הערה: רשומה זו נכתבה בעקבות עבודת מחקר שכתבתי ביחד עם מיכאל שראל במסגרת פורום קהלת, והופיעה (כמו כל הרשומות שלי) לראשונה בעמוד הבלוג שלי באתר "הארץ". מלבד זאת, אלי ציפורי פרסם בגלובס מאמר על העבודה שלנו, ידידיה לאו פרסם מאמר תגובה, ואני פרסמתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג תגובה למאמר התגובה. אני ממליץ קודם כל לקרוא את הרשומה כאן, המדגישה את הנקודות המרכזיות לדעתי, ואחר כך להמשיך לשאר המאמרים.
הכנסה בסיסית (לעתים נקראת "הכנסה אוניברסלית", ובאנגלית: basic income, citizen's income) היא רעיון לארגון מחדש של מערכת הרווחה, שבמרכזו קצבה המוענקת לכל אזרח במדינה. הקצבה יכולה להיות תלויה בגיל, אבל לא בשום מאפיין אחר כגון מגדר, מצב תעסוקתי, מצב משפחתי או הכנסה, והיא תוענק באופן אינדיבידואלי ולא למשק בית. השאיפה היא שההכנסה הבסיסית תחליף את מערכת הרווחה הקיימת, כולל מרבית הקצבאות והטבות המס, ותספק רשת ביטחון אוניברסלית לכולם.
מקורו של רעיון ההכנסה הבסיסית הוא עתיק למדי, ומגיע עד לתומאס פיין, מהאבות המייסדים של ארצות הברית, ואף לפניו. בשנים האחרונות גוברת הפופולריות של הרעיון, המקודם על ידי שורה של ארגונים ברחבי העולם (אחת, שתיים, שלוש), אשר פירסמו שלל מחקרים וסימולציות עבור מדינות שונות. מספר דוברים בולטים, כגון ריצ'רד ברנסון, אלון מאסק, ביל גייטס ומארק צוקרברג התייחסו באופן חיובי להכנסה בסיסית, והנושא מוזכר בתדירות גבוהה בכלי התקשורת בישראל ובמדינות אחרות.
אם הייתם שואלים אותי לפני שנה, הייתי אומר לכם שזה רעיון גרוע. מה הטעם לתת את הקצבה גם לעשירים שכלל אינם זקוקים לה? מדוע שנפסיק להתנות את הקצבאות במאמצים כנים לחיפוש עבודה? ואיך בכלל אפשר לממן מהלך בסדר גודל שכזה? אך כאשר התחלתי לחקור את הנושא לעומק, דעתי השתנתה. כיום, אני חושב שעדיף שתפנו את השאלות האלו לטלי, בתור התחלה.
טלי היא אישה חביבה בשנות ה-30 לחייה, אמא לשני ילדים קטנים, אשר לא מזמן התגרשה מבן זוגה. היא אמנם בדיונית לגמרי, כמו גם שאר הדמויות אשר יככבו ברשומה הזו, אבל איננה שונה מנשים רבות החיות כיום בישראל. טלי מרוויחה כ-4,000 שקלים לחודש במשרה חלקית, ובעלה לשעבר אינו משלם לה מזונות מכיוון שהוא מובטל. לפי אתר המוסד לביטוח לאומי, טלי זכאית לדמי הבטחת הכנסה של כ-2,300 שקלים בחודש, אשר מובילים אותה להכנסה כוללת של 6,300 שקלים. הודות לנקודות הזכות על ילדיה טלי לא משלמת מס הכנסה (לצורך העניין נתעלם מביטוח לאומי ומדמי בריאות). יום אחד מקבלת טלי מהבוס שלה הצעה להתקדם לעבודה במשרה מלאה, שתניב לה 3,000 שקלים נוספים בחודש. טלי שמחה על האפשרות להגדיל את הכנסתה, אך ליתר ביטחון היא בודקת לפני כן עם פקידי הביטוח הלאומי. מסתבר שאם טלי תבחר באפשרות זו, דמי הבטחת ההכנסה שהיא תקבל יקוצצו באופן משמעותי ויעמדו על כ-500 שקלים בלבד, כך שהכנסתה הכוללת תהיה 7,500 שקלים. כלומר, הכנסתה של טלי מעבודה תגדל ב־3,000 שקלים, אך הכנסתה הכוללת תגדל ב-1,200 שקלים בלבד – וכמובן, היא תיאלץ לעבוד שעות רבות יותר עבור התוספת הזעומה הזו.
