היום במסיבת עיתונאים פורסמה התכנית הכלכלית שכתבתי עבור מפלגת עלה ירוק, אותה ניתן להוריד כאן.
כן, זה אני שם מימין, מנסה ללא הצלחה להתחבא מאחורי המיקרופון
פרופ' עומר מואב הציג את עיקרי התכנית והצהיר על תמיכה במפלגת עלה ירוק בבחירות הקרובות (ראו כתבות בעיתונות שפורסמו בינתיים – כאן, כאן וכאן).
התכנית מתארת בקצרה את המצב הנוכחי במדינת ישראל, מנמקת מדוע הכיוון הליברלי הוא הכיוון שרצוי לנוע בו, ומפרטת את הדרך שבה יפעלו חברי המפלגה בכנסת על מנת לקדם את איכות החיים של כלל תושבי המדינה.
לצערי הרב, זו התוכנית הכלכלית הליברלית היחידה שפרסמה מפלגה כלשהי במסגרת מערכת הבחירות הנוכחיות. בעולם מושלם, מפלגת הימין הגדולה בישראל הייתה אמורה לפרסם תכנית כזו; בעולם שלנו, מפלגת הימין הגדולה בישראל מבצעת בפועל מדיניות כלכלית פופוליסטית שאיננה שונה במידה רבה מהמצע של שלי יחימוביץ', ובתוך המפלגה יושבים נציגים מובהקים של קבוצות לחץ כגון חיים כץ. על כן, ליברלים מתונים כמוני וכמו עומר מואב אינם יכולים לתמוך בה (אם נתעלם לרגע מהעניין המדיני).
נהניתי מאוד לעבוד על התכנית ולמדתי הרבה במהלך כתיבתה. רצוי להזכיר גם שקיבלתי שלל הערות מועילות מגיא קדם, כרמל קני, אסף רומנו, שמרי מסיקה, רועי עידן, בועז ארד, ליבי מולד, אברהם ישעיה רוזנבלום, ופרופ' מואב (מקווה שלא שכחתי אף אחד…). אני מקווה שהתכנית והתמיכה של פרופ' מואב יתנו למפלגה את הדחיפה הדרושה לקראת הבחירות על מנת להיכנס לכנסת, ולהצליח להשפיע לפחות במידה מסוימת על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל.
גאה בך. אחלה תוכנית. פעם ראשונה שיש דבר כזה בארץ. אלטרנטיבה אמיתית. כל הכבוד.
מתוך אתר גלובס: "במסיבת עיתונאים שקיימה היום המפלגה הציג מואב את התוכנית הכלכלית של עלה ירוק, שאותה גם גיבש."
???
חשבתי שאתה כתבת להם את התוכנית הכלכלית.
כן, אני כתבתי. אמרו את זה בתחילת מסיבת העיתונאים, אבל מכיוון שעומר מואב הוא זה שדיבר רוב הזמן זה התפספס. היו לו רק כמה הערות קטנות לתכנית. לא נורא, לא עשיתי את זה בשביל לראות את השם שלי בעיתונים.
כל הכבוד ותודה על השקעת המאמץ.
סיכוי נמוך שעלה ירוק יעברו את אחוז החסימה ויש להם תדמית (בצד אן שלא) של מסוממים וסטלנים.נראה לי שיותר אפקטיבי לקדם את התוכנית בתוך מפלגת הימין הגדולה שהזכרת.
את התכנית הכין אורי. התרומה שלי הייתה מינימלית בהכנה, והתמקדה בהצגה. הדגשתי את העובדה הזו בפתח דברי בהרחבה… בסה"כ שיתוף הפעולה הוביל לתוצאה יפה, רק חבל שיש מיני אי דיוקים בהצגת הדברים.
כל הכבוד, שיהיה בהצלחה!
כל הכבוד על המסמך המושקע, גם מבחינת היקף וגם מבחינת עומק ונתונים.
