אחוזי הצבעה בבחירות לכנסת
אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת נמצא בירידה מזה שנים רבות, גם בישראל וגם במדינות אחרות. להלן נתוני הלמ"ס אודות אחוזי ההצבעה בעשורים האחרונים:
(הלמ"ס מעיר שאחוזי ההצבעה שבדרך כלל מוצגים לא מתחשבים בישראלים שלא התגוררו בארץ בתקופת הבחירות, והאחוזים האמיתיים גבוהים יותר, אם כי המגמה זהה).
לקראת הבחירות הקרובות הופיעו בארץ יוזמות שכוונתן להגדיל את אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת, כגון קבוצת הפייסבוק "80% הצבעה". לפי דף הקבוצה בפייסבוק:
מדוע 80% הצבעה ישנו את ישראל?
כי בעשור האחרון החלה מגמה מדאיגה ומסוכנת לדמוקרטיה הישראלית – ההחלטה לא להצביע בבחירות לכנסת.
לשם המחשה – בבחירות 1999, עמד אחוז המצביעים על 79%.
בחלוף עשור, בבחירות האחרונות ב-2009 עמד אחוז המצביעים על 65% בלבד!
המשמעויות הדמוקרטיות של אי-הצבעה הן דרמטיות והופכת את הכנסת לבלתי יחסית ואינה מייצגת את החלוקה האמתית בחברה הישראלית.
סקטורים שלמים באוכלוסיה יקבלו כוח חסר תקדים בכנסת, ללא כל פרופורציה לכוחם ולחלקם האמיתי באוכלוסיה, בעוד אחרים יישארו ללא ייצוג הוגן.
לפיכך החלטנו לנסות ולהיאבק בתופעה מדאיגה זו באמצעות הפקת קמפיין אינטרנטי, שינסה להניע כמה שיותר מאזרחי ישראל לצאת להצביע ולתקן את העיוות הדמוקרטי.
הקמפיין הוא יוזמה פרטית ולא תהיה בו כל מעורבות של גופים פוליטיים או מסחריים. הקמפיין כולו נסמך על רצונם הטוב של מתנדבים המבקשים לקחת חלק במערכה זו, קצרה אך חשובה מאין כמוה.
סימולציה של מאה אחוזי הצבעה
אחוזי ההצבעה בישראל משתנים לפי אזורים וקבוצות אוכלוסיה שונות. באופן מסורתי אצל החרדים יש אחוזי הצבעה גבוהים מהממוצע, בעוד שאצל הערבים הם נמוכים מהממוצע. על מנת לבדוק מי מרוויח מגידול באחוז ההצבעה באופן מדויק, החלטתי להשתמש בנתונים מפורטים ברמת הקלפי אודות הבחירות לכנסת ה 18, אותם הורדתי מכאן.
החישוב שלי הוא די פשוט: אני מחשב את אחוז ההצבעה בכל קלפי, ובודק כמה קולות הייתה כל מפלגה מקבלת לו היו בקלפי 100% הצבעה, עבור כל הקלפיות בארץ, בהנחה שהתפלגות הקולות הייתה נשמרת בתוך כל קלפי. למשל, נגיד שבקלפי מסויממת רשומים 100 בעלי זכות בחירה, מתוכם הצביעו 50, 30 לעבודה ו – 20 לליכוד. אחוז ההצבעה הוא 50%. אני מחלק את מספר הקולות באחוז ההצבעה, ומקבל 60 קולות לעבודה ו – 40 קולות לליכוד עבור אותה הקלפי.
ניתן לראות את החישוב בקובץ האקסל המצורף כאן.
ההנחה המרכזית והבעייתית ביותר בחישוב, היא כי התפלגות הקולות בכל קלפי הייתה נשמרת לו אחוז ההצבעה היה גדל ל 100%. כלומר, שבכל אזור-הצבעה בארץ, דעותיהם של אלו שלא הצביעו דומים לדעותיהם של אלו שכן הצביעו. הנחה זו יכולה להיות מאוד בעייתית לו הייתי מבצע את הבדיקה ברמת העיר או המחוז, אבל מכיוון שאני מבצע אותה ברמת הקלפי, ברמת השכונה, היא קצת פחות בעייתית.
הנחות ובעיות נוספות:
- לא התחשבתי בהסכמי עודפים למיניהן בין מפלגות, ולכן גם מספרי הח"כים לגבי תוצאות האמת של הבחירות הן שגויות (למשל, לעבודה יש 13 מנדטים ולמרץ 3, ולא 12 ו – 4 כפי שמופיע בטבלה למטה)
- התוצאות הן תוצאות הבחירות הקודמות. המפה הפוליטית הנוכחית שונה קצת, ולכן לא ברור עד כמה ניתן ללמוד מהן
- הגידול באחוז ההצבעה מוביל את כל הקלפיות ל 100% הצבעה. זה לא בהכרח מציאותי. למשל, קמפיין ה 80% רץ בעיקר בפייסבוק, ולכן צפוי להשפיע על משתמשי פייסבוק השייכים לעשירונים העליונים באוכלוסיה יותר ממה שישפיע על חברי שבט בדואי כלשהו בנגב
משכנע? לא משכנע? זה מה שיש, ואם למישהו יש רעיון טוב יותר וזמן פנוי הוא מוזמן להוריד את קובץ האקסל שיצרתי ולהשתעשע.
תוצאות
התוצאות מפתיעות למדי. בטבלאות הבאות ניתן לראות את מספר הקולות, אחוזי ההצבעה ומספר המנדטים של כל מפלגה, בפועל ועל פי הסימולציה ההיפותטית של 100% הצבעה.
מספר המנדטים התקבל מעיגול התוצאות, ולכן התוצאות עבורו מעט שונות מאשר התוצאות באחוזים (הטור של מספר המנדטים לפי הסימולציה גם לא מסתכם ל – 120 ח"כים אלא ל – 119, מאותה הסיבה).
ניתן לראות כי המרוויחות העיקריות מהגדלת אחוז החסימה הן המפלגות הערביות, מפלגתו של ליברמן, וחד"ש. המפסידות העיקריות הן מפלגת קדימה, מפלגת העבודה, ויהדות התורה. אלו תוצאות מעט מפתיעות; ציפיתי שדווקא החרדים יהיו אלו שיפסידו מהמהלך, אך אחוזי ההצבעה אצל מצביעי ש"ס ככל הנראה לא כל כך גבוהים.
בסך הכל אין שינוי דרמטי בתמונת ההצבעה, מה שמרמז על כך שהתפלגות הקולות בקלפיות עם אחוזי הצבעה נמוכים לא הייתה שונה מאוד מההתפלגות בקלפיות עם אחוזי הצבעה גבוהים (כאשר משקללים את גודלן המספרי של הקלפיות).
דיון
האם, לאור הנתונים האלו, אנחנו מעוניינים בגידול באחוזי ההצבעה?
ישנם אנשים אשר הייצוגיות והדמוקרטיה הם עבורם ערכים עליונים, ומבחינתם התשובה חיובית ללא שום קשר לתוצאות. אחרים יהיו אולי מעט יותר מודאגים מכך שגידול באחוזי ההצבעה מגדיל בעיקר את כוחן של מפלגות מהשמאל הקיצוני ואת כוחו של ליברמן (אולי מכיוון שאחוזי ההצבעה היו נמוכים בקלפיות עם רוב רוסי).