במילים אחרות, מערכת הרווחה הקיימת בישראל מעודדת את טלי לא לעבוד ולהתקדם בעבודה, מפני שכל גידול בשכרה עשוי להוביל לאבדן הטבות משמעותי. עוד לא סיפרתי לכם על היום שבו משה, השכן של טלי, שהיה מאוהב בה זמן רב בסתר, הזמין אותה לצאת. משה הוא גבר נפלא וילדיה של טלי אוהבים אותו, אבל השניים חוששים להתחתן, מכיוון שחלק ניכר מההטבות שמקבלת טלי תלויים בכך שהיא תישאר גרושה. לאחרונה עבר משה לגור ביחד איתה, והשניים מקווים שפקידי הביטוח הלאומי לא יעלו על כך.
חייה של טלי היו נראים אחרת לגמרי בעולם שבו קיימת הכנסה בסיסית, מכיוון שקצבת ההכנסה הבסיסית תלויה רק בגיל. טלי היתה יכולה לבחור לעבוד יותר, לעבוד פחות, להתחתן, לא להתחתן, הכל לפי רצונה ושאיפותיה, והקצבה לא תשתנה כלל. אמנם יתכן כי סך המיסים שטלי תשלם יהיו גבוהים יותר, מכיוון שההכנסה הבסיסית מחייבת העלאת מיסים וביטול פטורים ממס לכלל האוכלוסייה. אך סביר שגם הכנסתה של טלי תהיה גבוהה יותר, מכיוון שכעת אין לה תמריץ לעבוד בשכר נמוך, והקצבה תישאר גם כאשר שכרה יגדל. מלבד זאת, היא לא תידרש יותר לבלות שעות ארוכות במשרדי הביטוח הלאומי, ולא תסבול מהסטיגמה המתלווה לקבלת הקצבאות.
אבל כיצד זה אפשרי? כיצד יתכן שאנחנו יכולים להעניק לכל אזרח במדינה קצבה הדומה למה שקיבלה טלי עד כה? זה לא יעלה מיליארדים? ובכן, כמובן שכן. ליתר דיוק, משהו כמו 120 מיליארד שקל בשנה, לפחות בטווח הקצר. והתשובה לשאלתכם היא יוסי.
שלום יוסי.
"שלום".
יוסי, ספר נא לקהל מה אתה עושה בחייך.
"אני רואה חשבון, גר ברעננה ואב לשלושה ילדים, חבר גאה במעמד הביניים הגבוה הישראלי".
מרתק. כיצד אתה מרגיש בנוגע להכנסה בסיסית, יוסי?
"לא אכפת לי".
למה לא אכפת לך?
"כי זה לא משנה לי".
כן, אבל למה זה לא משנה לך? אתה אמור הרי לשאת בעיקר נטל המימון של ההכנסה הבסיסית.
"זה לא משנה לי כי הוספתם לי קצבה, ואז העליתם לי את המיסים בערך באותו הסכום".
תודה רבה לך יוסי.
"עוד משהו?"
לא, זה הכל יוסי.
המתמטיקה שמאחורי הכנסה בסיסית היא פשוטה: עבור רוב האוכלוסייה אנחנו מעלים את המיסים בערך באותו הסכום שהם מקבלים בתור קצבה, ועבור אוכלוסיית מקבלי הקצבאות אנחנו מבטלים את הקצבאות הקיימות ובונים את קצבאות ההכנסה הבסיסית כך שיעמדו בערך על אותו הסכום. כך נפתרת בעיית המימון, מבלי שמשקי בית במדינה יפגעו או ירוויחו באופן משמעותי מהמעבר. הפרטים קצת מסובכים, ולקח לי זמן רב לעבוד על החישובים, אך העיקרון פשוט. אבל שוב, אתם מקשים, בשביל מה אנחנו צריכים את כל זה? בשביל לעודד את טלי לעבוד ולהתחתן עם בחיר ליבה (או, יותר נכון, לא לעודד את ההיפך)? אין דרך פשוטה יותר להשיג זאת?