על הצד החיובי, יש דברים שאפשר להסכים עליהם כמו הנחיצות להפחית את השחיתות, להגביר את השקיפות, להקטין את כוחם של הטייקונים והוועדים ושאר קבוצות הלחץ . אפשר גם להסכים על הצורך להוריד את החוב ועל כך שמדיניות הסעד המעודדת גידול במספר הילדים היא הרסנית.
על הצד השלילי, גם אתם לוקים בעיוורון:
1. ההנחה לפיה צמיחה כלכלית היא ורק היא תביא יותר רוווחה לא עומדת במבחנים אמפריים שבודקים את הרווחה. מעל הכנסה מסויימת לנפש המשך הגברת הצמיחה הכלכלית היא לא דבר חשוב במיוחד לרווחה. ואילו מדדים אחרים כמו כלכלה שוויונית יותר הם דווקא יותר חשובים.
2. TNSTSFL. אין ארוחות חינם. אתם רואים את זה רק לגבי חובות כספיים לעולם ושל הממשלה מול השוק. איכשהו אתם מקווים שאת ארוחת החינם הכי גדולה, את האוברדרפט הכי משמעותי שלנו , הוא יסתדר איכשהו. הצמיחה שאתם כל כך מתגאים בה לא באה רק בגלל השקעות הון, טכנולוגיה וידע, היא באה גם בגלל ניצול בזבזני במשאבי טבע ובמערכות אקולוגיות שמאפשרות לנו לחיות.
3. תפוקה שולית פוחתת. רוב הדברים הטובים הם מועילים מאד כשיש מהם מעט, אבל פחות מועילים כשיש מהם הרבה. כלכלנים מיישמים את זה לגבי כל דבר חוץ מאשר הצמיחה הכלכלית עצמה. במאה ה -18 היו בעולם מעט אנשים, עם מעט הון מלאכותי, עם עתודות עצמות של אנרגיה, משאבים מתכלים, מערכות אקולוגיות. כיום המצב הפוך. יש המון אנשים, עם הרבה הון מלאכותי, מעט הון חברתי, מערכות אוקולוגיות במצוקה, משאבים מתכלים שמחירם הולך ומאמיר, ואנרגיה מחצבית כנ"ל. עוד צמיחה כלכלית וגידול נוסף באוכלוסיה פרושו להכניס את עצמנו לאוברדרפט סביבתי גדול עוד יותר. ולקוות שאל השוק והאשרה טכנולוגיה תחלץ אותנו איכשהו.
4. שוק חופשי בקרקעות – כתבתם שכל אחד יוכל לבחור אם לייעד את הקרקע לדיור או לחקלאות. אני יכול להבין איך הופכים קרקע חקלאית לקרקע לדיור. אני פחות רואה איך אפשר לעשות את התהליך ההפוך.
5. הריכוזיות בשוק הקרקעות – הרי היא קיימת מאז קום המדינה. מדוע דווקא כעת התפרץ משבר הדיור? האם יכול להיות שהדבר קשור לצפיפות האוכלוסין ההולכת וגדלה? המשך גידול האוכלוסיה ירע את מצבנו כמעט בכל פרמרטר אפשרי (חינוך, בריאות, מים, ייבוא דלק, אנרגיה מתחדשת, מזון, מחירי דיור, פנסיה, שחיתות, אלימות, פערים זיהום ואולי גם תחבורה)
6. אני חושש שהפתרון שלכם של הוזלת הדיור יתגלה כחרב פיפיות. נקבל מדינה מכוסה בדירות, דבר שיורד את המחיר לטווח הקצר. בטווח הארוך נגלה שהתלות שלנו בדלק מיובא עלתה (כי דיור פרברי דורש יותר תחבורת רכב פרטי). שאנחנו מוציאים יותר על שירותי רשת (פריסה רחבה יותר של תשתיות רשת). ושאיכות השירותים ירדה . אם נרצה להגדיל את הקרקע החקלאית על חשבון הקרקע לדיור נגלה שזה קצת בעיייתי. אם נרצה לקיים תחבורה ציבורית יעילה (שדורשת צפיפות מגורים גבוהה) נגלה שזה קשה עד בלתי אפשרי – כדוגמה אתם מוזמנים להסתכל על מודיעין או שהם).