למרות הבעייתיות של החישוב, אני חושב שתוצאותיו עדיין מעניינות, ותורמות לדיון בנושא אחוזי ההצבעה במדינת ישראל. באופן אישי אני כמובן תומך באפס אחוזי הצבעה ודיקטטורה מוחלטת בראשותי, אבל יש לי את התחושה שאזרחי מדינת ישראל עדיין אינם מוכנים לתוכנית שכזו.
תודות
תודה לחברי קומונת סח"מ על ביקורת עמיתים מועילה.
הערה:
כפי שכתב ובצדק יובל, החישוב שלי מוטעה, מכיוון שבתוצאות הסימולציה כללתי את המעטפות הכפולות ולמעשה ספרתי אותם פעמיים (ראו תגובות למטה). להלן ההתפלגות לאחר מחיקת המעטפות הכפולות מתוצאות הסימולציה:
אין שינויים משמעותיים לעומת ההתפלגות שלמעלה, נראה כי מפלגת העבודה נפגעת יותר והמפלגות הערביות מרוויחות יותר (מן הסתם חלק ניכר מהמעטפות הכפולות הן של חיילים).
מועיל ומעניין!
🙂
ראשית, לפי הסימולציה הזאת, המרוויחים המרכזיים הם (חוץ מליברמן, גם) חד"ש, רע"מ ובל"ד. זה הגיוני כי הסיבה המרכזית לירידה באחוזי ההצבעה היא ההשתתפות הפחותה של פלסטינים-ישראלים בבחירות, מאז אירועי אוקטובר. במובן מסוים, הואיל והבחירות הן יחסיות לקולות-כשרים, כל אדם שלא מצביע "נותן את קולו" באופן שווה לכל המפלגות שעברו את אחוז החסימה, ולכן כשהם כן-מצביעים, זה גורע מכול המפלגות האחרות.
שנית, כמו שציינת, יש כאן הנחה בעייתית, שההצבעה לפי ישוב תישאר כמו שהיא ב-100% הצבעה. זאת הנחה הפוכה להנחה ה-לא-בלתי-מבוססת של מעודדי ההצבעה השמאלנים, שלפיה הלא-מצביעים נוטים למרכז ושמאלה. כך שאם הם כן יצביעו, ההצבעה לפי ישוב תשתנה גם היא.
שלישית, המסקנה שלי נותרה שהשתתפות גדולה יותר אכן יכולה לשנות את התוצאות "שמאלה", אבל רק אם השינוי יבוא מ"המגזר הערבי". לשם כך הקמפיין צריך לצאת מהפייסבוק העברי. עליו לדון במשמעות של 18-24 ח"כים שהציבור הפלסטיני-ישראלי יכול לשלוח לפרלמנט הישראלי – ואינו עושה זאת, למרות שזה דבר שבפני עצמו יכול לשנות את המשחק הפוליטי בישראל. יש לכך כמה הסברים, אבל הואיל וזה דיון עברי-יהודי-פנימי, אין לי כוח להיכנס לזה.
הערה טכנית: עשית double-counting. אם אתה מניח שבכל קלפי יש הצבעה של 100% אז צריך לחסר לגמרי את המעטפות הכפולות – שהן מצביעים שרשומים בקלפי מסוימת אבל מצביעים דרכן. מדובר במספר לא מבוטל לגמרי של כ-187 אלף מצביעים.
אוקיי. עשיתי את השינוי. הכח של הליכוד קטן בצורה יחסית משמעותית (יחסית לשינויים הכלליים) – ממינוס 0.043 למינוס 0.212. ליברמן מתחזק פחות, ובעיקר – באופן לא מפתיע בהתחשב במקום ממנו מגיעות מרבית המעטפות הכפולות – חד"ש, בל"ד ורע"מ-תע"ל מתחזקות יותר. יתר השינויים זניחים, לפחות במבט ראשון.
כן, אתה צודק. אבל אז אתה זורק לפח גם את ההתפלגות האמיתית של ה 187 האלו, בעוד שבשיטה שלי אתה משקלל אותה בחישוב לפחות במידה מסוימת.
לכאורה, בשיטה המוצגת קולות אלו משוקללים בתוך ההנחה שהמצביעים הללו מצביעים כמו הסביבה בקלפי בה הם רשומים. חוסר המחיקה שלהם, אם אני מבין את המתודולוגיה נכון, לא משקף "שקלול במידה מסוימת" שלהם אלא יצוג לא נאמן של התפלגות האוכלוסיה. לו היה מדובר במספר זניח אז זה היה סביר, אבל בעצם בחישוב הזה מוסיפים 187 אלף מצביעים – שלא מצביעים בדומה להתפלגות הכללית – שלא קיימים במציאות. זו הטיה לא קטנה.
טוב, אולי אני אעשה את זה גם ואוסיף בהערה בתחתית הרשומה עם קישור לקובץ אקסל חדש.
איך יצא לך מינוס 0.212? יצא לי מינוס 0.17. הורדתי את המעטפות הכפולות רק מהסימולציה, לא מהחישוב של תוצאות האמת. בכל אופן, כמו שכתבת, אין שינויים דרמטיים.
אכן יש טעות בחישוב שלי. לא שיניתי את הקולות של "אחר" (פשוט לא היה לי כח לסכום את זה, ולא שמתי לב שתהיה לזה השפעה על התוצאות). צודק.
אני מתקשה להבין את ההיגיון שבאופן עריכת הסימולציה. אם יוצאים מהנחה שהתפלגות הקולות תהיה זהה בין אם שיעור המצביעים יהיה 50% ובין אם יהיה 100%, הרי שברור שגם התפלגות המנדטית, בגדול, לא תשתנה. מכיוון שהדיון הזה מאוד מעניין אותי אישית, אשמח אם תסביר את הבחירה המתודית הזו קצת יותר: למה אתה מניח שברמת הקלפי ההתפלגות נשארת זהה, ולמה אתה חושב שההנחה הזו פחות בעייתית ברמת הקלפי?
התפלגות הקולות *בתוך הקלפי* תהיה זהה לפי ההנחה שלי, אבל יש קלפיות עם 30% אחוזי הצבעה ויש קלפיות עם 90% אחוזי הצבעה, ולכן ההתפלגות הכללית לא תהיה זהה אם נגדיל את כולן ל 100%.
אני מניח שברמת הקלפי ההתפלגות נשארת זהה, מכיוון שאין לי שום דרך אחרת לדעת למה יצביעו כל אותם אנשים שלא הצביעו בבחירות האחרונות. אז אני מניח שהם יצביעו כפי ששאר חבריהם לשכונה שמצביעים באותה הקלפי הצביעו, כי בסך הכל דפוסי ההצבעה מאוד תלויים במיקום גיאוגרפי.
אם הייתי מניח את זה ברמת העיר, זה היה בעייתי יותר. זה אומר שאם בתל אביב קדימה זכתה ל 60% מהקולות, אז אני מניח ש 60% מאלו שלא הצביעו בתל אביב גם היו מצביעים לקדימה. כאן אני אומר את אותו הדבר אבל ברמת הקלפי, ברמת השכונה, ולכן זה קצת יותר טוב. תחליף במשפט הקודם את המילה "תל אביב" במילה "רמת אביב ג'" או שכונה כלשהי בדרום העיר ותקבל משפט יותר הגיוני.