לא, טלי היתה רק ההקדמה. התמונה השלמה גדולה הרבה יותר. ההכנסה הבסיסית היא שינוי תפיסתי עצום. זו לא רק טלי, אלה כולכם. מערכת הרווחה היא יותר לא פונקציה של "מסכנות". הקצבאות אינן חבל הצלה שאנחנו זורקים למי שטובע, ובתנאי שיוכיח לביטוח הלאומי שהוא טובע באמצעות מילוי אינסופי של טפסים ואספקה שוטפת של הוכחות שהוא עדיין במצב טביעה ואיננו מסוגל לחלץ את עצמו. במקום זאת, הקצבאות הן זכות בסיסית של אזרח במדינת ישראל, רשת ביטחון שכל אחד יכול להחליט מה הוא רוצה לעשות איתה. איננו משליכים לפח את המערכת כולה; קצבאות הנכות והסיעוד ישארו, וכך גם מערכות הבריאות והחינוך הציבוריות ושירותי הרווחה השונים. אך קצבאות אבטלה, הבטחת הכנסה, ילדים וזקנה מבוטלות, וכן הטבות מס רבות. בטווח הארוך, חלק ניכר ממנגנון הרווחה הממשלתי פשוט ייעלם. לא יהיה בו צורך יותר. גם אם ההסתדרות לא תאפשר פיטורים המוניים משירות המדינה בטווח הקצר, ייעלם הצורך בשכירת פקידים חדשים כאשר הוותיקים ייצאו לפנסיה. בטווח הארוך, המדינה תיראה אחרת לגמרי.
טלי היא לא היחידה שחייה ישתנו ללא הכר. אריאל, למשל, הוא בחור חרדי צעיר וחובב תכנות. בתור ילד נתקל לראשונה במחשבים, ומאז התמכר לפתרון בעיות תכנות מורכבות. בשנים האחרונות הוא מעלה לאתר Stack Overflow תשובות לשאלות הגולשים, שזיכו אותו במוניטין ובהערכה בקרב אנשי מחשבים בארץ ובעולם ואף בהצעות למשרות בחברות היי-טק. אך אריאל נהנה גם מהלימודים בכולל ומאורח החיים החרדי, ואינו מעוניין לוותר עליהם למען העיסוק בתכנות. שלשום, כאשר רכש אריאל בסופרמרקט מצרכים לשבת, הוא הרגיש את המבטים שנעצו בו קונים לא-חרדים שעמדו בתור. הוא יודע מה הם חושבים עליו – שהוא פרזיט המתקיים על חשבון המדינה. ואולי הם צודקים? הוא זוכה כרגע לקצבאות נדיבות, שתלויות בכך שילמד בכולל ולא יעבוד (לפחות לא בשוק העבודה הרשמי). אריאל אינו מרוצה מכך, אבל קשה לו לוותר על הכסף.
בעולם של הכנסה בסיסית, לעומת זאת, חרדים יהיו זכאים לאותה הקצבה בדיוק כמו כל אחד אחר, ואריאל יוכל לבחור כיצד לחלק את חייו בין הלימודים בכולל לבין משרות חלקיות בתכנות. שיעורי התעסוקה של החרדים יגדלו, והמתחים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל יפחתו.
ולא רק אריאל – גם נטע, שמעוניינת להתגורר בצניעות בקומונה בנגב ולהתמקד בלימוד מדיטציית ויפאסאנה, תוכל להגשים את שאיפותיה בעולם של הכנסה בסיסית מבלי להתעסק עם הביטוח הלאומי. וגם נדב, עורך דין צעיר שפוטר לא מזמן מעבודתו, יעדיף עולם של הכנסה בסיסית: כתנאי לקבלת דמי אבטלה הציעו לנדב הפקידים בשירות התעסוקה לעבור הסבת מקצוע ולהיות רתך, אבל הוא מעוניין להקדיש עוד זמן לחיפושים כדי למצוא משרה טובה בעריכת דין. מעבר להכנסה בסיסית ישפר גם את חייהם של רבים אחרים אשר מעוניינים בשילובים לא שגרתיים של זוגיות, עבודה, לימודים או זמן פנוי, בשלבים שונים של חייהם, וכן את מצבן של משפחות התלויות במערכת הרווחה, שיקבלו פחות או יותר את אותם הסכומים שקיבלו לפני כן אך ללא העיסוק הבירוקרטי המתסכל, ללא הסטיגמה וללא "מלכודות עוני" הדוחקות בהם להישאר על רמת הכנסה נמוכה.
