, כמתואר בפוסט.
הטיפשות היא בכך שהיא חושבת שהיא תרוויח מכך משהו. אם יש לה 2-3 ילדים היא לא יכולה להרוויח מזה, מקסימום היא תצא בהפסד קטן. ברור שאם מממנים הכל על ידי קיצוץ במקומות אחרים אז היא מרוויחה, אבל זה גם היה ברור מלכתחילה שראש ממשלה לא יכול לשרוד מבחינה פוליטית קיצוצים כאלו – עוד לא עבר זמן רב מאז שלבני איבדה את כיסאה מהסיבה הזו בדיוק.
לא כתבתי כלום על פיקוח על שכר הדירה, מכיוון ששם זו לא באמת טיפשות חד משמעית, העסק קצת יותר מורכב. כתבתי רק על דיור ציבורי. לכן אני לא כל כך מבין מה אתה רוצה לומר בפסקה השנייה.
לא בחרתי אנשי קש, אלא אנשים אמיתיים שטענו את הטענות האלו. האמירה "איש קש" מרמזת שלא היו אנשים שאמרו את הדברים האלו, וזה פשוט שקר. מה שאתה אומר, זה שאסור לי להתווכח עם אנשים שטועים באופן ברור, ואני צריך להתווכח רק עם כאלו שלא כל כך טועים. זה נשמע לך הגיוני?
אתה יכול להתווכח עם מי שאתה רוצה.
על הדרך, אתה יכול גם להגדיר "חלאה" בתור מישהו שמעד ברחוב, ולקרוא לפעילי המחאה החברתית חלאות. מי יעצור אותך.
הבעיה שלך (אני אנונימי, אז אני אאבחן אותך) היא שכל מה שאומרים לך הוא או שטות או "היה ברור מזמן שהוא יהיה שטות". אז וואו, סתום כבר.
וגם אני יכול לצטט מאמרים על הטיית האישור ולהחמיא לך על זה שאתה "נזכר" לדבר בשבח הנקודות שצדקת בהן, ולמסמס את הטיעון שלך.
אז נסכם. אתה:
1) דמגוג
2) רציונליסט-להכעיס
3) פוליטיקאי קטן מאוד, ומדינאי קטן אף יותר
אתה יכול גם ללכת לבלוג שלי (או לבלוג הקודם שניהלתי בתפוז) ולראות בדיוק מה כתבתי, ובדיוק מתי כתבתי את מה שכתבתי, ואז לחפש את דבריהם של מנהיגי המחאה בכתבות בעיתונות מאותה התקופה, ולהשוות, ולהחליט בדיעבד מי טעה ומי צדק. הטיית האישור מרמזת על כך שאני מחזק ממצאים שתומכים בצדקתי ומזניח ממצאים שאינם תומכים בצדקתי, אבל אתה זורק אותה לאוויר מבלי להעלות את אותם הממצאים שאינם תומכים בצדקתי. אז מי הדמגוג כאן?
אהבתי!
אני מקווה שאני אינטלגנטי
אני יודע שאני לפחות קצת תמים
אבל הסכמתי עם דעותייך על המחאה לאורך כל הדרך
ו… לא ראית את המשפחות המאושרות שהרוויחו המון בזכות ביבי? הן היו בטלוויזיה 🙂
אורי שלום,
הבעיה העיקרית בהבחנות המשעשעות -מבריקות שכאן היא זיהוי הטפשים לפני שהזיקו נזק גדול לעצמם ולחברה. כפי שציינת חלק מהם מדבר נפלא בלשון מצוינת ומשוכללת, מחזיק ברעיונות חיוביים נאורים וליברלים שנשמעים צודקים לגמרי, ואפילו, נראים חכמים. רק בראייה שלאחר מעשה מתברר גודל ה"ברוך" שהם גרמו. וגרוע מזה, לפעמים הקבוצה הקרויה "אינטליגנטים" הם אנשים פשוטים עם חכמת חיים בסיסית מאוד שנשמעים אולי פשטנים, עלגים ולא משוכללים. כך שהטפשים הרהוטים מצליחים לדחוק אותם ממוקדי הכוח בחברה. ועוד דבר קטן יש פיתוח מסוים לכך והוא: "טיפש מביא טיפש". כי אם הוא היה "אינטליגנטי" הוא לא היה מתפתה לעבוד עם הטיפש. בקיצור, יש כאן פרדוקס לא פתיר.