אני מסכים עם רועי, יש כאן הנחה טאוטולוגית: אם הלא-מצביעים היו מצביעים כמו הכן-מצביעים, אז הם לא היו מחזקים את השמאל-הציוני; אבל אם הם מצביעים אחרת (כלומר, אם בקרב הלא-מצביעים אכן יש ייצוג גדול יותר למרכז-שמאל היהודי), אז הצבעתם משנה יותר. הבעיה היא בהנחה הבסיסית של שיטת החישוב, שמניחה מראש את המסקנה: שהנטיות של מי שמשתתף ומי שלא משתתף בבחירות – הן זהות.
אם אני לא טועה, יש סוקרים שמפצחים את נטיות ההצבעה של לא-מצביעים (למשל ע"פ הצבעה בעבר, מידת דתיות, הכנסה וכד'), ואז – אם אני זוכר נכון – רואים שבקרב יהודים, מי שלא הצביעו, דווקא כן נוטים למרכז-ושמאלה.
ושוב, כל זה בכלל לא רלוונטי לחלק-הארי של מי שהפסיקו להצביע: ערבים. כל ההתעסקות בזה בקרב יהודים היא בעלת פוטנציאל השפעה יחסית קטן.
אני מניח שהנטיות של מי שמשתתף ומי שלא משתתף הן זהות בהינתן הקלפי. אם הייתי מניח שהן לחלוטין זהות לא היית מקבל שום שינוי. המשחק כאן הוא של קלפיות עם אחוז הצבעה נמוך לעומת קלפיות עם אחוז הצבעה גבוה.
אבל באמת לא התקבל כאן שום שינוי. יש כאן תזוזה של שניים-שלושה מנדטים שלא באמת משפיעה על הגושים הפוליטיים בכנסת. זה לא שינוי (במיוחד כשאופן החישוב שלך הביא ל-119 מנדטים). השינוי הוא כה מינורי, עד שנראה לי שהוא מחזק בדיוק את הביקורת שלי.
ואני מצטרף לאייל, שניסח מצויין את מה שאני התקשיתי לנסח בצורה בהירה. הנקודה שהוא מעלה ביחס למצביעים הערבים חשובה מאוד.
זה שלא התקבל כאן שום שינוי זה ממצא חשוב. זה אומר שהגדלת אחוז ההצבעה, בסבירות גבוהה, לא תשנה דרמטית את המפה הפוליטית. הנחת ההתפלגות הזהה אולי בעייתית, אבל עד כה אף מגיב לרשומה לא הציג עדות כלשהי לכך שההנחה הזו לא נכונה, או להנחה אחרת שהיא סבירה יותר.
להבנתי זאת מסקנה שגויה. אם מי שלא-מצביע היה מצביע אחרת (גם באותו הקלפי), אז הנחת המוצא לחישוב שגויה, ואז יכול להיות שינוי מסוים, אם כי לא דראסטי.
מעבר לבעיה הבסיסית בשיטה שציינת, ואני לא בטוח אם היא שולית יחסית כפי שאתה טוען או מהותית כפי שטוענים אחרים, יש לך הטייה לטובת ההטיות שמשפיעות על מקום מגורים. השיטה שלך אולי לא מושלמת בהתחשבות בקולות הערבים שלא מצביעים, נגיד – אבל היא הרבה פחות טובה בחתכים אחרים שאולי הם רלוונטיים (גיל, השכלה, רמת אמון בפוליטיקה הישראלית, רמת מעורבות פוליטית/דעתנות, קיצוניות), מכיוון שהחתכים האלו הרבה פחות תלויי מקום מגורים
אבל יש פה בעיה די שקופה. נניח שאנחנו מדברים על קלפי ביפו שמשרתת מצביעים ערבים ויהודים במספר שווה. היהודים מצביעים ב-75% והערבים ב-50%. במקרה כזה ברור שאתה מפספס את חלק מאפקט הגידול בכוח הערבי.
עכשיו נניח שאנחנו מדברים על קלפי ברמת אביב, בה התנחלו לאחרונה לא מעט אנשי חב"ד שממררים את החיים לתושבים הותיקים. האם נצפה שדפוס ההצבעה של החבדניקי"ם יהיה דומה לזה של הותיקים? האם נצפה לאחוזי הצבעה דומים בקרב שתי הקבוצות?
ועכשיו נניח שמדובר בשכונה ישראלית יהודית "רגילה". בשכונה יש מספר אנשי ארץ ישראל השלמה אדוקים, מספר קטן יותר אנשי שמאל קיצוני נלהבים, ורוב שנמצא איפהשהו באמצע. מי מהנ"ל מיואשים מהפוליטיקה ונשארים בבית כי "כולם מושחתים" ו-"אין פרטנר" ו-"הכסף בלאו הכי הולך לאלה שאנחנו לא סובלים", ומי מתייצבים כאיש אחד להצביע?
כמובן שאי-אפשר לדעת בבטחון מה חושבים אלה שאינם מצביעים, אבל לא ניתן להניח שהם חושבים אותו הדבר כמו אלה שכן. אם הם היו כמו אלה שמצביעים, גם הם היו מצביעים.
כמה קלפיות כבר יש כאלו כמו ביפו? בד"כ אפילו בערים מעורבות יהודים וערבים מצביעים בקלפיות שונות כי הם גרים בשכונות שונות. בד"כ שכונות הן די הומוגניות ברקע התושבים שבהן. כמובן שזה מטה את החישוב לפחות במידה מסוימת, לכן כתבתי שזו הבעיה המרכזית.
זו דוגמא להמשך ולא לב הטיעון. לא ניתן להתכחש לזה במקרה של הערבים והיהודים. אבל למה להניח שהיהודים בכל עמדות מצביעים באותם אחוזים אם הם גרים באותה שכונה. זה כמעט בטוח לא נכון.
יש לך מקור כלשהו לטיעון שלך שזה כמעט בטוח לא נכון?
זה טיעון הסתברותי פשוט. מכל ההתפלגויות האפשריות אותה התפלגות כמו המצביעים היא רק אחת. היית יכול לומר שהיא לפחות השערת האפס אלמא הידע שכבר יש לנו על שיעורי ההצבעה הגבוהים של החרדים והמתנחלים לעומת החילונים בגבולות הקו הירוק. השערת האפס בשיטה שלך צריכה להיות שהתפלגות הדעות של החילונים בגבולות הקו הירוק שלא מצביעים תהיה דומה להתפלגות הדעות של החילונים בגבולות הקו הירוק שכן מצביעים.
את הסקרים שמלמדים על כך אני לא יכול לבצע. אולי מכוני הסקרים עשו סקרים כאלה.
ההנחה של אותה התפלגות בעייתית – חרדים ומצביעי ימין קיצוני מצביעים באחוזים גבוהים אבל במקרים רבים נטמעים בתוך הקלפיות הרגילות (נכון בעיקר למצביעי ש"ס, בית יהודי ואיחוד לאומי). הגדלת אחוז הצבעה אמור לטשטש את כוחן. לעומת זאת – אתה צודק לחלוטין לגבי ההצבעה של המפלגות הערביות.
מה שבטוח: אחוז הצבעה גבוה פוגע במפלגת על"ק. אם מקודם רק 'החינוך' סיכן אותם, הרי שאחוז הצבעה גבוה יגרום להם לעפעף לכל שאר הרשימות את הדרך החוצה: מפלגות קטנות, שברגיל מקבלות רק כמה אלפי קולות, יכולות, בזכות אחוז הצבעה גבוה, להכניס לפחות שני נציגים(!!) עובדה שתפריע ל"יציבות השילטונית" של על"ק.