אתם מוזמנים לקרוא על הפרטים הקטנים והמספרים בעבודה שכתבנו ד"ר מיכאל שראל ואני. אנחנו מציעים קצבאות בגובה של כ-1,300 שקלים בחודש לבוגרים, בין 150 שקלים ל-664 שקלים עבור ילדים (כתלות בסדר הילד במשפחה), וכ-3,200 שקלים עבור בני 67 ומעלה. גובה הקצבאות לא משקף איזשהו חישוב אופטימלי לגבי עלויות מחיה בישראל, אלא את הגובה הנוכחי של קצבאות ילדים, קצבאות זקנה ודמי הבטחת הכנסה. על מנת לממן את המהלך נדרוש לבטל חלק ניכר מהקצבאות הקיימות, לבטל הטבות מס רבות, וכן להעלות את מדרגת מס הכנסה התחתונה ל-25% (או להעלות מיסים אחרים באופן דומה). כבר שנה שלמה אני עובד על הנושא הזה על מנת לוודא שהמספרים מסתדרים – שאפשר לממן את הרפורמה הזו, ושרוב אזרחי ישראל לא מפסידים או מרוויחים יותר מדי מהמעבר. שנה של נבירה בתקנות הביטוח הלאומי, בדוחות הממשלה, בחוקי המס, ואינספור משחקים עם סימולציות שונות על בסיס סקרי ההוצאות של הלמ"ס. לא היה קל. ישנה אי וודאות רבה מאחורי חלק מהחישובים, וקשה לחזות במדויק את ההשפעות ארוכות הטווח על היצע העבודה ועל החיסכון הבירוקרטי ברמת המאקרו. אך העניין החשוב כאן הוא לא המספרים, אלא השינוי התפיסתי. זהו שינוי שלקח לי זמן רב לעבור, באופן אישי.
מערכות הרווחה הנוכחיות הן ג'ונגל סבוך של תקנים ותקנות נעדרי היגיון שהצטברו עם השנים, מפלצת בירוקרטית המייצרת תסכול רב גם בקרב האזרחים וגם בקרב פקידי מדינה שמעוניינים בכנות לעזור, בזבוז עצום של כסף וזמן הלוכד את העניים במלכודות עוני שונות ומשונות ומשמר את אי השוויון הגבוה. הן אינן מתאימות לעידן המודרני, במסגרתו אנשים עוברים בין עבודות בתדירות גבוהה, ורבים חווים באמצע החיים תקופות של לימודים או אבטלה. הפואנטה של העבודה שכתבנו היתה להראות שישנה דרך אחרת לבנות רשת ביטחון כלכלית. הכנסה בסיסית היא חלופה טובה יותר. היא אינה פתרון־קסם, והיא לא מסוגלת לייצר עושר "יש מאין" או לפתור בעיות חברתיות וכלכליות מורכבות. אך היא ישימה, יעילה הרבה יותר מהמערכת הקיימת, מעניקה לאזרחי המדינה חופש רב יותר, ומפחיתה את מעורבות הממשלה בחייהם האישיים. בסופו של דבר, הכנסה בסיסית היא פשוט דרך שפויה יותר להתנהל בתור חברה אנושית.
