יתכן שחלקכם הבחנתם שבשנים האחרונות תדירות הפרסומים בבלוג נמצאת במגמת ירידה. אחת הסיבות לכך היא שהחלפתי את הכתיבה בבלוג בכתיבת ספרי מדע פופולרי. כרגע ישנם שני פרויקטים מרכזיים שבהם אני מתמקד.
הראשון הוא ספר שאני כותב עם עודד גלאור, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בראון וממובילי תחום המחקר של צמיחה ארוכת-טווח. שמו הנוכחי של הספר הוא "שורשי אי השוויון הגלובאלי", וכותרת המשנה היא "מסעה של האנושות מעוני אוניברסלי לשגשוג לא שוויוני" (נשמע יותר טוב באנגלית… אתם מוזמנים להציע שמות אחרים).
הספר עוסק בשתי תעלומות עיקריות:
- מדוע לאורך מאות אלפי שנים הקדמה הטכנולוגית לא השפיעה על רמת החיים הממוצעת של בני האדם, ואז לפתע החלה הנסיקה המהירה ברמת החיים במהלך מאתיים השנים האחרונות?
- מדוע מדינות מסוימות עשירות יותר מאחרות? מדוע הפערים ביניהן גדלו כל כך במהלך מאתיים השנים האחרונות?
מרבית הספרים הקודמים שעסקו בהיסטוריה של האנושות לא התייחסו בכלל לתעלומה הראשונה (למשל "רובים, חיידקים ופלדה" של דיימונד), או העניקו עבורה תשובות חלקיות מאוד (למשל ספריו של יובל נוח הררי).
המרכיב הראשון בפתרון תעלומה זו הוא התיאוריה של תומאס מלתוס, שלפיה בעבר קדמה טכנולוגית וארגונית הובילה לגידול אוכלוסייה מהיר, כך שפירות הקדמה התחלקו על פני יותר בני אדם, ובטווח הארוך ההכנסה לנפש לא צמחה. בחלקו הראשון של הספר אנו מסבירים כיצד המנגנון הזה פעל לאורך ההיסטוריה האנושית, ומציגים עדויות לקיומו. אך כיצד הצליח המין האנושי להימלט מהמלכודת המלתוסיאנית?
זוהי בעצם השאלה החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית, ומדהים לחשוב שהיא נעדרת לגמרי מתכניות הלימודים הסטנדרטיות בהיסטוריה במרבית מדינות העולם. התשובה שלנו עבורה מתמקדת ב"תיאוריית הצמיחה המאחדת" של עודד גלאור, אשר מסוגלת להסביר את המעבר בין שיווי המשקל העתיק שתואר על ידי תומאס מלתוס ובין העולם המודרני באמצעות מנגנונים המבוססים על קדמה טכנולוגית והשקעה בהון אנושי. מדובר למעשה בשני מאמרים, אחד של עודד עם עומר מואב ואחד של עודד עם דיוויד וייל, אשר פורסמו בתחילת שנות האלפיים וזכו להצלחה אקדמית רבה, אך אינם מוכרים בקרב הציבור הרחב. מאז שהם פורסמו הצטברו עדויות רבות לפעולת המנגנונים שאנו מתארים, וחלקו הראשון של הספר סוקר אותן לאורך ההיסטוריה האנושית.
בחלקו השני של הספר אנו מסבירים מדוע אותה נסיקה ברמת החיים החלה במועד שונה במדינות שונות, וכך הובילה לפערים הנוכחיים ברמת החיים בין מדינות העולם. הדגש שלנו הוא על הגורמים האולטימטיביים לעושר, אשר מקורם הוא לרוב בהיסטוריה הרחוקה, ולא על גורמים מקורבים (proximate cause) כגון מדיניות מאקרו-כלכלית ונושאים המשפיעים בטווח הקצר.
שאלת הפערים בין מדינות העולם זכתה אמנם להתייחסות רחבה במספר ספרים, אך רובם עסקו בזווית מאוד מצומצמת של הגורמים האולטימטיביים המשפיעים על צמיחתן של מדינות. למשל, ג'ארד דיימונד מתייחס בעיקר לגורמים גיאוגרפיים, ופחות או יותר מתעלם מגורמים תרבותיים ומוסדיים ומאירועים שהתרחשו אחרי שנת 1500. בעשרים השנים שחלפו מאז שהוא פרסם את "רובים, חיידקים ופלדה" הופיעה ספרות עצומה ומרתקת העוסקת באירועים היסטוריים שונים, במוסדות, במאפיינים תרבותיים, ובהשפעות עקיפות של הגיאוגרפיה על מוסדות ועל מאפיינים תרבותיים.