7. לא הצלחתי להבין את ההגיון הכלכלי בלהפריט מונופול טבעי כמו רכבת. לא תהיה תחרות בין רכבות על הצרכנים, כי מי שצריך לקחת רכבת של 8 בבוקר מרחובות לתל אביב עולה על רכבת אחת של חברה אחת. ולגביו היא מונופול.
8. כשם שמדינויות סעד עלולה לדרדר אותנו לכיוון יוון, מדיניות של הפרטה פרועה עלולה לדרדר אותנו לכיוון רוסיה או ברזיל (לשם אנו הולכים ממילא). אין כאן נורמות של מוסד ממשלתי שפועל למען הציבור, וזה לא ישתנה לאחר ההפרטות. רק שכעת יהיה מוסד מושחת שמפקח על מוסדות שרוצה להרוויח ומחפש דרכים לעשות זאת על ידי איום ושוחד לרגולטור על חשבון האזרחים. על המדינה אנחנו יכולים להטיל שקיפות בגלל שאנחנו שולטים בה. על תאגידים יהיה לנו הרבה יותר קשה לנסות להטיל שקיפות כזו.
9. אולי פספסתי, אבל לא ראיתי התייחסות במסמך למוסדות מלבד השוק או המדינה. לדוגמה תאגידים רב לאומיים (שכוחם נובע לא רק מהיותם מונופול) או קהילה .
קראתי חצי בעלעול את המצע ומאוד נהניתי, אני בהחלט חושב להעביר את הקול שלי לעלה ירוק (על אף שאני לא מסכים עם הגישה החברתית של המפלגה).
מה שכן חסר לי הוא ההתייחסות רצינית לנושא המיסוי הנמוך על ההון ביחס למיסוי על עבודה, אבל אני מניח שאי אפשר לקבל הכל.
המיסוי בישראל על "ההון" (מה זה אומר? מס חברות? מס על בעלי הכנסות גבוהות?) הוא לא נמוך בשום סטנדרט. דווקא מס ההכנסה בישראל על רוב האוכלוסיה נמוך ביחס לעולם.
לא כתבתי בישראל ולא בטעות. המיסוי היום על הון (מס חברות, מס רווחי הון) הוא כ-20%-25%.
ומהווה כ-69% מההכנסות של המאיון העליון, שמחזיק כ-13% מההכנסות במשק.
לעומת זאת מדרגות המס על עבודה מגיעות ל-40%-50% מההכנסה.
כלומר בשורה התחתונה, השכירים שמרוויחים טוב (עשירון תשיעי ועשירי בעיקר) מסבסדים בעלי הון עצמאים בנטל המס. מדובר בעיוות שצריך לתקן. אני כן חושב שהמס לבעלי הון צריך להיות נמוך יותר כי הם לוקחים סיכון, אבל הוא צריך להיות פרוגרסיבי במידה כלשהי ולא צריך להיות פי 2 יותר נמוך.
דרור:
1. ההפך הוא הנכון. אין רווחה ללא כלכלה מפותחת באף מקום. יש הרבה מדינות מאוד שוויוניות שיש בהן עוני נורא. כל המדינות שיש בהן רווחה אמיתית לתושבים שלהן הן מדינות עם כלכלות מפותחות וצומחות. זה המפתח האמיתי לרווחה.
2. אף אחד לא אמר שאין צורך בשום הגבלות על כריית מחצבים. אבל, סך הכל לממשלות העולם יש שליטה מאוד חזקה על השטח והמשאבים שלהן, ואין לך על מה לבסס את הטענה ששליטה ממשלתית בהכרח פחות בזבזנית במשאבים ופחות מזיקה לסביבה. יש שפע של דוגמאות הפוכות , כמו טירוף שדות התירס בשביל ביו אתנול בברזיל שתורם להשמדה של שטחים אדירים של יערות גשם (שנדחף חזק על ידי סובסידיות ומכסות ממשלתיות).