תאר לך ש"כוח הכסף" (למיגור שילטון הבנקים) תיכנס לכנסת? שרי עוד עלולה לעפעף לעצמה איך היא מרוויחה מזה שהאופי שלה הוא לוותר על עמלה על עצם קיומו של החשבון, ועל העמלה על עצם השימוש בו.
מי שיכול לנהל את חייו בעצמו מחוץ לביתו ולא מצביע: מוותר על הדמוקרטיה. למעשה הוא מפקיר את השילטון לסוג הבא.
+ מי שלא רוצה עצמאות מחוץ לביתו וכן מצביע: בוחר בכוונה וביודעין בדיקטטורה. ככל שהוא מצליח יותר כך הסוג הראשון מצביע פחות; וכך נוצרת תגובת שרשרת – עובדה המוכיחה כי "שילטון מרכזי" הוא שלב בלתי נמנע בדרך לדיקטטורה.
רועי קלע בדיוק לנקודה – ההנחה כי התפגות הלא מצביעים שווה להתפלגות המצביעים מגדירה מייד את התוצאה. למה לעשות את זה? אתה כתבת בעצמך שזו הנחה בעייתית ביותר וש"זה מה שיש". האמת היא שניתן כמובן לעשות יותר מכך, אבל זה דורש יותר מהכפלת מספרים באקסל. הנה עבודה של אבישי אפריאט ומומי דהן, שמגיעה למסקנות שונות: http://public-policy.huji.ac.il/upload/atayamomi%281%29.pdf
המחקר שאליו קישרת מראה כי קיימת הטייה סוציו-אקונומית בהשתתפות בבחירות, כך ששיעור ההשתתפות גבוה יותר ביישובים עדיפים מבחינת מצבם הסוציו-אקונומי. אולם אין פירוש הדבר שהעלאת ההשתתפות (בקרב השכבות החלשות) תשנה את המפה הפוליטית, ואין שום סיבה להניח שכך יקרה.
אם כבר, המסקנה תומכת בטענה של אורי. השכבות החלשות בישראל נוטות להצביע לימין, לחרדים ולערבים.
אני מכיר את העבודה הזו, והיא לא מגיעה למסקנות שונות.
קודם כל, הם חוקרים משהו שונה לחלוטין מהשאלה שאני ניסיתי לבדוק (וברזולוציה של רשויות מקומיות, לא קלפיות כמוני). הם כותבים כי אנשים מעמד סוציו אקונומי נמוך יותר מצביעים בשיעורים נמוכים יותר. אני עבדתי עם נתונים ברזולוציה של קלפיות, כלומר ברזולוציה של שכונות, ורוב השכונות הן הומוגניות מבחינת הרמה הסוציו-אקונומית של התושבים.
אם בשכונה X יש תושבים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, אז הם יצביעו בשיעורי הצבעה נמוכים. אני פשוט מניח שהם יצביעו לפי דפוסי ההצבעה של חבריהם לשכונה שכן טרחו להצביע. זה בעייתי רק אם אתה מניח שבתוך השכונה קיימים עשירים ועניים, העשירים יצביעו והעניים לא.
אבל כמו שאמרתי שכונות הן בד"כ די הומוגניות, וממילא מומי דהן ואבישי אפריאט, שעבדו ברזולוציה של רשויות מקומיות, לא הוכיחו שום קשר כזה ברזולוציה גבוהה יותר (כלומר, לא הוכיחו שגם בתוך הרשויות העשירים מצביעים יותר מהעניים, ובטח שלא הוכיחו שבתוך כל קלפי העשירים מצביעים יותר מהעניים). ייתכן שהאפקטים שהם מצאו קשורים למאפייני הרשויות המקומיות (מיקום גיאוגרפי, ערבים / יהודים) ולא למצב ההכנסה של התושבים, אם כי אני רואה שהם ניסו לשלוט ברוב המאפיינים האלו ברגרסיות.
כמו כן, מכיוון שהערבים מהווים שיעור נכבד מעניי מדינת ישראל, ומהסימולציה שלי יצא שהגדלת אחוז ההצבעה תגדיל את כוחם של הערבים בכנסת, התוצאות שלי למעשה תואמות את המסקנות של אבישי אפריט ומומי דהן.
הדבר היחיד שאולי לא תואם את המסקנות שלי הוא האשליה שאישים מסויימים בשמאל מנסים לטפח, הגורסת כי הגדלת אחוז החסימה תשנה דרמטית את המפה הפוליטית ותתרום למפלגות שמאל שאינן ערביות.
בקלפי יש אנשים ממעמד סוציואקונומי שונה.
כן אני יודע. אנקדוטה. אבל מה שאתה אומר פשוט לא נכון. אמנם יש שכונות עשירות יותר ועשירות פחות בממוצעים. אבל באף שכונה שאני מכיר אין הומוגניות סוציואקונומית מוחלטת. תמיד יש דירות גדולות/טובות/חדשות יותר שגרים בהם אנשים אמידים יותר. בשכונות עם היסטוריה יש את ה-"ותיקים" שהם חלק מהאוכלוסיה הקלאסית, ואת ה-"חדשים" שזה מקרוב באו. ואה כן, יש גם את השוכרים שלעיתים קרובות הם ממעמד סוציואקונומי אחר לגמרי. יש צעירים מגיל 18 ועד קשישים בני 80+. הרבה פעמים יש אוכלוסיה דתית לא גדולה אבל גם לא זניחה. לא כל השכונה אותו הדבר, ולכן גם לא כל הקלפי אותו הדבר.
לא אמרתי "הומוגניות סוציואקונומית מוחלטת", אבל בהחלט הומוגניות סוציואקונומית רבה. גם בתוך שכונות, וגם בתוך ערים. ויותר מכך – הומוגניות תרבותית, שנובעת פשוט מכך שאנשים אוהבים לגור ליד אנשים דומים להם.
אתה יכול לומר שהחישוב שעשיתי לא מדויק, אבל אתה חייב להודות שדרושה הטרוגניות מאוד משמעותית ודי לא מציאותית על מנת לתמוך בטענה כי הגדלת שיעור ההצבעה תשנה דרמטית את פני הכנסת או תתרום רבות למפלגות השמאל הלא ערביות. לכל היותר הטיעונים שלך ישפיעו מעט בשוליים על התוצאות שהצגתי כאן, באותן שכונות שבהן לא קיימת הומוגניות.
וכמובן, לא מספיקה לך ההנחה של הטרוגניות סוציואקונומית. אתה צריך לשלב אותה עם ההנחה שהסיכוי להצביע מקושר אל אותה הטרוגניות.
כמו שכבר עלה בתגובות, ההנחות הן בעייתיות, אבל לא בהכרח משוללות יסוד. זה נכון שאם מניחים שבכל קלפי הלא-מצביעים תמיד יצביעו שמאלה מאלו שהצביעו, אז הסימולציה פחות רלוונטית. אבל אם מניחים שהלא-מצביעים בכפר-קאסם לא שונים משכניהם, וכנ"ל לגבי הלא-מצביעים בשכונת שפירא, אז לסימולציה יש יותר ערך.
את ההטייה של הלא-מצביעים לא ניתן לבדוק. מה שכן ניתן לבדוק הוא את ההומגניות של ההצבעה בכל קלפי. אם במרבית הקלפיות יש הומוגניות משמעותית, אז יש יותר יסוד להניח שגם מי שלא הצביע היה מצביע באופן דומה באותה קלפי. אבל אם מרבית הקלפיות הם הטרוגניים, אז אין סיבה להניח שהצטרפות הלא-מצביעים בכל קלפי לא היתה משנה את ההתפלגות בו.
