התשובה לשאלה שלעיל היא חד משמעית כן. זה אפשרי. תיאורטית, אנחנו לא חייבים לשלם את המחיר העצום של הגירה. אבל זה דורש שינוי דיסקט משמעותי בקרב מצביעי מפלגות שמאל-מרכז והמפלגות שמייצגות אותם בכנסת.
לא ניתן לקיים מערכת חינוך ממלכתית ליברלית, שתכני הלימוד בה נקבעים על ידי משרד החינוך, במדינה שבה רוב המצביעים אינם ליברלים. אבל ניתן לקיים זרם חינוך ליברלי, אם רק נאפשר יותר בחירה להורים, ויותר כוח למנהלים ולמורים, בדומה להמלצות וועדת דברת מ-2003. נוכל אפילו לשפר משמעותית את איכות המורים אם נאפשר בתי ספר פרטיים וניפרד מאיגודי העובדים.
לא ניתן לקיים מערכת בריאות מהטובות בעולם עבור כל האוכלוסייה, במדינה שבה 40% מהעובדים הם עניים ולא-משכילים. אבל ניתן לקיים בתי חולים פרטיים מצוינים עבור ה-60% שאינם עניים ולא-משכילים, אם רק נאפשר לרפואה הפרטית לצמוח על חשבון הרפואה הציבורית, תוך כדי פיקוח הדוק על שלל כשלי השוק שעשויים ללוות אותה (כן, אני מכיר את הכשלים של המערכת האמריקאית, אבל יש הרבה אפשרויות אחרות והדיון הזה יותר מורכב ממה שאתם חושבים).
התוכניות להיפרדות גיאוגרפית, פדרציות וקנטונים, נראות לא מעשיות במיוחד, לאור העובדה שהאוכלוסיות כאן מעורבבות גיאוגרפית. אפילו במדינות שבהן יש חלוקה ברורה, כמו הפלמים והוולונים בבלגיה, עדיין מתקשים מאוד לחלק את המדינה לשניים. אבל אפשר להשיג כאן אוטונומיה תרבותית משמעותית אם רק נעביר יותר כוח לשלטון המקומי, לראשי ערים, בנושאים כמו תכנון, תחבורה ציבורית, חינוך, פתיחת עסקים בשבת וכדומה.
כל אלו דורשים שינוי השקפות משמעותי. מפלגות שמאל-מרכז יהיו חייבות להפוך במאה ושמונים מעלות את דעותיהן בנוגע לקצבאות ילדים, סבסוד של גנים ומעונות יום, משכנתאות מסובסדות, תחבורה ציבורית מסובסדת, שכר לימוד אוניברסיטאי מסובסד, העברות לפריפריה ועוד. מה שמתאים לשוודיה ולהולנד ולמדינות אחרות שבהן רוב האוכלוסייה משכילה ועובדת, ואולי גם התאים לישראל אי שם לפני 50 שנה, פשוט לא יתאים לישראל העתידית.
ברמת המאקרו המדינה תידרדר, יחסית למדינות אחרות. במקום להיות באזור מקום 30 בתוצר לנפש (המתוקנן לפי רמת המחירים), נהיה אולי במקום 40 או 50. אי השוויון, שהוא גם ככה גבוה, יהיה גבוה עוד יותר. אז מה? אלו תהליכים שיקרו ממילא, תוצאה של מגמות-על דמוגרפיות, ואין לנו יכולת לשלוט בהם. במקום לנסות לסחוב על גבם את כל השאר, מפלגות שמאל-מרכז יכולות להתייחס לציבור מצביעיהן כאל קבוצת לחץ עם אינטרסים משלה, כפי שהחרדים מתייחסים למצביעיהם.
זו הדרך, וכדי ללכת בה כל מה שנדרש זה לפקוח את העיניים. האפשרויות האחרות הן או הגירה, או שניתן לאוכלוסיות שמרניות ולא-משכילות להמשיך לגרור אותנו איתן כלפי מטה גם במובן הכלכלי וגם במובן התרבותי, תחת האשליה שאם ניתן להן מספיק קצבאות וסובסידיות הן יהפכו במטה קסם לאוכלוסיות לא-שמרניות וכן-משכילות.
הבחירה היא שלנו.
