Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘עובדים סוציאלים’

וויכוחים סביב מאבק העובדים הסוציאליים חושפים לעיתים טעות רווחת בציבור לגבי הדרך שבה יש לקבוע שכר. בהתחלה לא חשבתי שהנושא שווה פוסט (בטח שלא בימים אלו, כשכולם צמודים לחדשות לגבי הצונאמי ביפן והפיגוע באיתמר), אבל דיון פייסבוקי גרם לי להבין שאולי בכל זאת כדאי שמישהו יכתוב את מה שאני הולך לכתוב.

אלו הטענות המטרידות אותי:

1.      "למישהו זה נראה שכר הגיוני אחרי תואר אקדמאי?", כפי שניסחה זאת עובדת סוציאלית אחת

2.       לעובדים הסוציאליים מגיע שכר גבוה כי הם עובדים בעבודה קשה

3.      לעובדים הסוציאליים מגיע שכר גבוה כי העבודה שלהם נוגעת ישירות בחיי אדם

שלושת הטענות האלו מוטעות, מאותה הסיבה, ואני אנסה להסביר מדוע.

בשוק חופשי, שאלת גובה השכר הרבה פחות מעניינת, מכיוון שהוא נקבע על ידי היצע וביקוש. ילדים סינים קטנים יכולים להפגין עד מחר כנגד תנאי השכר שלהם; כל עוד יש למפעלים שלל ילדים אחרים שמוכנים לעבוד בשכר זה, שום דבר לא ישתנה.

במגזר הציבורי, לעומת זאת, אין שוק חופשי והממשלה היא זו שמחליטה על גובה השכר. הממשלה יכולה לקבוע אותו על פי היצע וביקוש, ויכולה גם לקבוע אותו על פי עקרונות דומים לשלושת הטענות שהעליתי למעלה, שהן בעצם אותה הטענה – לקבוע את השכר לפי קריטריון כלשהו שאינו בהכרח קשור להיצע וביקוש. ברגע שממשלה כלשהי תפעל כך, היא תעוות את החלטות הפרטים הבוחרים מקצוע ללמוד – אנשים רבים מדי ילמדו את אותו המקצוע המוביל לשכר גבוה, בלי קשר לביקוש האמיתי לבעלי מקצוע. בהכרח ייווצר עודף של עובדים במקצועות מסוימים, ומחסור של עובדים במקצועות אחרים.

למשל, יש מחסור חמור בארץ ברופאים שמתמחים בפגים. גם כאן מדובר במגזר הציבורי, ולפי שלושת הטענות שלמעלה, רופאים אלו אמורים להרוויח בדיוק כמו, נגיד, רופאים מנתחים. יש להם את אותו התואר, הם עובדים קשה באותה מידה, גם אלו וגם אלו אחראים לחיי אדם. מכיוון שבמקצועות רפואה אחרים ישנה אפשרות לפתוח קליניקות פרטיות ולהרוויח מעבר לשכר המתקבל מהממשלה, ועבור רופאי הפגיות אין אפשרות כזו, נוצר המחסור. הפיתרון הברור מאליו, שמתחילים ליישם עכשיו, הוא העלאת השכר במגזר הציבורי לרופאים אלו, למקצועות רפואיים אחרים נדרשים, לרופאים בפריפריה וכו' – מבלי להעלות שכר בתחומים שבהם אין מחסור ברופאים. הממשלה מנסה להתאים את שכר הרופאים לתנאי היצע וביקוש, כי אחרת היא תיצור עיוות.

כמובן, מה שתיארתי כאן הוא מה שצריך לקרות, לא מה שקורה בפועל. במציאות, ישנם עובדים רבים במגזר הציבורי שמצליחים לסחוט שכר גבוה יותר ממה שמגיע להם מכיוון שהם מאיימים בשביתות, ואולי ישנם אחרים (אולי גם העובדים הסוציאליים) שמקבלים שכר נמוך מדי בלי קשר להיצע וביקוש, מה שמוביל למחסור בכוח אדם באותם התחומים.

שימו לב: אני לא טוען כאן שום דבר לגבי השכר שמגיע או לא מגיע לעובדים סוציאליים, אני לא יודע מספיק את הפרטים על מנת לנקוט בעמדה כלשהי – אני רק אומר מהי הדרך שבה צריך לקבוע את השכר במגזר הציבורי, על מנת שלא ייווצר מחסור או עודף של עובדים בתחומים מסוימים.

אנשים בוחרים להיות עובדים סוציאליים מהרבה סיבות שאינן קשורות לשכר (סיפוק, אידיאולוגיה, ביטחון תעסוקתי, שעות נוחות ועוד), ועל כן בהחלט ייתכן שלמרות השכר הנמוך ישנם רבים המוכנים לעבוד במקצוע זה. אני לא יודע אם באמת קיים עודף בשוק בעובדים סוציאליים, אבל לאור העובדה שרבים מהם עובדים בחלקי משרה למרות שהיו רוצים משרה מלאה, הרעיון הזה רחוק מלהיות מופרך ורצוי לפחות לא לפסול אותו על הסף.

