מה יהיו השפעות ההתקדמות בבינה מלאכותית על אי השוויון?

דארון אסימוגלו הוא אחד הכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם כיום. בשרשור שפרסם לפני יומיים טוען אסימוגלו כי הנזקים העיקריים של הקדמה הטכנולוגית המרהיבה שאנחנו רואים בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות הם לא תסריטי יום הדין בסגנון מטריקס, או הגרסאות היותר מתוחכמות של misalignment, וגם לא אבטלה טכנולוגית המונית, אלא ההשפעות על אי שוויון וכוח מונופוליסטי.

אני מאמין שאסימוגלו טועה, ואסביר מדוע.

לדעתו של אסימוגלו, רווחי הפרודוקטיביות מהבינה המלאכותית יהיו צנועים יחסית, מכיוון שהאוטומציה היא אף פעם לא מושלמת כמו שאנחנו מדמיינים. משמעות המושג "רווחי פרודוקטיביות" היא המידה שבה הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לייצר יותר מוצרים עם פחות משאבים, כפי שלמשל פס הייצור אפשר להנרי פורד לייצר מכוניות בזול.

לצד הטענה בדבר רווחי פרודוקטיביות צנועים, טוען אסימוגלו שהשולטים בטכנולוגיה ייהנו מהתעשרות מהירה. טענה זו היא כבר בעייתית כשלעצמה, כי התעשרות לא יכולה להגיע ללא רווחי פרודוקטיביות משמעותיים. כדי שרווחי הפרודוקטיביות האלו לא יתחלקו על פני הצרכנים נדרש להוכיח שהקדמה הטכנולוגית מלווה ביצירת מונופולים או חסמים כלשהם לתחרות, אשר ינתבו את רוב רווחי הפרודוקטיביות לידיהם של יצרנים מועטים, אך אסימוגלו לא מספק תמיכה כלשהי לטענה שכזו.

בהקשר הזה חשוב להזכיר את המהפכה התעשייתית: בניגוד למה שמקובל לחשוב, בעלי ההון בבריטניה הפיקו מהמהפכה רווחים מועטים מאוד. הסיבה היא שהיו הרבה מהם, מפעלי טקסטיל צצו על כל גבעה ירוקה, והתחרות ביניהם הורידה את המחירים לצרכן. כך, עיקר רווחי הפרודוקטיביות הגיעו לצרכנים ולא ליצרנים, ואי השוויון למעשה פחת. מדוע שהמצב עכשיו יהיה שונה? כבר כיום אנחנו רואים תחרות מאוד אינטנסיבית בין ענקיות הטכנולוגיה בנושא.

אסימוגלו ממשיך ומדגיש את הבעייתיות של מודלים המסתמכים על דאטה שנוצר על ידי מיליוני עורכים עצמאיים בוויקיפדיה, גרפיקאים וכדומה, מבלי לפצות את יצרני הידע כראוי. זה אמנם נראה מעט לא הוגן, אבל לא ברור שיש כאן בעיה אמיתית, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה מוסרית. בחלק מהמקרים אפשר לשלם לאמנים שמודלים מתאמנים על יצירותיהם, ובמקרים אחרים מדובר ממילא בחומרים שאנשים פרסמו בפומבי. לי למשל אין שום בעיה עם מודלי שפה שיתאמנו על הטקסטים בבלוג שלי – מדובר בידע שעמלתי על איסופו והנגשתו ואני אשמח אם מודל שפה אוטומטי ינגיש אותו עוד יותר להמונים ששואלים שאלות ספציפיות על כלכלת ישראל.

בנוגע להשפעות על התקשורת והדמוקרטיה שאותם מזכיר אסימוגלו, אני חושב שאנשים מעריכים ביתר את הדיפ-פייקים למיניהם. עיתונים מפרסמים ידיעות שקריות לגמרי מהיום שבו יצא העיתון הראשון לאור, והעידן הנוכחי אינו מתאפיין ביותר "חדשות מזויפות" מכל עידן אחר בהיסטוריה. לא צריך AI לשם כך.

בסופו של דבר, טענותיו של אסימוגלו אינם שונים מהכתבה הקלאסית, שפורסמה בגארדיאן הבריטי ב-2007, ושאלה האם אתר myspace אי פעם יאבד את המונופול שלו, זמן קצר לפני שפייסבוק עקפה אותו בסיבוב. בעשור הקודם היו גם לא מעט כתבות מאיימות על כוחה של פייסבוק, שכיום נמצאת בירידה תלולה בהשוואה בפלטפורמות אחרות.

אם אי שוויון בתוך מדינות מערביות הוא הדבר שמפחיד אותנו, דווקא מיזמים כמו fiver, המאפשרים להעביר משרות בקלות למדינות עולם שלישי, ובאופן כללי מחשוב ענן והאפשרות לעבודה מרחוק, נראים לי משמעותיים הרבה יותר מאשר chatgpt. כמובן, בזמן שמיזמים כאלו עשויים להגדיל את אי השוויון בתוך מדינות, הם גם מצמצמים את אי השוויון בין מדינות.

לסיכום, אנשים נוטים תמיד לפחד מהכוח החדש העולה, אבל כל עוד קיימת תחרות חופשית, הצרכנים הם אלו שקוצרים את מירב רווחי הפרודוקטיביות מהטכנולוגיות החדשות, ולא היצרנים. כרגע אין לנו סיבה מיוחדת לחשוב שזה לא יהיה המצב בנוגע לטכנולוגיות בינה המלאכותית.