הפתעת אותי : חשבתי שזו ההקדמה לפוסט, ושהתיאור המעט מוקצן הזה אינו אלא הרמה להנחתה לפוסט עצמו בו תכתוב שלא הכל מצדיק שבירת כלים חברתית ולא הכל נמדד לפי תרומתו לתל"ג לנפש וכו';
אבל לא: זה הפוסט וזו ההצעה.
🙂
זה לא שבירת כלים
זה יצירת פתח שחרור גזים בסיר לחץ
כתבתי את אותם הדברים עשרות פעמים בעבר. אם מבחינתך להפסיק להעביר כסף מחילוניים לחרדים זה "שבירת כלים חברתית" ו"למדוד לפי התרומה לתל"ג לנפש", אז אתה מוזמן לתרום להם מיוזמתך אישית.
למה ככה?
לא אמרתי שאני מסכים ולא אמרתי שאני לא מסכים: כתבתי מה הבנתי ומה הפתיע אותי.
בנחת.
יצירת מערכת בריאות פרטית ומערכת חינוך פרטית היא בעייתית, אתה לא חושב? לא כל הציבור הליברלי הוא ציבור משגשג כלכלית. לא חייבים להיות אנטי-ליברליים כדי להיות עובדת סוציאלית שמקבלת משכורת מינימום ולא יכולה לאפשר לעצמה ביטוח בריאות פרטי, לא משנה מאיזה סוג. מערכות פרטיות משגשגות בשוק עם תמריצים ועם תחרות. אנחנו מדינה כל כך קטנה שקשה לי לראות איך התחרות כאן תאפשר שוק פרטי זול. רואים את זה ברשתות המזון.
גם יש את השאלה החברתית – אתה חושב שאפשר ללכת ברחוב בנחת כש-40% מהציבור בישראל לא משכיל, עני, במצוקה? זה שיקול אולי יותר בודהיסטי מכלכלי-רווחתי. כמו שאמרת, אנחנו אוכלוסייה מעורבבת.
אולי אתה צודק, אבל התיאור הזה ממש מעורר מצוקה, בי לפחות. אני מעדיפה להחליף לדיסקט כלכלי, להפסיק להצביע כאילו למישהו אכפת מאיזה פתרון פוליטי, ולדאוג לייצר קבוצת לחץ על הכלכלה. אולי אולי אולי נצליח להגיע למצב שהמדינה דואגת חינוך ותעסוקה למגזרים החלשים? אני שואלת באמת, אין לי השכלה כלכלית. אני בכל מקרה מעדיפה להגר, ולא את העתיד הזה.
יש התכנות כזו? שהאוכלוסייה החלשה תתחזק?
אם לא, הלכתי לארוז
אהבתי את מה שכתבת והשיקול הכללי הוא כלל לא בודהיסטי. כשיש לידך עוני הוא במהרה הופך לפשע. זה לא פתרון.
1. יש הרבה כסף שיחסך כשנשתחרר מההסתדרויות השונות והוא ימשיך לממן מחייה בסיסית לחלשים
2. אפשר להשאיר את מערכת החינוך במימון ציבורי מלא ועדיין ליצור בה תחרות באמצעות שוברים בדומה לקופות החולים
3. אפשר להפסיק לממן ערכים ותחביבים. ישיבות, אוניברסיטאות בחוגי החברה והרוח, תרבות, ספורט – וזה יחסוך לא מעט
4. אפשר וצריך להוריד קצבאות אבל גם אם לא החרדים נהניים יותר עשירים וליברליים עם השנים. זו פשוט עובדה
5. לטעמי הגירה היא לא פתרון, אולי איך אמרת, מסיבות בודהיסטיות 🙂 אני בחיים לא אעזוב את הארץ הזו כמו שלא עזבו אותה החרדים שחיו פה תחת עוני וכיבוש 500 שנה, כמו שלא עזבו החלוצים שמתו ממלריה וניצולי השואה שמתו בשחרור וההורים שלנו שמתו ביום כיפור. אני לא מרגישה שיש ליהודי בית אחר.