3. תמיכה ברעיון השוק החופשי אינה משמעה תמיכה ב"צמיחה בכל מחיר". ההיפך הוא הנכון – דווקא בתנאים של שוק חופשי, צמיחה כלכלית אמיתית, עם שיפור של ממש ברמת החיים ובתשתיות, לא תקרה סתם כך ורק עם בסיס איתן, ואם אין בסיס איתן יהיה מיתון, וזה מה שצריך להיות. למעשה, בתקופה האחרונה דווקא הממשלות הן אלה שמנסות "להנדס" צמיחה על ידי הורדות קיצוניות של ריבית והתערבות מאסיבית בשווקים (כמו הסבסוד האמריקאי המטורף לשוק הנדל"ן שיצר את הבועה, והסבסוד ההיסטרי להלוואות סטודנטים שיוצר כרגיל עוד בועה שתתפוצץ). זה בהחלט דבר רע, ובדיעבד פוגע באנשים.
4. גם אני לא. אין תהליך הפוך. האוכלוסיה עולה, וצריכה דיור. התכחשות לזה זה פשוט חלומות באספמיה.
5. בניגוד למה שנהוג לחשוב, משברי דיור היו בישראל גם בעבר. היה זינוק במחירי הדיור בשנים האחרונות, אבל הן תמיד היו גבוהות גם ככה. לגבי נבואת השחור שלך על גידול באוכלוסיה – אמר את זה מלתוס והמהפכה החקלאית אפשרה קיום של הרבה יותר אנשים. זה אפשרי. הטכנולוגיה והיכולת של אנשים למצוא פתרונות מאפשרים לנו לשפר את חיינו ולתמוך ביותר אנשים. וכמה הערות נוספות – במדינות חופשיות עם כלכלות מפותחות, דווקא קצב גידול האוכלוסיה נמוך יותר – אם רוצים שהאוכלוסיה תפסיק לגדול, אז צמיחה היא בהחלט רצויה; מצד שני, *הפסקה* מוחלטת של גידול באוכלוסיה היא לאו דווקא דבר טוב, ומדינות עם אוכלוסיה מזדקנת מאוד בלי ריבוי טבעי יהיו עם בעיה קשה ביותר בעתיד.
6. האמירה שלך מתבססת על ההנחה (השגויה) שכל אזרחי ישראל יבנו בית צמוד קרקע גדול על כל שטח המדינה רק בגלל ש"מותר". זה לא עובד ככה. אנשים בונים משיקולים כלכליים, והרבה מאוד אנשים ירצו לגור בבניינים צפופים במרכזי הערים ואם יהיה ביקוש אז זה מה שיבנו. למעשה, קל לראות שבישראל, דווקא התכנון הריכוזי והאטום של הבנייה הוא זה שמנע בנייה לגובה במרכזי ערים, מנע חפיפה בין איזורי עסקים ומגורים, ותרם למגמת הפרבור שאתה מדבר אליה. גם בארצות הברית, התופעה המוכרת של urban sprawl היא תוצר של תכנון עירוני ציבורי. שנית, דווקא הפרטה חלקית של קרקעות והגמשה גדולה של חוקי הבנייה תאפשר למדינה להגדיר באופן מאוד ברור איפה "מותר" ואיפה "אסור" – להגדיר שטחים ברורים שהם שמורות טבע או שטחים ריקים שאסור לאף אחד לבנות בהם, לעומת שטחים פרטיים שמותר לבנות בהם עם מגבלות מועטות מאוד.