שכחת לכתוב על כל האחמדים שגרים במזרח ירושלים ויהפכו לפרזיטים ועל כל הפטימות שהן אשתו השניה ומעלה של הבדויים בנגב שיהפכו פרזיטים. הצעד הזה יעודד הרבה מאד פרזיטים שגם ככה מחפשים דרכים להתעלק על משלם המיסים
ההכנסה הבסיסית לא מאפשרת לפרזיטים להיות פרזיטים בקלות רבה יותר, היא רק מעודדת אותם שלא לעבוד בשוק השחור במקביל. היא תעודד את שיעורי התעסוקה בקרב האוכלוסיות האלו, וכן תתן לכל אזרח אחר במדינה בדיוק את מה שהם מקבלים.
לא נראה לי שקבוצות שמקבלות היום קצבאות יישמחו לוותר על הפריבילגיות שלהן (גם אם הם יקבלו סכום זהה). לא נראה לך שהן יילחצו לקבל את ההכנסה הבסיסית + מה שהן מקבלות היום?
האם הממשלה באמת תוותר על הבירוקרטיה הקיימת? לפוליטיקאים דווקא יש אינטרס להשאיר את הרווחה מחולקת, ככה הם יכולים להראות כאילו אכפת להם מקבוצה מסויימת על ידי העלאה של קצבה מסויימת.
בין מערכת הרווחה הנוכחית להכנסה בסיסית הייתי מעדיף הכנסה בסיסית, אבל מה הסיכוי שפוליטיקאים יחליפו אחד באחר, ולא יוסיפו אחד על השני?
הם לא יכולים להוסיף כי חסר כסף, צריך לממן את ההכנסה הבסיסית בין השאר מקיצוץ הקצבאות הקיימות, וכמובן שקבוצות שונות ובראשן החרדים יתנגדו למהלך. אבל יתכן שבעתיד, אולי בעת משבר כלכלי, יבשילו התנאים למעבר למערכת יעילה יותר.
אורי, כתבת :"הפואנטה של העבודה שכתבנו היתה להראות שישנה דרך אחרת לבנות רשת ביטחון כלכלית. הכנסה בסיסית היא חלופה טובה יותר."
אני אולי מסכים שזו חלופה יותר טובה מהקיימת אבל אם כבר משנים למה לא לשאוף לחלופה יותר אופטימלית?
למה על המדינה לתת סאמסינג פור נאטינג
כשהיא יכולה לקבל something for something?
המדינה יכולה לבטל את כל תשלומי האבטלה ,רוב תשלומי הבטחת הכנסה, את המנגנון שלהם ואת מנגנון הפיקוח על שכר המינימום ובמקום זה לתפקד כ [מעסיק של הברירה האחרונה]. לינקולן כתב על זה. הרצל כתב על זה.ככה מקבלים עבודה תמורת תשלום כספים. הרי תמיד יש עבודה לעשות אך לא תמיד יש מי שמוכן לשלם עליה. (אצלי תמיד יש עוד עבודה בגינה)המדינה אפילו לא חייבת לבנות מנגנון של תעסוקה אלא לתמוך ולשלוח עובדים במוסדות וולנטרים קיימים (כמו יד שרה )שכבר יודעים איפה הקהילות צריכות עזרה. בנתיים המובטלים לא מתבטלים סתם נשארים בקשר עם הקהילה ומוכיחים למעסיקים להבא שיש להם מוסר עבודה וכו. לא יצטרכו שכר מינימום כי השכר שהמדינה תשלם למובטלים יהיה עצמו שכר המינימום.
בספרות הפרישה המוקדמת אחד הספרים המונומטלים נקרא המיליונר מהדלת הסמוכה. שם הגיעו למסקנה מגובת מחקר שבממוצע אנשים שקיבלו תמיכה כספית מההורים שאפו והצליחו כלכלית פחות.
בממוצע something for nothing פוגע במערכת התמריצים. מדינה צריכה לשאוף ליותר מזה.
אני לא חושב שזה רעיון טוב, המדינה לא צריכה להעסיק אנשים בחפירת בורות מיותרים, ומה שאתה מתאר כן יחייב מנגנון בירוקרטי עצום של הקצאת אנשים לעבודות לא נדרשות. הכנסה בסיסית היא פשוטה הרבה יותר, אבל גובה ההכנסה הבסיסית הוא נמוך, אנשים לא יכולים באמת לחיות רק מזה ברמת חיים גבוהה.