השאלה היא מהי הצבעה הומוגנית. אפשר להגדיר משהו בסגנון ש-75% מהקולות בקלפי הלכו ל- 1-3 מפלגות.
אגב, הנחה נוספת שאפשר להעלות היא שהלא-מצביעים נוטים יותר מהאחרים לסלוד מהמפלגות הגדולות, ולכן אם יצביעו סביר יותר שיצביעו למפלגות הקטנות. במקרה כזה יכול להיות שלהעלאת אחוז ההצבעה יהיה אפקט משמעותי יותר.
ושתי הערות אחרונות:
מי שמתלבט בין הצבעה למפלגה קטנה ובין אי-הצבעה, צריך להבין שאי-הצבעה אינה חסרת השפעה על התוצאות אלא מקשה יותר על המפלגות הקטנות. מי שהיה מצביע למפלגה גדולה בכל אופן, יכול להישאר בבית בלי רגשי אשם.
בכל הדיון הזה על שיעור ההשתתפות ועל לגיטימציה, דמוקרטיה וכיו"ב, צריך לזכור שגם אם נגיע ל-100% מימוש זכות ההצבעה הרי שעדיין רק קצת יותר ממחצית האנשים שחיים תחת שלטונה של ישראל יצביעו בפועל. אין המון דמוקרטיות שמקנות אזרחות וזכות השתתפות רק לחלק מנתיניהן. אז בבקשה קצת יותר צניעות כשמדברים על הלגיטימיות של הדמוקרטיה הישראלית.
כן, אתה צודק לגבי ההומוגניות, חשבתי על זה מעט לאחר שפרסמתי את הרשומה. באמת רצוי לבדוק את זה בהזדמנות.
אסף, הייתי שמח לבדוק את הנחת ההומוגניות כדי לתקף את הטיעון של אורי וכדי שאוכל להעזר בפוסט הזה בכמה ויכוחים מעצבנים.
תוכל לפרט על המבחן הסטטיסטי שאתה חושב שיוכל לתקף אותה? למה דווקא הצבעה לשלוש מפלגות? למה דווקא 75%? אין איזה משהו עם סימוך תאורטי יותר מוצק? אני זוכר שיש איזה מבחן שבודק מה הסיכוי שהתפלגות נצפית היא אכן ההתפלגות שאנחנו מחפשים או משהו כזה, אבל במעורפל מדי…
אם מישהו יציע לי תיאוריה, אעבוד על המימוש.
עם האנשים שיושבים היום בכנסת ובממשלה, ועם הרעיונות שאתה מציג בבלוג, גם אני תומך בדיקטטורה בראשותך. היא תהיה עדיפה על המצב הקיים.
(מצד שני, אני מניח שדעות כאלו יכולות להצביע על התסכול מהמצב הקיים ועל הסכנה שבאדישות)
אורי,
פוסט מעניין. שיחקתי קצת עם קובץ האקסל שלך ואני חושב שהסיבה לכך שהתוצאות לא משתנות דרמטית עם העליה בשיעורי ההצבעה נובעת מכך שההנחה שהחרדים מצביעים באחוזים גבוהים ביחס לשאר האוכלוסיה לא ממש נכונה.
חילקתי את הקלפיות לעשרה אשכולות לפי שיעור ההצבעה בקלפי. מחקתי את כל הקלפיות שבהם מצביעים פחות מ-60 אחוז על מנת לבדוק את הקלפיות בהן שיעור ההצבעה גבוה יחסית.
באופן מפתיע, בקלפיות שבהן שיעור ההצבעה הוא בין 60 ל-70 אחוז – אחוז המצביעים למפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) הוא 10 אחוז בלבד. בקלפיות שבהן השיעור הוא בין 70 ל-80 אחוז המצביעים למפלגות החרדיות הוא 12 אחוז. בקלפיות שבהן שיעור המצביעים הוא בין 80-90 – אחוז המצביעים החרדים הוא 31 אחוז. ובין 90 ל-100 אחוז המצביעים הוא 36 אחוז. חשוב לציין שיש רק 25 קלפיות עם שיעור הצבעה כל כך גבוה (אחרי שמורידים את מי עמי שם הצביעו 142 אחוז מהאנשים).
בכל אופן נראה שישנם הרבה קלפיות בהן שיעור ההצבעה גבוה (קצת יותר מ-5000) וברובם לא מצביעים חרדים. הטענה שלפיה חרדים מצביעים בהמוניהם (כולל מתיהם) ביחס לציבור הכללי לא ממש מבוסס.
המיתוס של אחדות הציבור החרדי וכוחו להתגייס למטרות ספציפיות נבנה בקרב שנים, למרות שמציאות מראה שהם לא ממש מאוחדים ואפילו בקרבות צרכניים החרדים כבר לא ממש פועלים כאיש אחד. אבל מספיק שיבוא כתב לקלפי חרדית אחת בגאולה ויראה ש-85 אחוז מהאנשים הגיעו להצביע ובתוספת שנאת חרדים בריאה ופחד מפני הגידול הדמוגרפי וכבר תתחיל השמועה שהחרדים מאוחדים ומצביעים בשיעורים עצומים מבלי לבדוק ולגלות ששיעורי ההצבעה האלו לא יוצאי דופן במיוחד.
מצד שני, במחקר שיוסי לוי שם בתגובה למעלה נמצא שהחרדים כן מצביעים יותר, ברגע שמתחשבים בהכנסה שלהם. אבל הוא בדק רשויות מקומיות, לא קלפיות ספציפיות, אז ייתכן שאתה צודק. בהחלט ייתכן שזה מיתוס.
יוחנן אולי פספסתי משהו, אבל מהנתונים שלך הבנתי שככל שאחוז ההצבעה בקלפי עולה כך משקל החרדים היחסי בו עולה עד ל 36 % (בערך 42 מנדטים באותו קלפי!) . כלומר, יש מתאם חיובי בין הצבעת חרדים גבוהה לבין אחוזי הצבעה גבוהים. כלומר, חרדים מצביעים באחוזים גבוהים בקלפיות שלהם.
איך הגעת למסקנה ההפוכה?
מטאה ראוייה לקידום, בלי קשר לתוצאות שלה.
גם התרגים שלך מעניין, גם אם לא הפיק שינויים משמעותיים במפת הכנסת. אולי דווקא זה הממצא המעניין מהכל.
לא השתכנעתי בטיעון שלך לגבי השכונות. הוא תקף לגבי אוכלוסיות שמצביעות, בגדול, לפי הדמוגרפיה, אבל לא תקף לרוב האוכלוסיה היהודית החילונית.
אולי זקנים נוטים להצביע פחות מצעירים, וצעירים נוטים להיות ימניים יותר (בעוד שזקנים פשוט מחפשים את הפתק של מפא"י)?
אולי צעירים סטלנים לא זוכרים להתעורר בבוקר כדי להצביע לעלה ירוק, והעלאת אחוז המצביעים תגרום לעלה ירוק לקבל 20% מהקולות?
אולי אנשים שנוטים שמאלה יודעים שהם הולכים להפסיד בכל מקרה, ולכן בעלי מוטיבציה פחותה להצבעה ממצביעים ימינה? אולי הפוך?
בקיצור, ההנחה המרכזית שלך אולי מאפשרת את ביצוע הניסוי הזה במספרים, אבל היא לא משכנעת אותי בכך שהיא הנחה ראלית.