7. רכבת היא לא מונופול, כי מתחרים בה שירותי תחבורה מכל הסוגים – אוטובוסים, מכוניות וכולי. בשוק חופשי כן תהיה תחרות בין הרכבת לדברים האלה. לגבי אוטובוסים זה אפילו יותר קל – אפילו לפני שמפריטים את אגד ודן, אפשר וצריך לבטל את הרגולציות על מפעילים פרטיים. לאפשר לכל אחד לקנות אוטובוסים, לשכור נהגים, ולתת שירות בקווים שהוא יבחר. שום "זיכיונות" ושום "מכרזים". פשוט לאפשר. ושוב, הארץ לא "תתמלא אוטובוסים". אף אחד לא ימלא את הכבישים באוטובוסים ריקים רק כי מותר לו, ואם הם יהיו מלאים, אז זה מצוין.
8. רוסיה היא לא מדינה חופשית, לא מדינה עם שוק חופשי, ולא מהווה שום דוגמא לכלום. ודווקא על זה התכנית דיברה בפירוט – דווקא במדינות שאנחנו "שואפים" להיות, כמו שוודיה, כמעט הכל מופרט, וזה עובד נפלא. הפרטה זה דבר טוב, וצריך לבצע אותו נכון.
9. על אילו תאגידים בין לאומיים אתה מדבר? אינטל? טבע? הבעיה איתם זה בעיקר "עיוותי המס" שיצר החוק לעידוד השקעות הון שגורם להם לשלם הרבה פחות מהמס "הרשמי". דווקא לבעיות הקשות של החוק הזה התכנית התייחסה בפירוט.
לגבי קהילה, הנושא העיקרי שבו המפלגה התייחסה לקהילה הוא בנושא של רווחה – שתמיכה בנזקקים צריכה לעבור כמה שיותר למסגרות קהילתיות וולנטריות. כאן התכנית נפגשה לדעתי עם המציאות הפוליטית והכלכלית, שלא מאפשרת ניתוק בבת אחת של מגזרים שלמים (בעיקר ערבים וחרדים) ממערכת הרווחה, וכמו שכתוב שם באמת יידרשו שינויים הדרגתיים בהסכמה עם עוד מפלגות.
הי אורי.
קודם כל, כל הכבוד על העבודה והפרסום. בדיוק קראתי אותה כשהגיעו נציגות מפלגת העבודה עם פרחים והתכנית של שלי אלינו הביתה, יחי ההבדל הקטן.
לצערי הרב, אני סבור שהעבודה תרד לטמיון בגלל הפלטפורמה בה בחרתם – עלה ירוק.
אני מאמין שעם שם אחר, ואולי סידור שונה של הסעיפים במצע, היה למפלגה סיכוי להיתפס הרצינית יותר מאשר ״מפלגת סטלנים״.
ובכל זאת, בהצלחה!
גם כלכלה חופשית וגם לגליזציה של גראס! לא יכול להיות יותר טוב מזה. אני אנסה למשוך אנשים פנימה, ביחד נגיע לשני מנדטים.
רונן, אני אתייחס רק לשתי נקודות:
1. הטיעון של דרור הוא כזה: מדינת ישראל היא כבר מדינה מפותחת. בהינתן שמדינה היא מפותחת, תוספת צמיחה היא פחות חשובה לרווחה מהגדלת השוויון.
5. אני לא מבין מה ההבדל בין הטיעון שלך לטיעון הבא: פעם אחת בהיסטוריה היה נדמה שהמשאבים הולכים להיגמר אבל הטכנולוגיה הצילה אותנו. בואו נהמר על זה שהטכנולוגיה תציל אותנו שוב.
אפילו שהיו הרבה מקרים בהיסטוריה שבהםוחברות נכחדו כתוצאה מבזבוז המשאבים שלהן, והטכנולוגיה לא הצילה אותן.
1. מה שאור כתב.
2. כשהמשאבים הולכים ומתכלים, זה לא משנה הרבה מה הסדר החברתי שיש לך. לא תוכל להמשיך לצמוח. באופן כללי מוסדות ריכוזיים כמו המדינה הקומוניסטית או התאגידים הם יותר מוטי צמיחה (כי הם צריכים להבטיח משהו טוב יותר כלפי העתיד).