א. לא דיברתי על בורות אבל מבטיח שנחזור אליהם בהמשך.
ב. קראתי על תוכניות בארה"ב שבשלב הראשון תומכים במוסדות וולנטרים שכבר מעורים בקהילות ויודעים איפה יש צורך בעבודה אמיתית(ולא בחפירת בורות) ויש מספיק צרכים כאלו שבמצב רגיל של אבטלה יוכלו לספק את הביקושים.
ג. אני בטח לא חסיד של תכנון מרכזי ומעדיף בד"כ את השוק החופשי אבל יש להודות ביושר שלא כל מה שמדינות עשו כהשוק החופשי נכנס לדיכאון היה חפירת בורות ומילואם מחדש או יותר גרוע חפירת בורות והשארתם במקום.
בשפל הגדול בנו את שכר ההובר, את נמל תעופה לה גרדיה ותשתיות אחרות ששירתו את ארה"ב הרבה עשורים. הממשל המצרי היום עדיין נהנה ומכניס כסף מכ70 מתוך 100 הפירמידות שבניתן החלה לפני כ5000 שנה על ידי השלטונות המצרים אז. לא זכור לי פרוייקט מוצלח של השוק החופשי שהחזיק אפילו מאות שנים 🙂
ד. הבטחתי לחזור לבורות. האמרה המקורית לגבי הבורות היא שבמצב של שפל עדיף לממשל אפילו לחפור בורות ולשלם לאנשים כדי שיוכלו לצרוך על לא לעשות דבר ולתת למשק להיכנס לספירלה דפלציונית. (כמובן שעדיף לעשות משהו יצרני).
(המשך יבוא)
לגבי ממשלה כמעסיק. שכר מינימום בארהב הוא 7.25 דולר לשעה. כלומר כולל עלויות והכל בין 15-20 אלף דולר לשנה. מספר המועסקים כולל מובטלים זה מקסימום חצי מהאוכלוסיה כלומר 170 מיליון. באבטלה הכי חמורה שהיתה במשבר האחרון גירדו את ה10 אחוז אבטלה מלמטה… כלומר 17 מיליון מובטלים כפול 20 אלף לשנה… יוצא עלות מקסימלית של 340 מיליארד לשנה במצב שפל בתעסוקה. אובמה העביר פיזקלית טרליון דולר לבנקים בשנתיים ב2009 ו 2010.
במצב רגיל של אבטלה עלות של תוכנית כזו מקסימום 150 מיליארד לשנה אבל היא גם חוסכת במקומות אחרים וגם מקנה רשת בטחון וגם מגבירה את הצריכה במצבים רגילים כי אנשים פחות מפחדים שירויחו אפס בעתיד. (מחזק את הנטיה להשוואת צריכה על פני תקופות)
בכל מקרה עלות 150 מיליארד זה פחות מאחוז מהתוצר האמריקאי וזה בלי כאמור לחשב את החסכון ממנגנונים מנשלתיים אחרים שיורדים שאיתם כמו בתוכנית שלך אין מעמסה נוספת על התקציב.
ובכל מקרה צריך לשים לב שהממשלה פה לא מפריעה לשוק החופשי כי היא לא לוקחת לו עובדים שהוא רוצה אלא משלמת לעובדים שהוא לא רוצה. כשהוא יהיה יותר אופטימי וירצה מחדש את העבודים הוא פשוט ישלם להם יותר והם יבואו.
ראיתי את הכתבה על הפרויקט שלכם בגלובס, והייתי די בשוק שאתה ושראל עומדים מאחורי הצעה כזו.
1. זה נוסה ב2016 בפינלנד, נחל כישלון חרוץ, וכעת הם מנסים לבטל את התכנית ולא מצליחים.
2. איך יחיה בנאדם מסכום זעום של 1300 שקל???? נניח אדם הרגיל לחיות מהכנסה של 10,000 ש"ח פוטר מעבודתו בשנה האחרונה (ובהתאם לא צבר פיצויים). כעת יאלץ לחיות מ1,300 שקל חצי שנה?? אפילו חודשיים זו מכה כלכלית מטורפת.