נכון, לכן הרעיונות של קרלו הם לא איזו תרופת קסם. אולי יום אחד, אי שם בעתיד הרחוק, מדענים יצליחו למצוא שיטה למדוד סוגים שונים של אינטליגנציה ותכונות אופי באופן "טהור" וישיר, רק לפי מבנה הקשרים במוח. עד אז אנחנו תקועים עם מבחני IQ למיניהם ודברים דומים שלא מודדים "חוכמה" במובן הרחב שלה, או עם ניסיונות לסיווג בדיעבד שלא תורמים כל כך לקבלת החלטות לגבי העתיד ומועדים לכשלים משלהם.
מה שיפה בכל הניתוחים הציניים האלו זה שב-99% מהמקרים הם יפגעו בול, אבל ה-1% שבהם הם יטעו שווים את כל המאמץ. זה קל לתת תחזיות פסימיות, להגיד שמה שהיה הוא שיהיה, שאין סיכוי לשנות משהו ומי שחושב אחרת הוא במקרה הטוב תמים ובמקרה הרע טיפש, וכאמור גם להיות צודק 99% מהפעמים. אבל איך שלא תהפוך את זה, המחאה החברתית, שאני אישית אגב לא התחברתי אליה מכל מיני סיבות, כן הביאה לסדר היום וכן הציפה למודעות בעיות שלפני כן לא טופלו ולא זכו לשום יחס, וזה משהו שבעייני הוא מאד חשוב וחיובי, גם אם בנקודה זו בזמן הוא לא פעל לטובת המוחאים.
מחאת העגלות היא לא מחאה שעמדה בפני עצמה, היא הייתה חלק ממחאה כללית על יוקר המחייה ושחיקת כוחו של מעמד הביניים במדינה, ולכן להסתכל עליה בהתעלמות מהקונטקסט הכללי זו טעות. מעבר לכך, דווקא מחאת העגלות הייתה המחאה שהכי הזדהתי איתה בתור אב לילד בן שנתיים (באותו זמן). המצב דאז היה שזוג צעיר שגר במרכז ויש לו שני ילדים מתחת לגיל שלוש, צריך להוציא בחודש 6000 ש"ח על גנים בלבד. זה אומר בתכלס שהמדינה זורקת את אותם זוגות צעירים לכלבים, כי חופשת הלידה שהיא נותנת היא 3 חודשים (אפשר להאריך ל-6 בלי לקבל משכורת כמובן), ועד גיל 3 הורים שרוצים לעבוד צריכים לשלם או לגן פרטי או למטפלת, סכומים לא סבירים ביחס להכנסה הממוצעת שלהם. לעודד את המגזר של מעמד הביניים לצאת לעבוד, ללמוד ולהביא ילדים זו בעיני משימה בעלת חשיבות לאומית, והמדינה שלנו למרבה הצער מעודדת בדיוק את ההיפך (נשים שעוזבות את העבודה כי לא שווה לשלוח את הילד לגן, זוגות שמחכים עם הילד השני כי לא עומדים בהוצאות, או אם יש מזל לסמוך על סבא וסבתא שיגדלו את הילדים במקום להנות מהפרישה). זה מצב שאיך שלא תסתכל על זה, דורש שינוי גם אם במובנים מסויימים פוגע במוחאים עצמם.
אז נכון, השאלה בסופו של דבר היא מאיפה מביאים את הכסף, וזאת הנקודה שבגללה כמוך גם אני סלדתי מהמחאה, שבמקום להיות מופנית כנגד חרדים, וועדי עובדים, בזבוז במגזר הציבורי וכו', דווקא חברה לכל הגורמים האלה כך שלא נותרה ברירה אלא להעלות מיסים מהאוכלוסיה היצרנית בארץ. אבל אני כן חושב שהמחאה החברתית בבסיסה צודקת, אני כן חושב שכל הגורמים שמניתי צריכים להיות מטופלים כך או אחרת, ואני כן חושב שפתרון בדרכי נועם לא אפשרי אלא שהמצב בסוף יגיע לפיצוץ (אם במשבר כלכלי שיאפשר פירוק וועדי עובדים, אם בסוג של מלחמת אזרחים סביב נושא תקצוב החרדים במדינה), אחרת המצב באמת יהיה גרוע. קיוויתי שהמחאה החברתית תהיה הפיצוץ הזה, אבל כרגע לפחות נראה שזה לא המצב. עדיין אני חושב שמחאת העגלות הייתה מוצדקת (אבל זה כמובן לא מפתיע, אני הרי טיפש ולכן אני לא יכול להבין שאני טיפש).