דוגמה אחרת היא ספרם של דארון אז'ימולו וג'יימס רובינזון "Why nations fail", המתייחס אך ורק למוסדות בתור הגורם האולטימטיבי המרכזי לפערים בין מדינות, ומתעלם מספרות עניפה על גורמים גיאוגרפיים ותרבותיים. הדבר דומה לספר על תולדות הפיזיקה שיעסוק רק בתרמודינמיקה, או לספר על מלחמת העולם השנייה שיעסוק רק בחזית המזרחית. ספרים אלו הם חשובים, אבל הם אינם מסוגלים לתת לקורא הבנה מקיפה של כל הסיבות לכך שאנחנו כיום הרבה יותר עשירים מכפי שהיו אבות אבותינו לפני כחמש מאות שנה, או לכך שמדינות מערב אירופה עשירות הרבה יותר מסין וממדינות אפריקה.
אנו מראים בחלק השני של הספר כיצד גורמים מוסדיים, תרבותיים, גיאוגרפיים ואחרים משתלבים אל תוך המנגנון שאותו אנו מתארים בחלקו הראשון, וכך בונים תפיסה רחבה של ההיסטוריה הכלכלית של האנושות.
היתרון המרכזי של הספר שלנו, לדעתי, הוא שאנחנו לא מנסים למכור לקורא רעיון יחיד ואז משעממים אותו עם מאות דוגמאות או כל מני פרטים טכניים כדי לייצר נפח. במקום זאת אנחנו מתארים השקפה רחבה, ומציגים לקורא את החלקים המעניינים ביותר מעבודתם של חוקרים רבים בתחום, תוך חיבור של כולם לכדי פאזל אחד תחת תיאוריית הצמיחה המאחדת. אני לא חושב שיש עוד ספר שבאמת מציג תמונה שלמה עבור הגורמים לפערי העושר בעולם.
היתרון השני הוא שאף אחד עוד לא כתב ספר מדע פופולרי על רבים מהמחקרים שנציג, והם יהיו חדשים לרוב הקוראים (שאינם דוקטורים לכלכלה בעלי התמחות ספציפית בתחום של צמיחה ארוכת טווח). הנושאים עצמם מרתקים: השפעות של אירועים היסטוריים כגון המגיפה השחורה, סוגי הגידולים החקלאיים שהיו נפוצים באזורים שונים לפני מאות שנים, קריסתן של אימפריות עתיקות ואפילו דפוסי הנדודים של האדם הקדמון על מאפיינים מודרניים כגון תפיסות בנוגע למעמד האישה, הנטייה לדחות סיפוקים, אמון ושיתוף פעולה, פתיחות לקדמה טכנולוגית, עוצמת קשרי המשפחה ועוד, מאפיינים אשר יש להם חשיבות מכרעת לצמיחה כלכלית בטווח הארוך.
התחלנו לכתוב את הספר באוקטובר 2017, וכיום הוא בשלבי סיום מתקדמים. מכיוון שכתבתי את הספר בעברית, אנחנו נוציא אותו קודם כל בישראל, ורק לאחר מכן בחו"ל. יצרנו כבר קשר ראשוני עם הוצאות לאור ועם מתרגמים, ואנו מקווים להוציא אותו לחנויות הספרים המובחרות הקרובות לביתכם לקראת סוף השנה האזרחית הנוכחית.
הספר השני, שאותו התחלתי לכתוב רק לפני כחודשיים, עוסק בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. שמו הנוכחי של הספר הוא "השורשים העמוקים של יוקר המחיה", וכותרת המשנה היא "קיצור תולדות מאבקן של ממשלות ישראל כנגד ההיגיון הכלכלי". גם כאן, כמובן, אתם מוזמנים להציע שמות טובים יותר.