3. קפיטליזם מאופיין בצמיחה בכל מחיר. אפשר לקרוא על זה בספר של יובל הררי לדוגמה (על הקשר בין אשראי זול וצמיחה. עצם הביטוי "מיתון" הוא הפוגה קצרה בצמיחה שנבעה מעליה מגוזמת מעל קו המגמה הכללי של הצמיחה ארוכת הטווח (חלק ממחזור עסקים) הבעיה היא לא במחזור העסקים, אלא בצמיחה ארוכת הטווח. במערכת הכלכלית הקיימת. העדר צמיחה = אבטלה, בלגן חברתי, חוסר יציבות פיננסי ועוד מרעין בישין. לכן גם ממשלות במסגרת קפיטזלים עושות הכל כדי להמשיך את הצמיחה.
4. האוכלוסיה עולה, אפשר לשכן עוד מיליון אנשים בתל אביב (שהיא בעלת צפיפות של 7 אנשים לדונם לעומת פאריס עם 20 אנשים לדונם) או לחלק אדמות "בזיל הזול". אוכלוסיה עולה פרושה שצריך יותר מזון. את המזון אי אפשר לגדל בתל אביב.
5. היו כמה מהפכות חקלאיות, המהפכה הראשונה, לפני 10,000 הביאה הרבה מאד אומללות. כי האוכלוסיה גדלה בקצב מעט יותר גדול מאשר הגידול בתנובה החקלאית כך שסך הקלוריות לנפש ירד. המהפכה הירוקה של המאה ה-20 הצליחה להגדיל מאד את האוכלוסיה, אבל המחיר הוא הסתמכות של המזון שאותו האוכלוסיה הזאת צריכה על משאבים מתכלים. בשום פעם בהיסטוריה התלות של מזון במשאבים מתכלים לא נגמרה טוב (התמוטטות, ג'ארד דיימונד). החקלאות היום היא לא בת קיימא וההשלכות שלה הופכות יותר ויותר קשות (לדגומה שיבוש מחזור הזרחן והחנקן).
לגבי הדיור – בנייה לגובה גבוה מעל 8 קומות פרושה הוצאות אנרגיה גבוהות יותר. אין ארוחות חינם.
6. ברור שלא כולם ירצו בית פרטי, אבל הבניה הזאת כל כך בזבזנית בשטח שתוך זמן קצר כל השטח מצפון לגדרה יהיה פרבר או עיר. אתה יכול להסתכל בצילומי לווין על התפשטות פרברים בארה"ב לשם השוואה.
יש נסיון של הרשויות לאסור על פרבור, תמ"א 35. אתם מציעים לבטל גם את זה. כמובן שהשוק לוחץ לבנות עוד פרברים ורוב הסטייה מהתוכנית היא של צמודי קרקע (חפש בגוגל פרבור בישראל). ההצעה שלכם להוזיל עוד את ייבוא הרכב רק תגביר את הבלגן שיש עוד יותר.
אור:
1. ישראל יכולה להיות יותר מפותחת. בהרבה תחומים אנחנו מפגרים מאחורי מדינות אחרות. שנית, כמו שאורי כתב במצע הכלכלי, כל דיון בעוני (ולדעתי גם בנושא הרווחה) בלי להתייחס לאוכלוסיות גדולות שאינן עובדות מבחירה (מצב די ייחודי אצלינו בהשוואה לאירופה) מפספס הרבה מאוד.
5. הטענה שלי היא שאין שחר לאמונה שתכנון מרכזי על ידי ממשלה בהכרח מוביל לניצול יותר יעיל של משאבים, ולא שאפשר להשתולל כמה שבא לנו.
דרור:
2. אם המשאבים ילכו ויתכלו והצמיחה תצטרך להיעצר, זה מה שיהיה. כמו שאתה אמרת בעצמך, דווקא תכנון ריכוזי של שוק על ידי הממשלה ינסה להשיג "צמיחה בכל מחיר".