הייתי מציין לחיוב את האינטגריטי המחקרי שלך בכך שהעלית אותה בשקיפות, אבל לא ציפיתי לפחות מזה 🙂
אני לא מבין מה הויכוח הגדול. ברור אינטואטיבית שאם מניחים מראש שההתפלגות בכל קלפי תהיה זהה בין מצביעים ללא-מצביעים, התוצאות יהיו זהות או קרובות לכך. זו הנחה שגויה, גם בשל שכונות עם אוכלוסיות מאוד הטרוגניות (סתם דוגמה – בגבעה הצרפתית בירושלים יש חילונים, ערבים, חרדים, סטודנטים בעברית, דתיים-לאומיים, מסורתיים) וגם בשל ההתעלמות מהשוני בין אחוזי ההצבעה של רשומי כל קלפי. ההוכחה הטובה ביותר להצדקת הקמפיין של גוש מרכז-שמאל להעלאת שיעורי ההצבעה נמצאת בנתונים, בלוח 1 בעמודים האחרונים של המחקר של דהן ואפריאט שמובא לעיל. אם מתייחסים לשנת 2006, שאחוזי ההצבעה בה רק במעט נמוכים יותר מ-2009, כלומר הנתונים קרובים מספיק, רואים שאחוז ההצבעה ברשויות חרדיות היה 77%, ברשויות יהודיות לא-חרדיות 62.7, ובשרויות הערביות 57.6. יש להניח ששיעורי ההצבעה בהתנחלויות זהים או גדולים משיעורי ההצבעה החרדיים. זה די סוגר את הויכוח – רוב הנמנעים מלהצביע היו ב-2006, וגם ב-2009 ערבים או לא-ימנים מסוגים שונים, כלומר כוחו של גוש המרכז-שמאל עשוי לעלות משמעותית יחד עם שיעורי ההצבעה.
שאני אבין – אתה קודם כל אומר שהתוצאות שלי לא מעניינות בגלל שרזולוציה של קלפיות לא מספיק טובה, כי יש יותר מדי הטרוגניות, ולאחר מכן אתה מסיק מסקנות המבוססות על המחקר של דהן ואפריאט ברזולוציה גרועה יותר של רשויות מקומיות, כשאתה מאחד ביחד את כל היהודים שאינם חרדים?
איך הגעת למסקנה מהנתונים האלו שרוב הנמנעים מהלצביע מבין היהודים היו לא-ימניים? אולי ה 62.7 של הרשויות היהודיות הלא-חרדיות מורכבים מ 80 אחוזי הצבעה של שמאלנים לא חרדיים ולא דתיים ו 50% הצבעה של ימניים פוטנציאליים שאינם חרדים ודתיים (לפי התוצאות שלי סביר שהרוסים למשל מצביעים באחוזים נמוכים)?
לא רק שזה לא סוגר את הוויכוח, זה גם הרבה פחות משכנע מהסימולציה שאני עשיתי כאן.
אתה יוצא מההנחה המופרכת לפיה יהודים שאינם חרדים ואינם מתנחלים מצביעים לשמאל. זה מופרך על ידי נתוני קלפיות בכל מקום, פחות או יותר.
הטיעון היחיד שאפשר לטעון כנגד הטיעון של אורי הוא שיש הרבה אנשי שמאל שחיים לצד אנשי ימין אבל לא מצביעים. כדי לטעון את זה, צריך להביא נתונים. ומה שהובא עד עכשיו זה לכל היותר עדויות אנקדוטליות על שכונה זו או אחרת שאינה הומוגנית, ואפילו בה לא הובא שום נתון על נטייה נמוכה יותר של תומכי שמאל להצביע.
אורי. די אם ניקח את הכנסת כמו שהיא כיום – ונוריד את החרדים ומתנחלים, נקבל שהכנסת תהיה הרבה יותר מרכז-שמאלנית, מאשר עם חרדים ומתנחלים. לכן, אם שיעורי ההצבעה של חרדים ומתנחלים הרבה יותר גבוהים מכל השאר, אזי ברור מאליו שאם יעלו את אחוזי ההצבעה של כל השאר, התוצאה תהיה הגדלה ודאית של גוש המרכז-שמאל. אגב, עוד סיבה להניח הרבה מהנמנעים מלהצביע הם שמאלנים, זה האינתיפאדה השנייה – שריסקה את התקווה של השמאל והסיבה של רבים מתומכיו לצאת ולהשפיע בקלפי, כשבל מקרה יש פיגועים ומלחמה. זו אחת הסיבות המרכזיות ששיעורי ההצבעה צנחו בראשית שנות ה-2000. הנתון שיכול לאזן את הגידול בכח המרכז-שמאל גם אם יעלו שיעורי ההצבעה, הוא הגידול הטבעי המואץ של חרדים ודתיים שמגדיל את האחוז שלהם באוכלוסייה באופן כללי. לסיכום, אורי, הנחות היסוד שלך, והניתוח שלך, שטחיים ושגויים, מכל כך הרבה בחינות.
ואם שיעורי ההצבעה של חרדים, מתנחלים וגם שמאלנים הרבה יותר גבוהים מכל השאר, אז אם נעלה את אחוזי ההצבעה של כל השאר התוצאה תהיה הגדלה ודאית של גוש המרכז-ימין. אתה חושב שזה לא נכון? טוב, יש לך עדויות כלשהן? תמיכה מספרית? מאמר? משהו? כי לפי הנתונים שלי יצא שאחוזי ההצבעה הגבוהים הם דווקא אצל תומכי קדימה, מפלגת העבודה, והדתיים הלאומיים.
לגבי האינתיפאדה השנייה – נו, עוד ספקולציות. אפילו לפי המחקר של דהן עניים מצביעים פחות מעשירים, ורוב העניים בארץ הם בימין ולא בשמאל. אין לך ולו שמץ של עדות התומכת ברעיון שאומר שגידול באחוז ההצבעה יעזור לשמאל המתון (אם נתעלם מהמפלגות הערביות), בעוד שהניתוח שהצגתי כאן, על כל הבעיות שלו, כן תומך במידה רבה בטיעון האומר שגידול כזה יעזור רק לליברמן, לערבים ולחד"ש.
לסיכום, עדו, אני שמח שאתה מצליח לשכנע את עצמך. אשליות זה דבר נחמד, לפחות לזמן מה.
ראשית, למה אתה כותב במשפט הראשון ששמאלנים מצביעים בשיעורים גבוהים כמו מתנחלים וחרדים? על סמך מה בדיוק?
שנית, איפה בדיוק הנתונים שלך מראים שאחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר אצל תומכי קדימה והעבודה ?
שלישית, להלן שני ציטוטים משני מאמרים של ספי רכלבסקי מ"הארץ":
1. "הפעם צריך גוש הלא-ימין להוסיף שישה מנדטים. המשימה אפשרית. מ-1999 נעלמו מהקלפיות שישית ממי שנהגו להצביע – כ-20 מנדטים. רובם מצביעי לא-ימין. מחאות "האוהלים" ו"הפראיירים"; עוצמת הקיצוניות הדתית ופוגרומיה; החרדה ממלחמה בלא גיבוי אמריקאי – בכוחן להשיב מאסות לקלפיות כדי שתישאר להם תקווה בארץ. לשם כך צריכה להיות הצטרפות של אישים ומגוון תנועות."