כבר שנים רבות רציתי לכתוב את הספר הזה, וחשבתי שאגיע לזה רק אי שם בשנות הפנסיה, אך לשמחתי פורום קהלת הסכימו להשתתף במימון ואפשרו לי לכתוב אותו כבר עכשיו. המוטיבציה שלי לכתיבה על הנושא נובעת מבעיה מרכזית: רוב הספרים שנכתבו עד כה על כלכלת ישראל הם פשוט משעממים נורא. אני מניח שהספר הכי קרוב לספר שאני כותב הוא "בעיניים פקוחות" של משה פרל (מומלץ מאוד), אך פרל מתייחס לחלקים מאוד צרים מהסיפור הכלכלי של מדינת ישראל, והוא נכתב לפני כעשרים שנה. העיסוק שלי בגורמי העומק הגיאוגרפיים, התרבותיים והמוסדיים לצמיחה ארוכת טווח, במסגרת המחקר האקדמי והספר שאני כותב עם עודד גלאור, הוביל אותי לחשוב באופן שונה גם על ההיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל.
הספר שלי לא מתחיל בשנת 1948, אלא בשנת 70 לספירה, עם חורבן בית המקדש השני. המאפיינים התרבותיים והמוסדיים שהתפתחו בקרב העם היהודי בשנות הגולה הם קריטיים להבנת נקודת הזינוק של מדינת ישראל. באותו האופן, המאפיניים התרבותיים והמוסדיים שהתפתחו בקרב ערביי המזרח התיכון בשנות דעיכתה של האימפריה העות'מנית, משפיעים עד היום על החברה הערבית בישראל ועל המדינות הסובבות אותנו. לאורך כל הספר אני אתייחס לגורמי הבסיס של ההתפתחות הכלכלית של ישראל, כגון מאבקן ארוך השנים של קבוצות לחץ כנגד הרס יצירתי, המאבק הפוליטי נגד התפתחותה של תל-אביב במטרה לפזר בכוח את האוכלוסיה בארץ, או המתח שבין הצורך בתכנון מרכזי לשם קליטת עלייה המונית ובין הצורך בדינאמיות כלכלית, הצומחת מלמטה ומחייבת חופש כלכלי. המקור לרבים מהגורמים האלו נמצא עוד בעליות הראשונות לארץ, בעימותים בין היישוב הישן לישוב החדש, בין פקידי הברון רוטשילד לעולים ועוד, והם כמובן משתקפים בתקופת הצנע, במשבר של שנות השמונים ובאירועים אחרים שעליהם אני אכתוב בהרחבה.
אני מאמין שהספר הזה יהיה מעניין עבור לא-כלכלנים, מכיוון שאני מנסה להתרחק מהתיאור המכאניסטי הסטנדרטי של התפתחות כלכלית, המבוסס על ניתוח סטטיסטי של משתנים מאקרו-כלכליים אגרגטיביים, ולכתוב על גורמים עמוקים יותר, ולא על גורמים מקורבים. כלומר, במקום רשימת מכולת היסטורית של החלטות מדיניות המלווה גרפים של תוצר לנפש ואבטלה, אני מעדיף לדון במאפיינים מוסדיים ותרבותיים בסיסיים של מדינת ישראל ותושביה, ובהשפעתם ארוכת הטווח, עד ימינו. אני חושב שהיסטוריה כלכלית יכולה להיות מרתקת למדי ברגע שמספרים אותה באופן הזה, במבט מלמעלה, במטרה להבין את הדפוסים הרחבים יותר.
שני הספרים אינם חופפים לדברים שכתבתי בבלוג וברשתות החברתיות עד כה. הספר שאני כותב עם עודד גלאור בכלל לא קשור לדיוני המדיניות שאני מנהל דרך קבע ברשתות החברתיות. הספר השני יותר קשור לדיונים האלו ולחלק מהדברים שכתבתי בבלוג, אבל הוא עוסק בגורמי עומק ובמגמות היסטוריות ארוכות טווח, ולא בהתבטאויותיו האחרונות של משה כחלון.
שני הספרים הללו אינם מיועדים לאקדמיה, אלא לציבור הרחב, ומהווים את המשכו הטבעי של הבלוג. כשיתקרב מועד ההוצאה לאור אני בוודאי אזכיר אותם עוד הרבה, ואני מקווה שתהנו מהם כפי שנהניתם עד כה מהבלוג.