3. כאן בדיוק הטעות שלך. ברגע שאמרת "ממשלות במסגרת קפיטליזם עושות הכל להמשיך את הצמיחה", אתה אומר שהממשלות *מתערבות* כדי שזה יקרה. ברגע שעשית את זה, זה כבר לא באמת קפיטליזם. מטרת הקפיטליזם היא לא בצמיחה בכל מחיר, אלא בהקטנת המעורבות הממשלתית.
4. כבר היום מדינת ישראל לא יכולה לספק את כל צרכי המזון שלה בכוחות עצמה. משק אוטרקי שמספק לעצמו את כל המזון הוא לא בהכרח יציב יותר כלכלית (להפך בדרך כלל, כמו במקרה הרעב של אירלנד).
5. יש לחקלאות בעולם הרבה בעיות לפתור ואני מסכים בנושא הזה.
נכון, בנייה לגובה יקרה יותר, וכך גם נסיעה רחוק. כל אחד יעשה את השיקולים שלו. אין ארוחות חינם, לא אומר שאף פעם לא משתלם לבנות לגובה.
6. הפרבור המוכר בארצות הברית הוא רובו תוצר תכנון מרכזי ששבוי בקונספציה של הפרדת איזורי מגורים מאיזורי עסקים. הרגולציות הקשיחות של בנייה בישראל דווקא מפריעות לבנייה צפופה במרכזי הערים בגלל מגבלות דרקוניות על בנייה לגובה והיכולת המוגזמות של אנשים שגרים באיזור לעצור את הבנייה בגלל פגיעה בנוף ודברים כאלה.
למה רוב ה"סטיות" מהתוכניות הן כמו שאתה מתאר? בגלל שברגע שיש לך מערכת מלאה באיסורים ומגבלות, כל אחד שיקבל אפילו את ההזדמנות הכי קלה לעקוף אותן, כאילו זכה בלוטו ויבנה את כל מה שהוא יכול.
אני לא חושב שצריך להפריט הכל ולאשר בנייה בכל השטחים הפתוחים, אלא להגדיר בבירור שטחים שבהם אסור לבנות מכל סיבה שהיא, ובשטחים שכן מותר לבנות בהם, לתת לבעל הקרקע להחליט באופן חופשי מה לבנות עם רגולציה מינימלית. דווקא גישה כזאת תקטין את הסיכון לשטחים פתוחים שרוצים לשמור עליהם. היום, "הכל אסור" אבל עם קריצה.
לגבי גמר משאבים ועצירה של הצמיחה , יש כמה דרכים שבהן הצמיחה יכולה להעצר. האטה והתרסקות. בהאטה מתכננים מראש ובונים תשתיות חלופיות בהדרגה. בהתרסקות העצירה הרבה יותר מהירה וקטלנית. הקצב של הדברים הוא קריטי. כמו שהאטה מ-100 קמ"ש ל5 קמ"ש תלויה בשאלה באיזה קצב (תאוטה -או תאוצה שלילית) אתה עושה את זה.
אפשר לתת את הדוגמה של המפל. אם יש לך מהירות חתירה של 5 קמ"ש, ואתה בוחר בצורה עיוורת בין פיצולי נהרות (אף מודד את ההתקדמות שלך לפי המהירות שבה אתה שט) בסוף תגיע למפל. היות ומהירות המים גדלה כל הזמן, יש נקודה בנהר שבה לא תוכל לחזור אחורה. המסקנה מכך היא שצריך להערך לסוגים כאלה של בעיות לפני שהן מתפתחות.
לדוגמה אם סך המשק העולמי החלקאי יכול להזין באופן מקיים מילאירד אנשים (לצורך הדיון) אז זה מה שיקרא בטווח הארוך, השאלה היא באיזה קצב נרד מ-7-9 מיליארד ל-1 מיליארד. תוך כמה דורות זה תסריט אחד. תוך 20 או 5 שנים זה תסריט אחר.