3. אני סבורה שהמדינה לא צריכה לחנך את האזרחים, ומי שלא רוצה לעבוד שלא יעבוד. עלינו כחברה לדאוג לו ל"חבילת בסיס" בלתי אטרקטיבית שתפקידה לשמור אותו חי ובריא. זה כולל גג על ראשו, מזון, חשמל ומים. לדעתי לאדם כזה צריך לתת תלושים כמו בארה"ב כדי שכן תהיה בזה בושה כי הוא בחר לא לעבוד כלל. כך נוכל לוודא גם שהקצבה שלו לא הולכת על סמים וסיגריות אלא על אוכל לילדיו.
מצד שני, קצבאות לזכאים צריכות להיות מכובדות, ולכלול דמי לידה (לדעתי יש לקצר את חופשת הלידה לחודש וחצי בתשלום גג, ואני אם לחמישה.), דמי אבטלה מדורגים לפי השכלה, וקצבאות נכות וזקנה.
הבעיה היא מה לעשות עם "מסכני הביניים": הנכים למחצה (שחלקם הולכים מצוין…), העובדים במשרה חלקית, פושטי הרגל למיניהם… בקיצור אנשי הרווחה. במקרה הזה לדעתי אין לתת קצבאות כלל ולתת לבנאדם לבחור ב"מסכנות מלאה" של תלושי מזון או שיסתדר לבד.
ולא, אני לא מתכוונת לדיור ציבורי או מזון מיוחד. רק וואוצ'רים לדיור ומזון.
1. לא מדויק, אנחנו כותבים על פינלנד בהרחבה בעבודה. הניסוי שם היה מאוד מוגבל ולא ניתן ללמוד ממנו כלום.
2. גם במצב הנוכחי אם אדם שרגיל להכנסה כזו מפוטר דמי האבטלה שהוא יקבל הם לתקופה מוגבלת, ובכל זאת אנשים לא מתים ברעב. בעולם של הכנסה בסיסית אנשים יוכלו לרכוש ביטוח אבטלה בשוק החופשי, כמו שכולנו רוכשים ביטוחי רכב וכל דבר אחר, ואם תהיה תחרות בין חברות הביטוח מן הסתם התוצאה תהיה יעילה הרבה יותר מדמי האבטלה שהממשלה מציעה. או שהוא יוכל פשוט לחסוך מראש. זה כל הרעיון, אחריות אישית.
3. קצבאות נכות וסיעוד נשארות, בנוגע לשאר הדברים שאת כותבת, אז כמו שאנחנו מסבירים בעבודה וגם במאמרים הכנסה בסיסית היא פשוט דרך יותר יעילה להשיג את זה. אני מציע שתקראי את העבודה.
לא קראתי את העבודה. קראתי כתבה בגלןבס על העבודה. היכן ניתן למצוא אותה?
אני קפיטליסטית עד שזה מגיע ח"אחריות אישית". לא נוכל לתת לאנשים בלתי אחראיים למות מרעב או לגור ברחוב. השכר הבסיסי שלכם הוא בדיוק זה, ועל זה כל העבודה שלכם נופלת, למרות שאני בטוחה שיש בה הרבה צדק וחכמה.
מה הבעיה עם וואוצרים?
מובטל חי היום על משכורת כמעט מלאה שלושה חודשים לפחות. זה הגיוני. אתה רוצה שנקנה ביטוחי אבטלה אבל ברור לך שלא המציאו כאלה כי אף חברת ביטוח לא יכולה לנהל את הסיכונים של זה ולמנוע רמאות.
עכשיו בדקתי ואני רואה שיש ביטוח אבטלה רק בארהב ורק לאנשים מאוד מסוימים בתנאים מאוד מסוימים. לא תקף לרוב האוכלוסיה.
אגב, לחסוך ממשכורת של 10 אלף זה לא ממש מציאותי.
בהנחה שהמספרים אכן "מסתדרים" ואפשר לעשות את ההמרה מהקצבאות הקיימות להכנסה בסיסית לכל, יש כאן, לעניות דעתי, בעיה מוראלית קשה, כי האמת היא שרוב האנשים יסכימו איתי שצריך קצת "לבייש" את האזרחים כדי לתקצב אותם, כחלק ממערכת התמריצים שמטרתה לדחוף את האדם להיות יעיל ואפקטיבי.