אני מסכים איתך, גם אנחנו מחכים עם הילד השני בגלל ההוצאות הגבוהות. המצב הזה נובע פשוט מכך שאנחנו מדינה ענייה, ואני ואתה סוחבים על גבנו הרבה מאוד אנשים (רובם אינם חרדים, דרך אגב) שתורמים הרבה פחות מאיתנו. כל הדברים שאתה כותב נכונים, אבל הם לא סותרים את זה שהדרישה לחינוך חינם מגיל 0, כשלעצמה, היא מטופשת. וזאת הייתה דרישה מרכזית במחאת העגלות.
האימהות לא דיברו על קיצוץ בתקציב הביטחון, או על תעסוקת חרדים. דוח טרכטנברג המליץ על גירסה מעט יותר מרוככת של העניין באחד הפרקים, ובנפרד מכך המליץ על קיצוצים למיניהם בפרקים אחרים. טרכטנברג טען שצריך לאמץ את כל הדוח כמקשה אחת, אבל במקום זאת הממשלה אימצה מתוכו רק את אותם הפרקים שאפשרו לביבי להמשיך ולהחזיק בקואליציה שלו. זה היה ברור מלכתחילה שזו תהיה התוצאה של המהלך, ולכן אני עדיין חושב שמדובר בטיפשות. כמובן, הטיפשות כאן מתייחסת לחלק מאוד ספציפי מהמחאה, לדרישה ספציפית, ולא למחאה כולה.
לפי מה שאתה אומר הדרישה עצמה לחינוך חינם היא לא מטופשת, מה שמטופש זה הדרך שבה זה נעשה (אגב, לפי הלוגיקה שלך האינטרס של מעמד הביניים זה לבטל כליל את חינוך החינם בכלל). מה שאני טוען זה שהמדינה יכולה לגבות מיסים גבוהים ובתמורה לספק שירותים ציבוריים חינם (או בסבסוד), או לגבות מיסים נמוכים ולתת לאזרחים להסתדר בעצמם. לפחות במקרה של ילדים עד גיל 3 נוצר מצב שהמדינה גם גובה מיסים גבוהים וגם נותנת לאזרחים להסתדר לבד, וזה בלתי סביר ודורש טיפול, כל טיפול, גם אם זה העלאת מיסים שזה בהחלט מקומם. עבור אותו זוג צעיר עם תאומים שמרוויח משכורת של עשירון חמישי או שישי, המצב עכשיו נותן פתרון. פתרון גרוע, אבל עדיין פתרון.
ושוב, אם אתה בא לטעון נגד כאלו שתמכו בהעלאת מיסים כדי לממן את חינוך החינם, אז אני מסכים איתך. אני באמת לא יודע כמה מהמוחים באמת ייחלו לפתרון כזה, אני לפחות לא ייחלתי לפתרון כזה כי הוא מפספס את כל הפואנטה. אני גם לא יודע להגיד עד כמה זה היה ברור שיעלו מיסים בסוף. בהחלט חששתי שלשם זה הולך אבל קיוויתי שאולי המחאה הזו כן תזיז משהו. אולי זה תמים, אולי זה טפשי, אבל אני לא חושב שיש לנו הרבה אלטרנטיבות.
צר לי לשמוע שאתם מחכים עם הילד השני בגלל סיבות כלכליות, אני באמת לא חושב שזה צריך להיות כך. כפי שאתה בטח יודע החרדי בגילך שגר בבני-ברק לא מחכה עם הילד השני אלא ממהר כבר לילד הרביעי, וזה חבל. באמת שיש על מה למחות פה. חוץ מזה, מניסיון אני יכול להגיד לך שמבחינת עומס נפשי עדיף להביא את הילד השני כמה שיותר מהר כי זה רק נהיה יותר קשה אחר-כך (צר לי אם אני מבאס אותך :)).