אני מבין את ההיגיון הבסיסי שמוביל אנשים לחשוב על שלושת הטענות שהראיתי למעלה; במקרים רבים יש קשר חזק בין ההיצע והביקוש לבין קושי העבודה או דרישה לתארים מתקדמים. אבל הסיבתיות כאן מוטעית: מהנדסים לא מרוויחים שכר גבוה בגלל שהם נדרשים ללמוד תארים מתקדמים, אלא בגלל שיש עבורם ביקוש גבוה. פועלי זבל לא מרוויחים שכר גבוה (לפחות ביחס לרמת השכלתם) בגלל שהם עובדים קשה, אלא בגלל שלא רבים מוכנים לעבוד בעבודה הזו, ולכן יש ביקוש גבוה והיצע נמוך. בהרבה מקרים ביקוש גבוה והיצע נמוך של עובדים חופפים עבודה קשה או דרישות להשכלה גבוהה, אבל בהרבה מקרים הם אינם חופפים (למשל, אני לא אתפלא אם ד"ר ממוצע לארכיאולוגיה מרוויח פחות מבעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה או אפילו מאיש מכירות טוב שאין לו שום השכלה על-תיכונית).

כפי שכתבתי לפני כן, בהחלט ייתכן שמגיע לעובדים הסוציאליים שכר גבוה יותר, אבל לא בגלל שהם עובדים קשה, או בגלל שהם למדו באוניברסיטה, או בגלל שהם נורא נחמדים, או בגלל שיש להם עיניים יפות – אלא רק משיקולים של היצע וביקוש, על מנת למנוע מחסור עתידי בעובדים סוציאליים במשק.


נ.ב

1. לינק לכתבה של מירב ארלוזורוב לגבי הדרך שבה בפועל נקבע השכר – על פי שביתות וכוחם של ארגוני עובדים. כמו שכתבתי, המצב שתיארתי של קביעת שכר לפי היצע וביקוש הוא המצב הרצוי, אבל ממש לא המצוי…

2. רציתי לענות באופן מרוכז לטענת האיכות – "אם תעלה את השכר אז יגיעו עובדים יותר איכותיים" – מכיוון שיותר מאדם אחד העלה אותה בתגובה לפוסט:

הטענה הזו מוטעית, מכיוון שהסיבתיות שמסתתרת מאחוריה הפוכה. הדרך הנכונה להעלות את איכות העובדים היא לא להעלות את השכר ולקוות שרק איכותיים יגיעו (ומה עם כל הלא-איכותיים שיגיעו? תעסיקו גם אותם בשכר הגבוה? שלא לדבר על הלא-איכותיים שכבר נמצאים במערכת). הדרך הנכונה היא להעלות את דרישות הסף למשרה (ציונים באוניברסיטה, מבחני התאמה שונים, מכוני מיון וכו'), ואז להעלות לאט את השכר בהתאם לאנשים חדשים שמגיעים עד שהאיכותיים שעומדים בדרישות הסף יהיו מוכנים להגיע במספרים מספיק גדולים.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

(הרשומה פורסמה בבלוג הקודם ב 2 למרץ 2011)

לאחרונה נאבקים העובדים הסוציאליים כנגד האוצר על מנת להעלות את שכרם, שהוא נמוך בצורה קיצונית ביחס לכל מגזר דומה אחר. אני מבין את המאבק שלהם, ובהחלט חושב שצריך להעלות את שכרם.

התפיסה הציבורית של המאבק רואה את השכר הנמוך שלהם כעוד התנערות של הממשלה מעיקרון העזרה לחלש, מכיוון שהעובדים הסוציאליים הם אלו שעומדים בקשר יום-יומי עם השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות בארץ. מסתבר, כמו במקרים דומים אחרים, שהתפיסה הזו פופוליסטית ומוטעה.

למה?

כי מי שבאמת אחראי לתנאיהם הגרועים של העובדים הסוציאליים הנוכחיים הם…

תנשמו עמוק…

העובדים הסוציאליים הוותיקים יותר!

כן, כן. גם אני נדהמתי לראשונה כשנתקלתי בפוסט הזה, בבלוג שהוא באופן חד וברור בעד העובדים הסוציאליים, ועל כן אני מקווה כי תרשו לי להסתמך עליו כעל מקור אובייקטיבי.

"בשנת 1994 יצאו העובדים הסוציאליים למאבק בלתי נשכח על שכרם… שתי בעיות היו לו להסכם המפואר משנת 94:

1. הושמט הסעיף המצמיד את המשכורת למדד
2. ננעלו ההסכמים למשא ומתן עד שנת 2010

…שכר העו"סים שצברו ותק במקצוע בסמוך לחתימת ההסכם ב 94 נפגע שולית מהתיישנות ההסכם הקיבוצי. הנפגעים העיקריים הם העובדים החדשים, ביניהם סטודנטים … ככל שהכניסה למקצוע מאוחרת מחתימת ההסכם כך השכר ירוד"

הייתכן שדווקא העובדים הסוציאליים, שחווים סולידריות כזו עמוקה עם המעמדות הנמוכים בחברה, לא חוו בשנת 94 את אותה הסולידריות עם עובדים סוציאליים פחות וותיקים? מסתבר שכן. הם פשוט חתמו על הסכם גרוע. האוצר "קנה" את הוותיקים בהבטחות שונות, והם וויתרו על העתיד של חבריהם למקצוע.

אז מדיניות "הפרד ומשול" היא לא דבר נחמד במיוחד, ופקידי האוצר הם לא חבורת מלאכים תמימים, אבל גם לא העובדים הסוציאליים, ואין כאן שום עדר של חזירים קפיטליסטים שרומסים בפרסותיהם את החלשים והמסכנים. אני מאחל לעובדים הסוציאליים הנוכחיים שישיגו לעצמם תנאי שכר קצת יותר טובים בהסכם הנוכחי, ויותר חשוב – שלא ידפקו את העובדים הסוציאליים של העתיד כפי שקודמיהם עשו להם.

Read Full Post »