הערה: הרשומה פורסמה במקור בבלוג באתר "הארץ".
ברשומות הקודמות בסדרה (ראו כאן וכאן) עסקנו באי השוויון בבריאות בישראל, ובהיעדר ההשפעה של הגיאוגרפיה על משתנים בריאותיים, בהמשך למחקר החדש שפרסמתי במסגרת עבודתי בפורום קהלת לכלכלה. ראינו שמאפיינים כגון השכלה, הכנסה והשתייכות לקבוצות אוכלוסייה שונות משפיעים על רמת הבריאות, אבל כיצד? ברשומה זו נצלול עמוק יותר אל תוך הנתונים, וננסה לענות לשאלה זו.
בסקרי הלמ"ס מופיעים מספר משתנים התנהגותיים הקשורים לרמת הבריאות, וניתן להשתמש בהם כדי לראות הבדלים בהתנהגות בין קבוצות שונות. מסתבר כי לבעלי השכלה גבוהה ישנו סיכוי נמוך יחסית להיות במשקל עודף, הם שותים פחות משקאות מתוקים, אוכלים יותר פירות וירקות, מבצעים יותר פעילות גופנית וכך הלאה. ההכנסה משפיעה גם היא על הנושאים האלו, אבל השכלה חשובה יותר. לעומת זאת, ערבים ובעלי הכנסות נמוכות נוטים שלא לקיים פעילות גופנית, לשתות יותר משקאות ממותקים, לעשן יותר וכדומה, ביחוד אם הם אינם משכילים. מעניין אגב לציין שחרדים אינם מאופיינים בהתנהגות בריאה יחסית לממוצע, וסובלים מהשמנת יתר, ולמרות זאת מדדי הבריאות שלהם חיוביים למדי – כולל מדדים אובייקטיביים כגון שיעורי תמותה ביישובים חרדיים.
הנתונים ברמת היישוב מאפשרים לי לבחון גם את גורמי התמותה העיקריים ביישובים שונים. באחד הניתוחים חילקתי את היישובים לארבע קבוצות שונות, עבור שני צירים של השוואה: יישובים יהודיים לעומת יישובים ערבים, ויישובים יהודיים עשירים יחסית לעומת יישובים יהודיים עניים יחסית. המטרה כאן היא להבין אילו גורמי תמותה הם משמעותיים עבור פערי הבריאות בין הערים.
התרשים הבא נקרא Violin plot, והוא מציג את ההתפלגויות של ארבע קבוצות היישובים מבחינת שיעור התמותה באופן נוח להשוואה. הנתונים מתוקננים להתפלגות הגילאים השונה ביישובים שונים. מצד שמאל באדום מופיעה ההתפלגות של יישובים יהודיים (עם ממוצע מעט נמוך מ-5), מולה בכחול מופיעה ההתפלגות של יישובים ערביים, ולאחר מכן ישנן ההתפלגויות של יישובים יהודיים עשירים יחסית (שוב באדום) ושל יישובים יהודיים עניים יחסית.
פערים בשיעור התמותה בין קבוצות יישובים
ניתן לראות בתרשים שמבחינת הממוצע היישובים היהודיים העניים דומים ליישובים הערביים, אך ליישובים הערביים יש "זנב" עליון שכולל מספר יישובים עם תמותה גבוהה במיוחד (ג'סר א-זרקא, תל שבע, אכסאל ופוריידיס מובילות את הטבלה), בעוד שליישובים היהודיים העניים יש זנב בכיוון ההפוך, כלפי מטה, שכולל יישובים חרדיים עניים עם תמותה נמוכה במיוחד, כגון מודיעין עילית, אלעד ובית"ר עילית.
התרשימים הבאים מתייחסים לגורמי תמותה ספציפיים.
פערים בגורמי תמותה שונים בין קבוצות יישובים
נראה כי בהשוואה לתושבי יישובים יהודיים עניים, תושבי היישובים הערביים סובלים יותר ממחלות לב וריאה, והרבה יותר מסכרת. לפי שיחות שערכתי עם מומחים ישנו קשר בין מחלות לב ובין סכרת, ולכן קשה להפריד בין תמותה משני הגורמים האלו. לעומת זאת, תושבי היישובים הערביים סובלים פחות מסרטן בהשוואה לכל שאר הקבוצות, ובהשוואה ליישובים יהודיים עניים הם סובלים פחות ממחלות זיהומיות.