דבר דבור על אופניו.
אני מציע לקרוא את הפוסט הבא, המבוסס על אותו הנושא:
http://cafe.themarker.com/post/2731327/
ולא נותר לי אלא לצטט חבר יקר שהיה נוהג לומר "ישמרני האל מטיפשים חרוצים". הם אכן המסוכנים ביותר.
אגב, אני ירדתי מהארץ. אני מניח שהמשמעות לא ממש נוחה לנשארים…
שנה טובה, אורי
☼
מאמר נחמד אבל לא יוצא מתחום ההומור.
איך יודעים שמישהו הוא חכם לדוגמה? איך יודעים שפעולה X באמת עשתה טוב גם לך וגם לאחרים? האם המהפכה החקלאית היטיבה עם האנשים או הרעה להם ? המהפכה הירוקה (המהפכה החקלאית במאה ה-20). מלחמת העולם השנייה לדוגמה הצילה מספר מינים של לוויתנים. פצצות אטום יכולות להגן עלינו מפני אסטרואידים. זה לא נסיון לטעון שמלחמת העולם השניה היתה דבר טוב, אלא לטעון שהמציאות מורכבת יותר ממה שאנחנו מסוגלים לתפוס. הפיזיקאי דיווד בוהם כתב על זה את הספר "מחשבה כמערכת" (וזה קיים גם בבודהיזם- רשת אינדרה, רשת חוטי עכביש רב-ממדית שעל פניה קיימות אינספור טיפות-טל או אבני-חן, ובתוך כל אחת מאלה, השתקפות של כל שאר הטיפות ושל כל ההשתקפויות שבהן, בתהליך אינסופי.).
גם החוק הראשון והשני לא מדוייקים. לשם קבלת החלטות במנגנונים מורכבים יותר יש צורך ביותר הכשרה מידע וידע (ואולי גם חוכמה) לכן מראש הסיכוי של אנשים לא משכילים \ פחות חכמים (במובן עממי יותר) הוא קטן יותר להגיע לשם. בהפעלה של מטוס קל יותר לעשות נזק ולהרוג מאות אנשים. אבל הסיכוי של טיפש להיות טייס נמוך יותר.
הסיכוי שמערכות מורכבות יותר להכשל הוא גבוה יותר בגלל "חוק אנה קרניניה" – הסיכוי להצלחה מצריך תנאי "גם" (המטוס גם צריך להיות בגובה הנכון, גם במהירות הנכונה, גם בזויוית הנכונה וכו' כדי לנחות). בעוד הסיכוי לכשלון הוא עם תנאי "או". (לכן במערכות מורכבות מנסים להכניס לולאות בקרה או מנגוני בטיחות ויתרות).
הקישור למחאה החברתית הוא נמהר. האם אתה באמת חושב שמחאה כזו יכולה להוביל לתוצאות בתוך שנה? מאבקים דומים בעולם לקחו דורות. האידאולוגיה של הממשלה הפוכה. בכל מקרה אני מסכים שדרישה להוזלת גידול ילדים היא דבר שבסופו של דבר פוגע בחברה, לפחות בתקופה שלנו שבה המשך גידול האוכלוסיה הוא אחד הדברים שמייקר את עלות המחייה ומאיים על הקיום של כלל האוכלוסיה. (ומצד שני השכלה טובה יותר, בעיקר של נשים יכולה להקטין את מספר הילדים במשפחה).
בכל מקרה הדרישה לחינוך ציבורי או דיור ציבורי לא חייבת לצאת מכיסם של המוחים, לא חייב להיות משחק סכום אפס – לדוגמה יכול להיות שהמעמד הגבוה שקונה דירות של 150 מטר + יסבסד דירות לזוגות עניים יותר. המחשבה כאילו כל הממשלה רק יכולה להתערב דרך מיסוי (ולא דרך חקיקה) וכאילו המיסוי והכלכלה הם משחקי סכום אפס הם קצת טיפשיים. (לדוגמה השכלה הוא תהליך שיכול לחזק את עצמו).