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1838826
2. "בבחירות 1992, כשנבחר רבין, היה שיעור ההצבעה במרכז-שמאל 83%. מאז ירד השיעור דרמטית ל-61%. ב-2009 היה מספר מצביעים דומה למספר ב-99', כ-3.3 מיליון. אלא שב-2009 היו עוד מיליון בעלי זכות הצבעה. על פי שיעור ההצבעה עד רצח רבין, מדובר בעוד 800 אלף מצביעים. רובם המכריע, יותר מ-600 אלף, נגרעו מגוש המרכז-שמאל."
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1159657
רביעית, להלן ציטוט של מירב מיכאלי באותו הקשר (שמצטטת את רכלבסקי):
"עד 2001 נרשם בכל מערכות הבחירות בישראל שיעור הצבעה דומה 77% – 78%. מאז צנח אחוז ההצבעה בבחירות לכנסת ל-65% בלבד. ספי רכלבסקי כותב כאן בקביעות על אותם נעדרים שאינם חרדים, מתנחלים, דתיים ועולי ברית המועצות לשעבר הנאמנים לימין. יוזמה אזרחית חדשה מבקשת לגרום לכל אלה להבין שבהיעדרותם הם למעשה נותנים את הכוח לחרדים ולימין הקיצוני. רבים מאמינים שבעיקר צעירות וצעירים אינם טורחים להצביע."
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1843787
חמישית, להלן הקלטה מתוך ראיון עם רזי ברקאי, עם אמירות מפורשות של שני סוקרים ותיקים, מנוסים ואמינים, ד"ר מינה צמח ופרופ' קמיל פוקס – שניהם אומרים חד משמעית: אחוזי ההימנעות מהצבעה של הלא-ימנים (מרכז,שמאל וערבים) גבוהים בהרבה מאחוזי ההימנעות של הימין והדתיים.
http://www.facebook.com/video/video.php?v=10151217338702417
שישית, גם אם נתעלם מנתוני המחקר של דהן ואפריאט (ולא הבנתי בכלל מה זה משנה אם המחקר הוא ברמת הקלפי או ברמת העיר, אין שום היגיון בכך שוודקא רזולוציה של קלפי תהיה מדויקת יותר בניבוי שיעורי ההצבעה, במיוחד כשיש יישובים הומוגניים לחלוטין כמו היישובים החרדיים) – אינטואטיבית, איזה אוכלוסייה עשויה להגיע לקלפי ביום הבחירות, מי שמאמינים ש"אלוהים איתנו", מי שחייבים – פשוט חייבים- ייצוג פוליטי חזק כדי להמשיך קבל הקצבות מהמדינה למוסדות שלהם, מי שמונע מצו משיחי "אלוהי", מי שמונעת משנאה ל"אסמול" ולערבים, מי שהפוליטיקה היא חלק אינטגרלי מהזהות האישית שלה –
או אוכלוסייה שתהיה שמחה לנצל את יום השבתון של הבחירות לבילוי בים, כי היא אוכלוסייה יותר נהנתנית, שיודעת שחיים רק פעם אחת ואין "עולם הבא", אוכלוסייה פחות דתית ופחות אידאולוגית, וגם פחות מונעת משנאה (וכמו שאמרתי לעיל, גם אוכלוסייה מבולבלת משום שעולם הערכים שלה התנפץ עם הטרור המוסלמי חסר התקדים לאורך העשור האחרון), + אוכלוסיה שמרגישה מקופחת ותמיד שאין טעם במשחק הדמוקרטי כי הם מיעוט שולי ?
הרי זה מובן מאליו שהאוכלוסייה הראשונה – כלומר גוש ימין-דתיים – תגיע בבחירות "רגילות", ממוצעות, באחוזים גבוהים הרבה יותר מהאוכלוסייה השנייה, גוש מרכז-שמאל+ערבים. אלמנטרי, ווטסון. וכשמתווספים לכך גם המאמרים העקביים של רכלבסקי ומיכאלי, גם נתוני דהן ואפריאט על התפלגות אחוזי ההצבעה לפי ערים, וגם האמירות המפורשות של ד"ר מינה צמח ופרופ' קמיל פוקס, זה די ברור מי ניצח בויכוח. רמז: אני.
איך אפשר להסתמך על ההערות הניתוחיות שלך אם אתה מודה שאתה לא מבין מה ההבדל בין רזולוציה של יישובים ולבין רזולוציה של קלפיות? בהודעה אחת הסברת למה קלפי היא לא מספיק מדויקת ובהודעה השנייה כתבת שישובים הם מספיק הומוגניים… בבקשה תחליט.
רוב הלינקים שנתת הם טקסטים שדומים לכתיבתך שלך – wishful thinking ותו לא.
הנקודה החזקה (והיחידה) שהבאת היא ההקלטה של שני הסוקרים. אבל גם הם לא מציינים מה הם קיבלו בדיוק. וזה חבל, כי הייתי מעוניין לדעת את התוצאות של הסקרים שלהם. זה היה מאיר באור חדש את כל הדיון.
המסקנות של אורי, על כל בעיותיהן, הן פשוט אקסטרפולציה של המצב הקיים – בהיעדר סיבה לצפי של שינוי מגמה. החיבור של דהן ואפריאט דווקא מאושש את ההנחה שמה שקיים הוא שיהיה.
לטענות גדולות צריך הוכחות חזקות – ולכן אם היו לנו תוצאות הסקרים זה היה הרבה יותר טוב, ואולי באמת זה היה משנה את הצפי.
בבקשה, נסה למצוא את הסקרים עליהם הסתמכו הדוברים בהקלטה. אני באמת מבקש, ללא ציניות.
במקום ציניות אני מציע סרקזם: http://xkcd.com/386/
באמת כתבת "זה די ברור מי ניצח בויכוח. רמז: אני" ? באמת ?!
לפי הנתונים שלי כוחן של קדימה והעבודה יפגע מהגדלת שיעור ההצבעה. מכך נובע שבקלפיות שבהן העבודה וקדימה קיבלו קולות רבים יש שיעור הצבעה גבוה יחסית. כל הלינקים שאתה מביא הם אנשים שמביעים wishful thinking, לא עדויות מספריות כלשהן, ולגבי שני הסוקרים חסרות עדויות מספריות ברורות. לא מצאתי בשום מקום עדות לכך ששמאלנים מצביעים בשיעורים נמוכים יותר מימניים.
כמו שכתבו לך מעלי, זה כמובן משנה מאוד אם המחקר הוא ברמת הקלפי או ברמת העיר. האינטואיציה שלך עלולה להטעות, ואם אתה חושב שניצחת כאן באיזה שהוא וויכוח אז צר לי אבל אתה משלה את עצמך.
אורי בד"כ אני מאוד נהנה לקרוא את המאמרים שלך שמסתמכים במידה רבה על אימפריות ובדיקה לעומק של סטיסטיקה אבל נראה לי שהפעם אתה טועה חלקית. למה חלקית: אתה צודק שערבים ויהודים נוטים לגור בנפרד (רק 10% מהערבים גרים ביישובים מעורבים, ולרוב בשכונות נפרדות), ודרך אגב גם רוב החרדים גרים היום ברובעים נפרדים.
אבל טועה לגבי האוכלוסיה היהודית הלא חרדית, האוכלוסיה: המסורתית, החילונית וגם חלק מהדתית לאומית אכן גרים בשכונות, רחובות ולעיתים אף בניינים מעורבים.