כדי לנסות להבין עד כמה הפערים משמעותיים, ביצעתי מן "חישוב מעטפה" גס שמתאר כיצד כלל פערי התמותה מתחלקים בין הגורמים. זהו אינו חישוב מדוייק, מכיוון שאין לי את הנתונים המתאימים לגבי תמותה בקרב כלל האוכלוסייה, אלא רק עבור גילאים מסויימים, וכן יתכן שחלק מגורמי התמותה חופפים והאבחנה ביניהם היא לעיתים שרירותית. להלן התוצאות:
התחלקות פערי התמותה בין הגורמים השונים
הגורמים העיקריים לפערים בין יישובים ערביים ויישובים יהודיים הם סוכרת ומחלות לב, המסבירים לבדם למעלה ממחצית ההפרש. הפערים בין יישובים יהודיים עשירים ועניים אינם מוסברים ברובם על ידי הגורמים שצוינו למעלה, אם כי תמותה מסוכרת וממחלות זיהומיות מהוות ביחד כחמישית מההפרש. חשוב לציין שהפערים בתמותה לא בהכרח מרמזים על הפערים במדדי בריאות אחרים. למשל, אם היינו יכולים לבדוק תוחלת חיים ייתכן שגורמים המשפיעים על מוות בגיל צעיר, כגון תאונות דרכים (הנכנסות כאן תחת "סיבות חיצוניות"), היו משמעותיים יותר.
המסקנות מהתוצאות האלו, וכן מהתוצאות שתיארתי בשתי הרשומות הקודמות, הן שמדיניות בריאות נבונה תתמקד בבעיות כגון סכרת, השמנת יתר, עישון והיעדר פעילות גופנית בקרב ערביי ישראל, וכי רצוי גם להעניק תשומת לב מיוחדת למועסקים במקצועות פיזיים. אין סיבה למקד את הדיון בפערים בין הפריפריה והמרכז, מכיוון שהיעדר תשתיות בפריפריה היא ככל הנראה לא בעיה משמעותית כיום בישראל. מלבד זאת, ראוי לבחון את האופן שבו הצליחו החרדים לנתק את הקשר הנפוץ בכל מדינה ובכל תקופה בין רמת ההכנסה וההשכלה ובין רמת הבריאות. רק התעמקות בנתונים יכולה לאפשר לנו לתכנן מדיניות אשר תמנע בזבוז כספים, ותתרום לרווחתם של אזרחי המדינה הזקוקים במידה הרבה ביותר למערכת הבריאות הציבורית.
צר לי אך שום מחקר עומק לא יגלה לך איך להעלות את תוחלת החיים אצל הלא חרדים מבלי להתיישר עם חייו של החרדי הממוצע – חיים מלאי קהילה, משפחה, ואמונה.
מה עם מחקר על השפעת הקהילה, המשפחה והאמונה?
היי אורי. איך אתה מסביר פערים בתמותה מסיבות חיצוניות? היות והם אירועים אקראיים, הייתי מצפה להתפלגות אחידה.
למה להניח שהם אירועים אקראיים? למשל, זה ידוע שתאונות דרכים נפוצות הרבה יותר במגזר הערבי. דברים כאלו מושפעים גם מרמת התשתיות בשכונות שונות, מגורמים התנהגותיים ועוד.
מה עוד כלול שם? או שזה בעיקר תאונות דרכים? 🤔
תאונות עבודה, רצח, פיגועי טרור, אני מניח שגם חיילים שנהרגים בקרב יכנסו לשם
בנוסף לקשרים קהילתיים גם אינטנסביות העבודה ולחילופין כמות הזמן הפנוי.
זהו כנראה משתנה מסביר דומיננטי לרמת בריאות.
עובדים קשה בעבודה פיזית בתחתית.
ולמעלה חרדים שלא עובדים ולכן ללא סטרס, ללא מאמץ גופני, ללא תנאי סבביבה עם חומרים מסוכנים, עם הרבה זמן פנוי לטפל בבעיות בריאות, למנוחה ושינה.
תוחלת החיים של החרדים מושפעת בעיקר מאחוז האשכנזים הגבוה מאוד מקרב החרדים.
היי אורי
לגבי השוואת שיעור תמותה ל 100K לפי סיבת המוות.
זה נראה שיהודים עשירים מתים יותר מסרטן מאשר ערבים, אבל צריך לזכור שסרטן נפוץ יותר בקרב מבוגרים ובאמת התפלגות גילאי האוכלוסיה היהודית היא בעלת תוחלת גבוהה משל הערבית.
האם אתה מנרמל באיזה אופן את הבדלי הגילאים האלו (לא מצאתי נרמול כזה בפרוייקט git אבל יכול להיות שפספסתי) ? או אולי המדד של שיעור תמותה ל 100K לא משקף את כל התמונה מפני שהוא אינו מתחשב בהתפלגות הגילאים
דרושים עובדים לעבודה קלה מהבית בקלדנות קלה ונוחה, העבודה היא בשעות הפנאי, לפרטים שלחו לי הודעה בוואצפ 054-5699972 עופרי