השבוע, בתזמון לא מוצלח במיוחד, הגיע לחנויות הספר החדש שכתבתי בשיתוף עם פרופ' עודד גלאור מאוניברסיטת בראון. כתבתי על הספר הזה כל כך הרבה ברשתות החברתיות, ושכחתי שישנם מנויים לבלוג הזה שאינם נמצאים ברשתות החברתיות והספר בוודאי יכול לעניין אותם.
הספר עוסק בשתי שאלות עיקריות:
1. מדוע לאורך רוב תולדות האנושות רמת החיים לא השתנתה, ואז החלה לנסוק לפתע לפני כ-200 שנים.
2. מדוע הנסיקה הזו התרחשה מוקדם יחסית בחלק מהמדינות, וכך הובילה לפערי העושר הנוכחיים בעולם.
עודד גלאור הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הספרות של צמיחה כלכלית, אשר מנסה לענות על השאלות הללו, ויזמתי את כתיבת הספר לאחר שנפגשנו באוניברסיטת בראון והתחלתי להקשיב להרצאותיו. אני שמח שהוא נענה ליוזמה, ובמהלך הכתיבה למדתי ממנו המון. מבחינתי, המטרה של כתיבת הספר הייתה המסע האינטלקטואלי האישי שלי להבנה עמוקה יותר של ההיסטוריה האנושית, וכן הפצה לציבור הרחב של הידע המבוסס על מחקריהם של מאות כלכלנים והיסטוריונים.
אני אצטט את הכריכה האחורית שכתב עבורנו העורך המצויין של כנרת, יובל אלעזרי:
במשך אלפי שנים הסיפור חזר על עצמו.
שוב ושוב ושוב.
מזמן לזמן המציאו בני האדם טכנולוגיה חדשה שהגדילה מאוד את כושר הייצור שלהם, וכתוצאה מכך נוצרו עודפי מזון שהגדילו את עושרה של האוכלוסייה. אבל לשיפור הזה התלוו גם עלייה בילודה וירידה בתמותת התינוקות, ואלה הביאו לעלייה בצריכה ולחזרה של בני האדם לרמת החיים של אבותיהם.
כך נמשך הסיפור במשך מאות אלפי שנים עד שלפני מאתיים שנה בקירוב, בעקבות המהפכה התעשייתית, החלה עוד נסיקה ברמת החיים של בני האדם. אלא שבפעם הזאת, בניגוד לכל הפעמים הקודמות, העלייה ברמת החיים לא הובילה להתרסקות ולחזרה אל נקודת ההתחלה. בפעם הזאת בני האדם השתחררו מהמלכודת, ותקופת השגשוג נמשכה עוד ועוד, עד היום.
בספר מרתק ושובר מוסכמות בודקים פרופ׳ עודד גלאור וד״ר אורי כץ מהם הכוחות שהניעו את תהליך ההתפתחות של האדם, מה אִפשר להם להיחלץ ממלכודת העוני, מי זינק להצלחה ועושר (ומדוע) ומי נשאר מאחור. בתוך כך הם סוקרים את תולדות המין האנושי מאז הופעת האדם הנבון ועד ימינו, תוך שהם מדלגים בתיאוריהם מהסוואנות של אפריקה אל המפעלים המודרניים הראשונים של בריטניה ומהמהפכה הניאוליתית אל הרעב הגדול באירלנד, ומחברים את חלקי הפאזל של ההיסטוריה האנושית לתמונה אחת כוללת.
ניתן גם להזמין את הספר או להוריד עותק אלקטרוני בחנויות הדיגיטליות, למשל כאן. השקעתי בספר הזה שעות עבודה רבות במשך למעלה משנתיים, ואני מקווה שתהנו מהתוצאה.
כל הכבוד! נשמע מאוד מעניין ומותח. אקרא בהקדם
המלצה חמה שלי – צור קשר עם iCast ותבדקו אפשרות להקליט.
קניתי את הספר ואני באמצע הקריאה בו, אני רוצה להגיד לך ולעודד תודה רבה.
הספר מקיף מאד, למדתי לא מעט דברים חדשים.
תודה, אני מקווה שתהנה
אורי – סיימתי קריאת הספר והוא מאיר עיניים ומעניין. בכל זאת שאלה אחת לי אליך: לא התייחסתם בהקשר של הצמיחה המואצת לתרומת המוסדות הפיננסיים שאיפשרו נטילת הלוואה בהווה על חשבון פירות העתיד. זו המצאה יחסית חדשה של 200 השנים האחרונות בעיקר וגם היא יכולה להסביר צמיחה מוצת ברמת החיים . הלא כן?
המהפכה התעשייתית אכן לוותה גם ב"מהפכה פיננסית" בבריטניה שאם אני לא טועה החלה מעט לפניה, אבל עצם הרעיון של נטילת הלוואה בהווה על חשבון פירות העתיד הוא בן אלפי שנים, וממש לא חדש. החידושים הפיננסים שהתרחשו לפני כ-200 שנה קשורים לדברים יותר עמוקים, כגון הצמיחה ההדרגתית של שווקי המניות המודרניים ושל מנגנוני הבנקאות המרכזיים. זו גם סוג של קדמה טכנולוגית וארגונית שתרמה לצמיחה, ויכולנו אולי להזכיר אותה כאחת הדוגמאות (אני חושב שהזכרנו קצת), אבל אני לא רואה סיבה להניח שההתפתחויות האלו היו עדיפות בחשיבותן על המצאות אחרות כגון מנוע הקיטור או השיטות החדשות לייצור פלדה.
קראתי את ספרכם המרתק.
האם הצמיחה המהירה של מדינת ישראל הינה בגלל המגוון הגדול שיש בה מבחינה אנושית
חבל שלא התייחסתם לסין , איך ניתן להסביר את הצמיחה המדהימה שלה בעשורים האחרונים מחברה חקלאית מפגרת למעצמה טכנולוגית אדירה?
אין בה מגוון אנושי, מוסדות דמוקרטיים וגידול האוכלוסיה בה נעצר רק בעשור האחרון, במילים אחרות כל הסיבות לא להצליח.
סביר להניח שהמגוון האנושי הגדול בישראל תרם לחדשנות טכנולוגית, ארגונית ואחרת, אך יש לו כמובן גם את הצדדים השליליים. בנוגע לצמיחה בסין בעשורים האחרונים, זה באמת קצת פחות בפוקוס של הספר כי זו תוצאה של שינויי מדיניות ושינויים מוסדיים שהם קצרי טווח ועדיין מוקדם לחקור אותם בפרספקטיבה היסטורית ארוכת טווח. אבל אין כאן משהו שסותר את מה שכתבנו באופן עקרוני. זה כמו דרום קוריאה, שעליה כתבנו בהרחבה. גם דרום קוריאה החלה לצמוח שנים רבות לפני שהפכה לדמוקרטיה.
שלום אורי,
סיימתי הרגע את הספר. כבוגר ספריו של דיאמונד, הספר הזה נהדר בהסתכותו על חלק מהכיוונים ובעיקר ביציאתו לנתיבים חדשים.
כחובב אבולוציה העליתי על הכתב רעיון הנוגע לתופעת ריב האחים בתרבות האנושית.
אשמח להעביר לך להתרשמותך ואולי לפיתוח הרעיון.
תודה,
יזהר בן שלמה
izharb@zefat.ac.il