מעליב שאפילו לא התייחסת לספרו של הסוציאליסט זעירא https://www.ybook.co.il/book/7200/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
אני מן הסתם אצטט אותו, בסך הכל יש בספר הזה לא מעט חלקים סבירים, אם כי הוא מעט יבש.
בהצלחה במהלך. מציע שתשקול לפרסם פרק מהספרים בבלוג, למתן טעימה ראשונה
תודה, כן, אני מניח שאפרסם כאן פרק כלשהו
אני מעריך/מבין שהספרים באנגלית (בעיקר הראשון).
יש תכנית לתרגום הספר
למעשה שניהם בעברית, אבל לגבי הראשון אני קצת מצטער שלא כתבתי אותו מלכתחילה באנגלית. בכל מקרה נתרגם את הראשון לאנגלית.
"ההיגיון לא עובר בש.ג" זה שם מתאים לכל ספר שתכתוב על מדינת ישראל. אולי על ממשלות בכלל.
יש מכירה מוקדמת לקוראי הבלוג? הייתי קונה את שניהם.
אגב, אני באופן כרוני מצביעה למפלגה הכי ליברלית שמתמודדת ללא קשר לסיכויה לעבור את אחוז החסימה. לפני שמונה שנים זו הייתה המפלגה הליברלית, אחכ הבית היהודי, ועכשיו זהות כנראה.
מעניין לשמוע למי אתה מצביע (כי "ליכודניקים חדשים" היא לא מפלגה בינתיים…)
תודה, אני שמח לשמוע 🙂
כשהספר הראשון יהיה קרוב ליציאה לאור אני אנסה לברר לגבי מכירה מוקדמת לקוראי הבלוג.
לגבי הצבעה, אני מודה שאין לי מושג. אני לא בישראל, אז ממילא אני לא יכול להצביע. אולי הייתי מטיל קוביה ובוחר באקראי בין 3-4 מפלגות. זהות היא ככל הנראה יותר מדי ימנית מבחינה מדינית ביחס לעמדות שלי.
רק אני חיכיתי לקמפיין מימון המונים ?
בהצלחה !
אני מחכה לרכוש ולקרוא 🙂
בהצלחה.
שווים ושווים יותר – שורשי אי השוויון הגלובלי.
מדינה יקרה – שלטונות ישראל נאבקים בהיגיון הכלכלי, 70-2200.
נשמע מעניין – בהצלחה!
אני מצפה בקוצר רוח לשני הספרים ואני ממליץ על רב המכר של דיוויד לנדס – The Wealth and Poverty of Nations: Why Some Are So Rich and Some So Poor.
תודה, אמנם לא קראתי אבל אני חושב שאני מכיר את רוב הטיעונים שלו מהביקורות על הספר. שים לב שזה גם ספר די ישן.
נראה מרתק, בהצלחה!
תתייחסו גם לגורמים אקלימיים וטכנולוגיים?
למשל השגשוג במאה ה-10 באירופה כתוצאה מטכניקות חרישה והתחממות
כן, אם כי תקופות קצרות של שגשוג או דעיכה פחות מעניינות אותנו, המיקוד הוא יותר בדפוסים הרחבים ובהשפעה ארוכת טווח של גורמים אקלימיים קבועים יחסית
קונה עכשיו!
נשמע מרתק! מחכה שיצאו לאור.
שני הספרים נשמעים מעניינים מאוד.
בהצלחה!
נשמע מצוין, את הראשון אני כבר מחבב…קראתי את אסימוגלו ואף למדתי מאמרים שלו (בברגלס, לפניך..וגם של גלאור) , והספר שלו אכן מייגע (גם הדפיסו אותו על נייר עבה במיוחד, כך שכדאי יותר לזרוק אותו מאשר להשאיר אותו על המדף), וגם אני מסכים שהתיאוריה של מוסדות חשובה אבל לא לבד…אז נראה לי כבר שאתה בכיוון, מחכה ..לגבי השני, אני בספק אבל אולי תשכנע אותי
למה בעצם שלא תפרסם גם את הרעיון הישראלי בתור מאמר אקדמי? גם אם אין בו מרכיבים של אקונומטריקה, בטוח יש כתב עת סביר שזה עשוי להתאים אליו (כלכלה פוליטית?). הטענה בו מעניינת ולא מובנת מאליה