בשכונה בה אני גר, למשל, זו בושה להגיד "אני לא עובד/ת כבר תקופה", בין אם אתה גבר או אישה. זו בושה לא להחזיק בתואר אחד לפחות, זו בושה לא להיות אדם יעיל. וטוב שכך! חברה בריאה היא חברה בה בני אדם מתאמצים על מנת להגיע לרווחה כלכלית. אני לא חושב שאם נוותר על דמי אבטלה בתמורה להכנסה בסיסית לכל זה יהיה פתרון ראוי.
מסכימה בהחלט.
כפי שציינו מגיבים קודמים, הסכום של ההכנסה הבסיסית הוא לא גבוה. אפשר אולי לחיות ממנו תקופה אם בן הזוג מרוויח שכר גבוה, או אם אתה חי ממש בצמצום, אבל לא נראה לי שנדרש כאן תמריץ חברתי משמעותי על מנת שאנשים יקומו בבוקר וילכו לעבוד.
מתן הכנסה בסיסית עבור ילדים הוא בעיה קשה מבחינת התמריצים במדינה שיש בה חרדים ובדואים.
סליחה, לא קראתי את ההצעה, אבל איך תתמודד עם הקבוצות יוצאות הדופן שמגיע להן יותר? אמהות ללא בעל שקשה להן, נכים עם צרכים מיוחדים.
נדמה לי שקראתי על רעיון דומה שנוסה בפינלנד ובוטל..
מה הנסיון מלמד על כך?
מגיבים פה מדברים על אחריות אישית, ועל כך שאנשים צריכים להתבייש אם הם לא עובדים. אני לא מבין למה? למה אנחנו חייבים לעבוד? למה בחברה שבה יש אמצעים לייצור שעולים על דרישות הצריכה יש צורך בכך שכולם יעבדו, גם אם אינם רוצים בכך? מה הבעיה בכך שיהיו אנשים שייסתפקו ברמת חיים נמוכה וייבחרו לא לעבוד, או לעבוד בצורה חלקית?
אני מאמין שרוב האנשים ממילא, לאחר זמן מסוים, ימצאו לעצמם תעסוקה כזו או אחרת, גם אם אינה נחשבת יצרנית. למשל, אנשים מסוימים יעדיפו לנגן, לשיר, או באופן כללי לעסוק באומנות. הכנסה בסיסית תאפשר לבטל גם תקציבים שמופנים לתמיכה בתרבות, כי אמנים יוכלו להתקיים מההכנסה הבסיסית, גם אם האמנות שלהם אינה הצלחה מסחרית.
תודה על רשומה מפורטת ומעניינת. אני תוהה- האם, במקום הכנסה אוניברסלית, ביטול מדרגות המס (משמע, כולם משלמים את אותו אחוז ללא קשר לגובה הכנסתם) לא ישיג את אותו האפקט? נדמה לי שאולי מדובר במערכת פשוטה אף יותר, שמספקת תמריצים דומים. יכול להיות שפסיכולוגית זה נשמע פחות ״חברתי״, כי כאן לוקחים פחות כסף מה-״עשירים״ במקום לחלק להם יותר כסף, אך בפועל התוצאות דומות. מה דעתך?
שמע זה מרתק ופקח לי את העיניים.
כבר הרבה זמן שאני חושב על הרעיון הזה, ומעניין לראות סוף.סוף את המתמטיקה והחישובים מאחוריו, ולראות שאכן הוא לא סתם חלום באספמיה שיוביל אותנו לקריסה סטייל ברית המועצות ז"ל, אלא רעיון אמיתי ויישים.
רק דבר אחד לא ממש הבנתי, אתה מציע להעלות את מדרגת המס הנמוכה ביותר ל 25%? למה? ואיך מי שמרוויח כל כך מעט יעמוד בזה, שכן היום זה 10% בלבד. (וגם אם יעמוד, זה הרי יעלה לו בערך כמו ההכנסה הקבועה שתשולם לו, לא? אם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם?)