לדעתי המקרה של "גנבים" הרבה יותר נפוץ (ושוב השאלה של מה טווח הזמן והמרחב היא קריטית). תמורת רווח קצר טווח של חברות המכוניות אנחנו מעצבים לדוגמה מערכת תחבורה מאד לא יעילה שגובה מחיר יקר מאד. הכלכלה כולה מבוססת כיום על רווח קצר טווח והרס התש
תיות שעליהן הכלכלה מתבססת. אז אולי כל האנושות עצמה מטומטמת.
כרגיל נחמד להגיע לכאן ולפגוש מאמר מחכים שכתוב בטוב טעם.
אני חולק עליך לגבי הטענה על הגנבים במשולש , יש הרבה כאלו, כמו בעל עסק שמרמה את מס הכנסה מדי פעם , אבל במקביל מייצר מקומות עבודה ומגדיל את היצוא.
תודה – נהניתי מהמאמר. נהניתי בעיקר מהחלק המתורגם אבל העלית גם כמה סוגיות מעניינות בעצמך.
לגבי איך שקרלו מחלק את זה מבלי לקרוא את המאמר שלו (מה שאעשה בקרוב), החלוקה יותר מדי לוגית ולדעתי בגלל שאנחנו לא לוגיים בצורה מושלמת (רובוטים) אני לא חושב שאפשר לחלק את החברה רק בעזרת הכלים האלו.
ההגדרות מאוד הגיוניות ובעזרתן החוקים שלו "עובדים", עד למקום שבו הסברת למה הטיפשים טיפשים. ההגדרה שלו לטיפש היא לגיטימית, אבל כמו שאמרת הוא מגדיר אותם לפי הסתכלות על פעולותיהם בדיעבד.
"הוא נמנע מכל הבעיות שיכולות להתעורר" – זו לדעתי הערכה שגויה, אני חושב שבנאדם מספיק אינטליגנט יבין שהוא לא יכול להסביר את הגורמים לטיפשות והניסיונות הנואשים שלנו הם ביטוי לטיפשותנו. ההנחה שלך למיהו טיפש מבוססת על רמת האינטליגנציה שאליה הגעת וכל מי שלא עומד בסטנדרטים מסוימים שהצבת לסביבה כ"המינימום הנדרש", "הגבול" וכד' מתוך מה שהצלחת להבין שהוא גורם לטיפשות, הוא לפי "דעתך" טיפש.
בעצם, הוא לא טיפש לפי דעתך אלא לפי יכולתך להבין את טיפשותו ולעמוד על טעיותיו.
אפשר לקרוא במאמר שלך כמה דוגמאות לגורמים לטיפשות, שרובן מבוססות על כך שהצלחת להבין שיכולות אישיות מסוימות גורמות לבנאדם להזיק לעצמו ואם הוא היה נולד עם היכולות שנראות לך כאציליות (\נכונות יותר) והיה ביכולתו למשל "לנתק את תהליך החשיבה הלוגי מהרגשות, מהאגו, מתסביכי נחיתות, ומהטיות קוגניטיביות אחרות" הוא היה מצליח לא להזיק לעצמו ולסביבה.
אני מנחש שטיפשות מתבטאת בהנחה של בנאדם שאלו שמתחתיו בסולם שהוא המציא הם הטיפשים, אבל זה מה שאני הצלחתי להבין מרמת האינטליגנציה שלי.
גם אני יודע להצביע על דברים מסוימים שאנשים אחרים עושים ובכך מזיקים לעצמם אבל זה לא אומר שזו הסיבה להיותם טיפשים בטח לא להיותי אינטליגנט.
אני מבין שהעולם רחב יותר ממה שאני מצליח כרגע לראות ויש מישהו חכם ממני שרואה אלמנטים שאני לא רואה שהופכים אותי למזיק לעצמי\לסביבה ויש גם מישהו חכם ממנו.
חשוב להבין שאותם "טיפשים", שהם בעצם כולנו, לא יכולים להימדד רק ע"פ אותם אלמנטים שמישהו קצת יותר חכם מהם יודע לחלק את העולם לפיהם, לכן אני מאמין גם שההנחה הסופר לוגית\רציונלית לגבי הערכה בדיעבד לא שווה כלום.