בשוודיה, הולנד ומדינות רבות יש מערכות חינוך פרטיות משגשגות. יש הרבה דרכים לעצב את מערכות הבריאות והחינוך, לא חייבים להיצמד רק למה שמוכר לנו כאן בישראל. החרדים בישראל הם לא כמו עניים במדינות אחרות, אין להם בעיות של פשיעה וסמים למשל. כל "דאגה" של המדינה למגזרים "חלשים" בישראל היא העברת כסף מהציבור המשכיל העובד לציבור הלא משכיל והלא עובד, התפיסה הזו פשוט לא מתאימה למדינה שלנו. זה לא ישתנה, כי לחרדים אין שום אינטרס "להתחזק". אני מבין שקשה לשנות דעות מושרשות, אבל הציבור החילוני צריך לפקוח את העיניים.
אתה רואה את העתיד בדיוק כמוני. רק שאני חושבת – למה להשאר במדינה כזו, באם אני יכולה לגור במדינה אחרת ולקבל את אותם שירותים שיהיו חייבים להיות פרטיים כחלק מהסל הציבורי? למה לי לשלם כל כך הרבה כדי לקבל טיפול רפואי אם את הטיפול הזה אני יכולה לקבל גם במדינה ארופאית? למה לי לשלם כל כך הרבה על שכר דירה (או דירה?) רק כדי להמנע מפקקים? למה לי לעבוד כל כך קשה ושישאר לי כל כך מעט לעתיד?
עדיין לא החלטתי סופית איפה אני רוצה להיות ואני עדיין מתלבטת אם שווה לגור במדינה כזו. נראה (בנתיים אני בחו"ל)
כי הגירה זה תהליך מאוד כואב, עם מחיר עצום. צריך להסתגל לשפה זרה, לתרבות זרה, להיפרד מחברים ובני משפחה, רוב האנשים לא רוצים בכך.
אתה בעצם מציע להפוך את ישראל לארה"ב. אז למה שהציבור המשכיל והחזק ישאר במדינה קטנה עם הרבה בעיות ולא פשוט יהגר לדבר האמיתי? אומנם נסבול מהבעיות המבניות של ארה"ב, אבל נהנה מהיתרונות של לחיות במדינה הרבה יותר מפותחת שהיא למעשה האימפריה של ימינו. כן, תמיד אפשר לפנטז על לבנות מערכת הרבה יותר טוב ממה שעשו בארה"ב, אבל במדינה כמו שלנו עם יכולות ניהול מזעזות, מערכות מדינה שלא מתפקדות (למשל, תור למשרד הפנים היה פנטזיה במשך שנתיים כמעט! עד שמישהו העלה פוסט!!) ואין ספור אינטרסים סותרים — זה לא יקרה.
בעיה נוספת בהצעה היא שהצד השני לא באמת הולך לוותר על הפרה החולבת שלו, כלומר על הציבור היצרני הליברלי והחילוני ברובו, בכזו קלות ולדרדר עצמו לעוני קשה יותר. אפשר לראות את זה בבירור בהצעות החוק השונות שמקודמות ממש בימים אלו.
אז זו הצעה נהדרת לצד הליברלי. רבים מאיתנו יאמצו אותה כבר היום. אבל היא אינה ריאלית, ממש כמו ההצעה להפרדות.
יש הרבה מדינות יותר מוצלחות מארה"ב בעולם, דנמרק, שוויץ, סינגפור. למה שנסבול מבעיות מבניות של ארה"ב, כגון היחס לשחורים? אין כאן מיליוני צאצאי עבדים. אצל החרדים אין בעיות שיש אצל העניים בארה"ב, כמו פשיעה אלימה והריונות בגיל העשרה מחוץ לנישואים. מרחב האפשרויות למבנה מוסדי וכלכלי הוא עצום, ההתמקדות המוגזמת בארה"ב מעוורת אותנו.