מדינות אכן לא מי יודע מה בלנהל דברים, אבל פירמות ושוק לא טובים בתכנון ארוך טווח (במיוחד לא בתכנון שלא כולל צמיחה). בשביל זה צריך שמדינויות מאקרו תקבע על סמך מגבלות מדעיות ורק לאחר שנקבעו חוקי המשחק יהיה חופש פעולה של השוק. אם נחזור לדוגמה של המפל – המדינה תדאג להסתכל קדימה ולהגיד לאיזה קטעי נהר לא כדאי לנו כחברה להכנס.
פתרונות שוק גרועים בלתכנן באופן ארוך טווח, במיוחד כשמדובר בתשתיות לאומיות ודברים שדורשים תאום. דוגמה לזה הוא האי נאורו שייצא את כל המשאבים הטבעיים שלו. השוק נהדר בלהשיא את התשואה כרגע, ולהזניח את העתיד. (בין היתר בגלל שאנשים שנמצאים בעתיד לא יכולים לחזור אחורה לעבר ולהשפיע דרך מערכת המחירים)
התכנון ארוך הטווח של החקלאות לדוגמה אומר שצריך לשמור ככל האפשר על אדמות חקלאות מקומיות (כי בייקור מזון לא ירצו למכור לך מזון וכמות המזון בעולם תצטמצמם בגלל פרוטקציונזם כמו ב1929) על משק מים וכו'. מי שמחפש סימנים למשבר כזה יכול כבר לראות שיש מדינות שמשקיעות בקניית שטחי חקלאות באפריקה.
=========
לגבי צמיחה וקפיטליזם. יפה שאתה מפנטז על מדינת שומר הלילה אבל זה לא יקרא בעשורים הקרובים. אין כזה דבר בעולם. תשתיות ותכנון ישארו בידי המדינה וגם בנושאים אחרים כמו הנפקת כסף אני לא רואה שינוי, ככה שהמדינה תמשיך לתמוך בצמיחה בעתיד הקרוב – מה גם שגם הרעיונות שמובאים כאן מביעים בדיוק את אותו הלך רוח – איך ממשיכים את "עסקים כרגיל" למרות הסימנים לכך שהדברים כבר לא עובדים , ומתעלמים מסימנים שעלינו לשנות כיוון.
לגבי 6- זה בדיוק מה שתמ"א 35 אומרת – מגדירה איזורים שאסור לבנות בהם ואיזורים שמותר. אתה יכול לראות פרבור בכל מדינה שיש בה שימוש ברכב פרטי.(לדוגמה קפריסין) זה דומה לרעיון של מוצר משלים בכלכלה או קו-אבלוציה של מוסדות או טכנולוגיות (כמו שתוכנה מעודדת שימוש בחומרה ולהפך). פרבור מאד נוח לרכב פרטי רכב פרטי מאד נוח לפרבור. בטווח הקצר הבנייה זולה, קל למצוא חניה וכו'.
1.דרור יפה שאתה מפנטז על מים ומפלים אבל האוכל לא עומד להיגמר במאה שנה הקרובות, גם מבלי להוסיף למשוואה את הפתרונות הטכנולוגיים הבלתי צפויים.( הנבואה ניתנה לשוטים).
2. הממשלה לא יודעת לתכנן משום שהיא לא יכולה להביא בחשבון את העדפות הסובייקטיביות של כל הפרטים. בקשר לנאורו, תראה איך הממשלה שם הפסידה את כל כספי הקרן, מה גורם לך לחשוב שזה לא יקרה פה?
3. מה יש לך נגד בתים פרטיים? לא כולם רוצים לחיות כמו חולדות.
כבוד להשקעה
שמעתי ראיון של פרופ' עומר מואב עם רינו צרור בחמישי האחרון
ומה אגיד? הופתעתי.. קצת מוזר לא??
גם אני תומך.
לא שזה עוזר במשהו, ממקום ישיבתי..
שיהיה בהצלחה!