מה שצריך לעשות הוא לסקור את את האוכלוסיות שלא הצביעו, ועל ידי סדרת שאלות לראות איפה הם ממוקמים במפה הפוליטית.
אני מסכים מאוד לתגובות הביקורת פה, שהטבלה שלך שגוייה כי למעט הערבים (אם כי מעניין איזה מפלגות ערביות יותר סובלות מחוסר הצבעה) שאר האוכלוסיה היהודית שלא מצביעה היא בגדר אניגמה מה הן דעותיהם, ומהן המפלגות שעשויות להרוויח מכך.
המטרה המרכזית שלי הייתה להפריך את הדעה המקובלת שהשמאל ירוויח מגידול באחוז המצביעים. הדעה הזאת נובעת מרחשי לב, ולא מנתונים אמיתיים – השמאל בארץ מסרב לקבל את השינוי הדמוגרפי שהתרחש כאן, ולהודות שהוא אחראי לשינוי הפוליטי. התרגיל הקטן שעשיתי באקסל אינו מראה מה בהכרח יקרה, אבל הוא פוגם לדעתי בתקפות הטיעון של השמאל הקושר בין אחוזי הצבעה לבין ניצחון הימין בבחירות.
אורי,
השתמשתי בנתונים הגולמיים שלך, והכנתי לוח משלי שלדעתי מבהיר היטב את התוצאות.
ראו את הניתוח שפרסמתי כאן:
http://hofshie.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_4578.html
אורי שלום,
הרעיון נחמד אבל אני מסכים עם המעירים למעלה לגבי אופי שונה בין אילו שמצביעים אילו שלא מצביעים.
אני לא יודע אם זה ככה או לא אבל בטח לא הייתי מניח את זה.
בהתאם תוקף המסקנה שלך לא ברור ואני חושש שיש סיכוי לא קטן שהוא שגוי.
אורי
ראה תגובתי לשחר ב.
ברגע הראשון זה תפס את העין ונשמע משכנע. במחשבה שניה, שנעשית לאחר הבנת התוצאות, מסתבר שהמחקר היה מיותר.
זה לא שמישהו או משהו יגיד לכל האנשים, באופן שווה בין מגזר למגזר ובין אזור לאזור – ללכת ולהצביע באחוזים גבוהים יותר. אין דבר כזה.
הכל תלוי בנסיבות ובעת. הבחירות הקרובות יתקיימו בצל המחאה החברתית. הרבה אנשים יצאו לרחוב. הרבה אנשים צעירים שלא התעניינו בפוליטיקה התחילו לקרוא, לשמוע ולרצות להשפיע. אחוז ההצבעה צפוי, אם כך, להיות גבוה יותר בבחירות הקרובות בקרב כל אותם אנשים שיצאו לרחוב.
אין לי נתונים בדוקים על כך, אבל נדמה לי שבקרב היוצאים לרחוב היה רוב למפלגות השמאל.
ובמיוחד הציבור הדומם והמיואש מהפוליטיקה, שלא הצביע בבחירות קודמות – ראה אחוזי הצבעה נמוכים – יצא הפעם להצביע יותר.
לכן, לדעתי אחוז ההצבעה בשמאל יהיה גבוה יותר מבעבר לעומת שיעור הצבעה דומה בימין. מתוך אותם 35% שלא הצביעו בבחירות הקודמות, חלק יצביעו, ורובם ילכו לשמאל.
אין שום הגיון שמצביעי ש"ס, שחלק גדול מהם הם תושבי עיירות פיתוח ופריפריה מסורתיים ולא חרדים יצביעו בהתלהבות יתרה ובאחוז גבוה יותר לנוכח המחאה. אם לא ישנו את הצבעתם ויבינו שהם טועים עבור עצמם, אז למצער ימשיכו ויצביעו באותו אחוז.
לשמאל יש סיבה טובה להצביע באחוז גבוה יותר, כי יש לו תקוה עם סדר יום חדש שלא היה מעולם, וכי הוא מתעניין יותר ולא אדיש.
גם הארגון ועבודת המטה שמציגים שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד נחזה להיות מעולה, וזה מאוד חשוב ביום הבחירות.
לכן לדעתי הסקרים שמפורסמים היום לא לוקחים בחשבון נתון זה, של אחוז הצבעה, שקשה לצפותו, ולכן הם מתבססים על תוצאות בבחירות האחרונות, ומעוותים לטובת הימין.
קודם כל, כתבתי את מה שאתה אומר ברשומה (ראה בולט שלישי). ייתכן שאתה צודק, אם כי הנתונים שלי מצביעים על כך שהשמאל הצביע בשיעורים גבוהים גם לפני כן, אז לא בטוח עד כמה הוא יכול לעלות. מי שלא הצביע בשיעורים גבוהים בבחירות הקודמות הם בעיקר הערבים, ואנשים הגרים בסמוך לקלפיות שבהן ליברמן קיבל קולות רבים – ככל הנראה רוסים. לכן ההנחה שלך ש"מתוך אותם 35% שלא הצביעו בבחירות הקודמות, חלק יצביעו, ורובם ילכו לשמאל" היא לכל הפחות רחוקה מלהיות מבוססת.
בדקתי את הקלפיות בקובץ בהן הייתה הצבעה גבוהה למרצ (תוך הנחה שמדובר במצביעי שמאל) ואחוז ההצבעה בהן לא חרג הרבה מהממוצע: 65.21. ב-86 הקלפיות בהן שיעור המצביעים למרץ היה 30 אחוז ומעלה שיעור המצביעים היה 68.63 – גבוה מהממוצע.
בדקתי מה הפוטנציאל להצבעה בכל הקלפיות בהן שיעור המצביעים למרץ גבוה באופן ניכר מהממוצע – כלומר, מה היה קורה אילו בכל הקלפיות בהן הצביעו למרץ 6 אחוז ומעלה היה שיעור המצביעים גדל ל-80 אחוז, כל המצביעים בקלפיות היו כשרים וכל הקולות היו עוברים למפלגת שמאל כלשהי – התוצאה הייתה תוספת פוטנציאלית של 120 אלף קולות (119,898).
חזרתי על הבדיקה לגבי מצביעי "אמת" (67.77 אחוזי הצבעה בממוצע בקלפיות עם יותר מ-15 אחוז מצביעים למפלגה). כאן הפוטנציאל המרבי היה של 96 אלף קולות (96,347).
ניתוח מאוד מענין למרות הבעייתיות של ההנחה, אבל מהנסיון החיים הלא קטן שלי הנחת ההומוגניות בשכונה היא כל כך חזקה שהיא כמעט טריביאלית.
ניתוח יפה !!
ברור שיש בעיה בטענה שלך, אבל אני משוכנע שאמיתות הטענה היא גורם מסדר שני. אם בקרב חרדים ידוע שיש כ- 90% הצעה ובקרב ערבים כ- 50% הצבעה, ודבר זה נלקח באופן מסוים בחשבון שלך (כי בוודאות יש קשר חזק בין האוכלוסיות האלה לקלפי), ואנו עדיין רואים השפעה די מינורית על התוצאות, אז גם אם לציבור הלא מצביעים יש נטייה קלה שמאלה, סביר שזה זניח לחלוטין ובטח לא ישנה את המפה הפוליטית.
[…] דרמטי". בדומה למגמה הכללית במדינות העולם, גם בישראל שיעור ההשתתפות בבחירות נמצא במגמת ירידה איטית אך עקבית. שיא ההצבעה נרשם בבחירות הראשונות, אז הצביעו 86.9% מבעלי […]