לא מספיקה רק לוגיקה כדי לדעת אם פעולה מסוימת לטווח ארוך תזיק לבנאדם או לא כי האלמנטים הנפשיים והרוחניים שלו לא נמדדים בה (וזה רק מה שאני מכיר). אם אני אקח מעשה מסוים של "טיפש" ואוכיח שלטווח ארוך זה מפסיד לו כסף אבל בהערכה בדיעבד אראה שהוא התפתח מזה ולמד את השיעור הכי חשוב בחיים שלו אז מה אתה מוכיח פה בעצם? שהמטרה היחידה היא לעבור את החיים ב"חלק" ושאם כל מה שקורה בדרך שלנו יהיה רווחי = אנחנו שמחים ומאושרים??
כשאתה אומר שבנאדם שמזיק לעצמו ולסביבה הוא טיפש, האם נכנסת פה המציאות בה אנשים מזיקים לעצמם ולסביבה בלי שהם יודעים ולמרות שהם בטוחים שהם עושים את המעשים הנכונים והחכמים ביותר ובטוחים שהם חשבו על התמונה המלאה?
כשאתה אומר שניתוק מהטיות קוגניטיביות מאפשר לקבל עצות טובות ולדחות עצות גרועות מבחינתי אתה גם יכול להגיד שהעולם הזה עובד לפי נכון ולא נכון ושיום אחד ימציאו מחשבון שיהיה מספיק חכם שיחליט הכל במקומנו (ואגב אנחנו בדרך לשם..).
אין פה נכון ולא נכון ולשמחתי הרבה אני לא חי בעולם שחור ולבן שכזה.
כשאקבל החלטות לגבי החיים שלי ובלי אף תסמין קוגניטיבי אקח עצות טובות אבל החיים ההפכפכים האלו משתנים ומשתבשים אני אמור לצעוק על אלוהי הלוגיקה שעשיתי הכל נכון ורווחי וזה לא פגע?
לפי מה שהבנתי מהמאמר, אתה מצר את העולם שלנו לכל כך קצת גורמים שכבר אפשר להגיד שהוא באמת כזה שחור ולבן ושהחלטות נמדדות באם 5-8 תסמינים קוגנטיביים השפיעו כשלקחת אותן אחרת הכל מושלם.
זה נראה שקרלו התחיל בלמצוא נוסחה למי טיפש ומי לא ואתה סיימת את זה בלהציג את המתכון לאיך לחיות את החיים במושלמות.
לסיום, הגורם המרכזי לטיפשות שבולט לעיניי בתקופה האחרונה הוא אנשים שמפסיקים לחשוב, בד"כ מגיע עם ניתוק הקשר עם עצמם. זה מתבטא בכך שהם מגיעים למקום בחיים שהם כבר יודעים "מספיק" ולא עומדים להשתנות עוד הרבה. גם כשהם לומדים דברים "חדשים" זה תמיד במסגרת הקיים והמוכר שהם מאשרים והסיכוי שהם יעשו משהו שלא יכולת לצפות נמוך מדי. זה מתבטא בכך שהחיים של כולנו נראים כמו רשימות מכולת דומות להחריד. או בקיצור, כולנו ישנים.
החלק הכי מצער בכך הוא שעם השנים אני שם לב שגיל ההירדמות יורד.
הדרך הכי טובה שהצלחתי לחשוב עליה להישאר עם עיניים כמה שיותר פקוחות היא להמשיך לשאול שאלות ולא להניח שהבנתי את העולם עם הכ"כ קצת ידע שצברתי. על אף שהחברה דורשת מאיתנו להיראות כאילו כבר הכל בכיס שלנו להעיז להגיד "אני לא יודע" וזה הולך טוב עם ציטוט משיר שמדבר על נושאים דומים:
"אם נפסיק לשאול – נפסיק לגדול,
אם לא נלך רחוק – אז בקרוב ניפול."