נושא נוסף שילך באותו כיוון הוא הביטחון האישי. המגמות המדוברות ייצרו פערים גבוהים משמעותית מהיום ברווחה ובעושר, בין אליטה לבין השאר בסגנון שדומה למדינות כמו דרום אפריקה או ברזיל. באופן טבעי ירידה בהכנסות המדינה לנפש תגרום לצמצום תקציבים לכולם אך בעיקר תפגע באוכלוסיות מתקשות. הגוש שלפי מה שנכתב יזדקק לשלם עבור חלק גדול מהשירותים באופן פרטי יאלץ לספוג עלייה משמעותית ביוקר המחייה, וכתוצאה מכך רבים שלא יעמדו בכך יהגרו מכאן. בין מי שישאר לבין השאר הפערים, גם הכלכליים וגם החברתיים יתרחבו באופן קיצוני, וכמו בנושאים האחרים שירותי ביטחון אישי יפרחו. מי שביקר בשכונות של מעמד הביניים ומעלה בדרום אפריקה בברזיל יזכור את החומות והגדרות המגינות על התושבים. אנחנו בדרך לשם.
אנחנו לא נהיה דומים למדינות האלו, מכיוון שהעניים כאן יהיו ברובם חרדים, והם מאוד שונים מהעניים במדינות אחרות. אין אצלם את הקטע של פשיעה אלימה.
חלקית זה נכון אבל יש את האוכלוסיה הערבית ועוד הרבה אוכלוסיות יותר אלימות מהצד הלא ליברלי ( משתדל לא להיות בוטה) לא אותן אפשרויות ולא אותו חינוך שלאחר שנים של שיסוי על רקע עדתי יתנהגו בצורה אחרת. משפחות הפשע והפרוטקשן שמאפיינים פריפריה יזלגו לאיזורים נוספים.
רעיון נכון. תחזית לא נכונה.
"ברמת המאקרו המדינה תידרדר, יחסית למדינות אחרות." – ההפך הגמור. המדינה תעלה מאוד.
ברגע שהמדינה תפסיק לממן ישיבות, לימודי מhגדר, קולנוע, טלוויזיה ועוד ועוד יתפנו סכומים עצומים למערכת בריאות ציבורית שעומדת לצד מערכת בריאות פרטית. מערכת חינוך בשיטת הוואוצ'רים + חינוך פרטי תביא לעליה דרסטית בתוצאות החינוך. החרדים באופן טבעי ישתלבו יותר בעבודה כמו שקורה בארצות הברית. בניגוד למדינות עם פערים שבהם יש פשיעה במעמד הנמוך אצל החרדים אין כמעט פשיעה. יש בחירה בחיי עוני כך שנושא הפערים לא ייצור חלק ניכר מהבעיות שיוצרים הפערים.
מה שאתה מתאר היא המציאות בהודו. בתי חולים ובתי ספר ממשלתיים לעניים ומוסודות פרטיים למעמד הביניים והמעמד הגבוה. מערכת הבריאות הפרטית בהודו היא מצוינת וזה תקף לבתי ספר הפרטיים. הודו מספקת כמות אדירה של מהנדסים ומדענים למערב. הבעיה שם שהמדינה לא נהנהת מאותו הון אנושי שמקדם את המערב (הצפון אמריקאיים מהווים מיעוט בפקולטות להנדסה, המהגרים הם הרוב)
הצעד ההגיוני ,השפוי וההומני ביותר.
"חיה ותן לחיות" מהלכה למעשה.
כל הכבוד!
אני מבולבלת. אתה כותב על השמאל-מרכז ואתה כותב מתוך קהלת שיש לה אג'נדה מאד ברורה כלכלית, עד הקו הירוק. מעבר לקו הירוק השטחים הם מנהלים מדיניות סוציאליסטית עם כל התמיכות וכל התקבולים עד כדי שאיבת ארנונת עסקים מאיזורי תעשיה בקו הירוק לטובת השוטף שלהם. אז שתי תיאוריות לשני מדינות מדינת יהודה ומדינת ישראל ?
סיימתי לעבוד בקהלת לפני כארבע שנים, אני לא כותב מתוך קהלת, וגם כשעבדתי שם לא תמכתי בהתנחלויות. מקווה שאת פחות מבולבלת עכשיו.
מה אתה אומר על הטיעון כאן:
https://www.ידע.com/2023/08/03/%d7%a4%d7%a0%d7%97%d7%a1-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%90%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%aa-%d7%aa%d7%9c-%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%94%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%a6%d7%90/
(אני יודע שאתה חולק ועדין.
ברוב ארצות העולם יש מטרופולין משמעותי אחד או יותר, זו לא הייתה בעיה לאימפריה הרומית ואני לא חושב שזו בעיה לישראל.