(ושוב תודה על המאמר ועל הסוגיות שהעלית. גרמת לי לחשוב ולתהות על נושאים המוכרים לכולנו, אם אני נשמע תוקפני או כל דבר שלילי בתגובתי דע שזה לא הכיוון בכלל, פשוט לא התעסקתי בשטויות שמסביב כמו להישמע טוב ומספיק לי לכתוב את זה פה)
אני בהחלט מסכים שרבים מהמוחים לא באמת מבינים את הדרישות של עצמם ולא מבינים כלום בכלכלה וכו'
בכל זאת, תאורטית (וקיצונית, בשביל הפרובוקציה) המדינה יכולה לממן חינוך חינם גם בלי העלאת מיסים (על טייקונים, על גז או על כלל הציבור). בהנחה שחינוך חינם איכותי חשוב לעתיד המשק כי ילדי גן שחונכו טוב (מה זה טוב?!) יהפכו לתלמידי תיכון שקדנים וחרוצים שבתורם יהפכו לסטודנטים יצירתיים וחרשנים שבתורם יהפכו לעובדים צייתנים ולאזרחים מועילים שימציאו המצאות, יפתחו פיתוחים ויפעילו מפעלים שיכניסו למדינה מלא מלא כסף ממיסים, מייצוא הידע המופלא שפותח וכו', אזי למדינה כדאי לקחת הלוואה (מהסינים, אלא ממי?) ולהיכנס לגרעון עצום בטווח הקצר בשביל לממן את ההשקעה המבטיחה והבטוחה בחינוך. כך הרי פועל שוק חופשי.
אורן, ההגזמה שלך משעשעת, אבל אתה קולע בדיוק לבעיה שממנה הפוסט של אורי מתעלם (בקשר לחינוך חינם, לא בקשר לצ'יפולה, שדרך אגב, כך יש לאיית את שמו בעברית, למיטב הבנתי).
אורי משווה את עלות הגן שנחסכת מהורים חילונים-משכילים-מעמד הביניים עם התוספת הצפויה במס שהם ישלמו לאורך חייהם. אבל מה? כאשר הגנים מופרטים, התשלומים לגן מתפרסים על-פני מספר מועט של שנים, ובשנים האלה ההורים הצעירים – שטרם הספיקו לצבור הון משמעותי, ואם הספיקו, הוא הוצא למטרות אחרות (משכנתא, מישהו?) – יחסכו לא מעט מכך שהתשלום על גני הילדים יעבור לאחריות המדינה. לכן, גם חינוך חינם מגיל 0 ישפר מאוד את מצבם של הורים כאלה.
מצד שני, אלו פתרונות ניתן להציע להורים במצב שבו התשלום עבור גני הילדים נמצא באחריותם האישית? כאמור, ההכנסה שלהם אינה מספיקה (זה נכון בוודאי להורים שמשתכרים בסביבות השכר החציוני במשק או פחות מכך). הם יכולים לקחת הלוואות… רגע, מישהו חושב ברצינות על לקיחת הלוואה על-מנת לממן גן לילד?
סביר להניח שהתשובה לשאלה הזאת היא לא. וכאשר מבינים מדוע התשובה היא לא, ניתן להבין גם את הבעייתיות של הסתמכות על הלוואות (במיוחד בצורה המטורפת שההסתמכות הזאת לבשה במשק המערבי של תחילת המאה ה-21) וגם את הצדק שבדרישה מהמדינה לממן חינוך לצעיריה מלידתם עד לשלב שבו הם יכולים למצוא עבודה סבירה (ולא, עבודה בתור סטודנט בד"כ אינה עבודה סבירה למרות שרוב הסטודנטים במדינת ישראל כנראה עושים את זה).
[…] דופן: הרשומה הכי נצפית שלי עד כה הגיעה לכ-4,500 צפיות (החוקים הבסיסיים של הטיפשות), והשלישית לכ-3,600 צפיות (קיצור תולדות בזבוז הזמן). חלק […]
[…] "אידיוטים שימושיים" בשירותן של קבוצות לחץ אחרות, כפי שכתבתי כאן. […]
מי כתב את הבלוג? לא מצאתי חתימה.
אני לא מצליח להבין איך מאמר שהוא כזה שטחי ורדוד (לי זה נשמע כמו סרט לילדים בני חמש או כמו סרט פעולה שיש בו "טובים"-אינטליגנטים שמצילים את המצב מפני רעים-טיפשים שחומסים את העולם) זוכה בכל כך הרבה מחמאות. העולם, מצטער להודיע לכם, מעט יותר מסובך.
נראה לי נכון לדרוש כאן "יפה שתיקה לחכמים".
צ'יפולה, לא סיפולה. זו איטלקית, לא אנגלית.